“מי מתגורר בבית היל” (The Haunting of Hill House), סדרה בת 10 הפרקים, עלתה ל”נטפליקס”. העלייה בתאריך הנוכחי רוקדת על שתי חתונות, גם לכבוד חג האלווין שייערך בסוף החודש ובמסגרת מיתוג חדש של הרשת כמקום לז’אנר האימה תחת השם Netflix & chills אשר נחשף בקומיקון ניו-יורק שנערך החודש ומכניס את ענקית הסטרימינג לעידן של סרטי וסדרות אימה.

להמשיך לקרוא ביקורת, “מי מתגורר בבית היל” – הכל נשאר במשפחה ←

לא מכבר עלה לשידור ב”נטפליקס” סרט המתח “המשחקים של ג’ראלד” המבוסס על הספר באותו השם של סופר האימה, מלך ההפחדות, סטיבן קינג, שמשחק אותה השנה בענק, למרות שהוא לא הפסיק לעבוד כבר 40 שנה בערך. הספר, שתורגם גם לעברית, יצא בשנת 1992 והפך, כמובן לעוד אחד בשרשרת רבי המכר של הסופר. באותה שנה יצא גם הספר “דולורס קלייבורן” (כן, הקצב של קינג מסחרר), שכבר זכה לעיבוד קולנועי בשנת 1995 בכיכובה של קטי בייטס. למה אני מזכיר את “דולורס קלייבורן”? עוד נגיע לכך.

כשקראתי את הספר, לפני כ-20 שנה, המחשבה הראשונה שלי הייתה: “לעזאזל! מאיפה הוא מביא את הרעיונות המופרעים שלו?!”. המחשבה השנייה והשלישית וכן הלאה היו: “זה עובד וזה מותח”. פרט טריוויה מעניין: קינג הקדיש את הספר לשש נשים – אשתו טביתה ואחיותיה.

בניגוד לחלק מהספרים האחרים שלו, “המשחקים של ג’ראלד” הוא אינטנסיבי, כי הוא מוגבל במקום ובזמן בו הוא מתרחש, דבר שמוסיף לאפקט המועקה והמתח. כמו כן, הוא גם אינו מותחן אימה על טבעי, אלא יותר מותחן פסיכולוגי שמתרחש ברובו במוחו המעורער של הגיבור, בדומה לחלקים מ”מיזרי”. אני מודה שבזמנו חשבתי שאין שום סיכוי שהסיפור הזה יעובד באיזו שהיא צורה כי לאף אחד לא יהיה אומץ להתקרב לסיפור הזה. טעיתי.

להמשיך לקרוא ביקורת, “המשחקים של ג’ראלד” – משחקי הXXX ←