צפייה מן העבר: 20 שנים לאקס-מן – ביקורת
לפני שני עשורים בדיוק (14 ביולי 2000) הגיע לבתי הקולנוע הסרט “אקס-מן” שהביא לרנסנס של סרטי הקומיקס, שסבלו מירידה משמעותית בפופולאריות, אצל הקהל ואצל הביקורת. כזכור, לפני שנות האלפיים חברת מארוול עמדה לפני פשיטת רגל, ולכן נאלצה למכור חלק מהזכויות לדמויות שלה לאולפנים אחרים, ספיידרמן למשל נמכר לאולפני סוני, והאקס-מן לחברת פוקס המאה ה-20 שיצאה להפקה תחת שרביט הבימוי של בריאן סינגר, אז אחד השמות הבולטים ביותר בתעשיית הקולנוע ההוליוודי, אחרי הצלחות עצמאיות כמו “החשוד המיידי” (1995) ו”תלמיד מצטיין” (1998).
הסרט זכה לשבחים רבים מצד מבקרי הקולנוע ומצד קהילת חובבי הקומיקס, אשר שיבחו את נאמנותו של הסרט לקומיקס, קטעי האקשן, האפקטים, הפסקול, הכתיבה, הבימוי והמשחק. הסרט הופק בתקציב נמוך יחסית של 75 מיליון דולר, ובעקבות ההצלחה הקופתית המסחררת שלו, גרף מעל 296 מיליון דולר. הסרט מתאר את היחס שבין המוטאנטים (המחזיקים בכוחות על אנושיים) לבין שאר בני האדם, ולהפך. כאשר העלילה מתמקדת בעימות שבין שתי קבוצות של מוטאטנים – האקס-מן בהנהגת פרופסור צ’ארלס אקסבייר, המאמין בדו קיום ובאפשרות לחיות בשלום עם בני האדם, ואחוות המוטאנטים בהנהגתו של מגנטו, הנחוש בדעתו שהמוטאנטים הם העתיד, ולכן יש להשמיד את המין האנושי ולאפשר למוטאנטים לשלוט בעולם.
המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:
להמשיך לקרוא צפייה מן העבר: 20 שנה ל-“אקס-מן” שסימן את רנסנס סרטי גיבורי העל של תחילת המילניום
