הכותבים של “הפלאש” מתמודדים עם בעיה לא קטנה. לאחר פרק פתיחה מבטיח, שהעביר דברים בצורה מהירה, הם מחליטים, בפרק השני, ״פרדוקס״ להישאר עם הקו המהיר הזה, אבל, אחרי שכבר חזרנו ליקום ה-יחסית- יציב שלנו, יכול להיות שהכותבים רצים מהר מידי? נראה כי בחירת השם היא הדבר הטוב ביותר שהיה בפרק הזה שהוא לגמרי פרדוקסלי.
אזהרה: המשך הביקורת כוללת ספוילרים לפרק:
כשאני חושב על המילה “גילטי-פלז’ר” הדבר הראשון שעולה לי לראש זו הסדרה “סופרגירל”. זו סדרה שלא כל כך הצליחה, מלאה בקיטש ובכל זאת… אני נהנה ממנה. רק השבוע פורסמה כתבה שכתבתי על “לויס וקלארק – הרפתקאותיו החדשות של סופרמן” ולא היה לי מושג כמה הסדרה הזו תתכתב עם פרק הפתיחה של העונה השנייה (ולא רק בגלל שלפרק קוראים “הרפתקאותיה של סופרגירל”). מצד שני, אני ממש לא מופתע.
שני דברים גדולים קרו בסדרה בין העונות הראשונה והשנייה: ההפקה עברה דירה מרשת CBS לרשת CW (מהלך שהוכח כגאוני לאור העובדה שהפרק הנוכחי הביא לרשת את הרייטינג הגבוה ביותר מזה שמונה שנים) וגילינו שסופרמן הולך להופיע בכמה פרקים. עם פנים והכל, לא רק בצללים והודעות טקסט. ממש ליהקו בנאדם (טיילר הקלין) שרואים ושומעים אותו. גם וונדר וומן תגיע, זאת אומרת, לינדה קרטר, שהייתה (ותהיה לעולמים) הוונדר וומן הטלוויזיונית משנות השבעים, שתגלם את נשיאת ארצות הברית בעונה הקרובה.
להמשיך לקרוא ביקורת, “סופרגירל”, עונה 2 פרק 1 – הרפתקאותיה של סופרגירל
מכירים את זה שיש לכם את הבגד הזה שאתם נורא אוהבים, זה יכול להיות ג׳ינס, סווטשירט, אפילו שמיכת חורף (שמיכי לאן נעלמת?), שלא משנה כמה הם קרועים, מלוכלכים, מסמורטטים ובלתי לבישים בעליל, אתם עדיין מסרבים בכל תוקף להיפרד מהם לשלום ולעבור לבגד חדש, גם אם קיבלתם אותו מתנה (וד״ש תודה לאחי על חולצה מהממת ליום ההולדת).
על התחושה הזו, פחות או יותר, משחק הפרק הראשון בעונה החמישית! של “החץ”, סדרה שיש לה את כל הסיבות בעולם שלא לשרוד מעבר לעונה אחת, והנה ה”גיבור” – ללא כוחות על, שבקושי מחייך, אלא אם זה למצלמה, שלא מפספס ביקור במכון כושר, ועכשיו הוא גם ראש העיר בלי מזומנים, ואת הפעילות ה”ירוקה” שלו מממנת פליסיטי. ועדין, הסדרה מצליחה לשמר גחלת מעריצים מכובדת כבר 5 פאקינג עונות! כבוד ל-CW על כך.
אזהרה: הביקורת כוללת ספוילרים!
העונה השלישית של הפלאש נפתחת שלושה חודשים מהרגע ההוא שבארי החליט להציל את אמא שלו מהרצח של הריוורס פלאש ובכך גרם ל״פלאשפויינט״ (תודה לך איאוברד ת׳און, שמלבד התואר של הריוורס פלאש קיבלת עכשיו גם את תואר קפטן אקספוזיציה) – יקום שבו ההורים של בארי לא נרצחו ובארי חיי חיים מאושרים וטובים עם שניהם, או שמא?
מצד שני – ביקום הזה בארי מעולם לא הפך להיות הפלאש, הוא מעולם לא הכיר את סיסקו, ואפילו לא את אייריס מלבד העובדה ששניהם למדו יחד ביסודי, אבל נראה שכל זה לא מפריע לו – עד שבאופן פתאומי הוא מתחיל לאבד את הזיכרונות שלו ואת החיים שלו ביקום הנורמלי (זה שאנו הצופים נמצאים בו ומכירים אותו… עד כאן הכל מובן?)
