ביולי 2013, אולפני וורנר הצליחו בענק עם סרט האנימציה "פלאשפויינט" המבוסס על קשת הסיפור המפורסמת של "הפלאש" (שגם הביאה בסופו של דבר לריבוט של יקום הקומיקס של DC). ההצלחה הגדולה גרמה לוורנר להשיק סוג של יקום משותף לדמויות של DC במדיה שהם מצטיינים בה מאז ראשית הדרך- אנימציה בשיווק לסלון הביתי. בסוף הסרט, שסבב סביב הפלאש ששינה את ההיסטוריה, ראינו בסוף הכתוביות שער נפתח, ומתוכו התעופפו כמה שדים לא מזוהים. מאותו רגע ידענו ש"יקום סרטי האנימציה של DC" נולד, במקביל כמובן ליקום הסינמטי שלהם שכמה שנים אחר כך, התרסק ולחלוטין. לאחר מכאן, וורנר החלו להפיק כל כמה חודשים סרט אנימציה נוסף, לפעמים קשור, ולפעמים לא בהכרח.
הסרטים היו: "ליגת הצדק-מלחמה", "בנו של בטמן", "כס אטלנטיס", "בטמן נגד רובין", "בטמן: דם רע", "ליגת הצדק נגד הטיטאנים", "ליגת הצדק האפלה", "הטיטאנים- חוזה יהודה", "יחידת המתאבדים- הדרך לגהנום" , "מותו של סופרמן" , "שלטון הסופרמן", "בטמן- האש" ו"וונדר וומן- שושלות". כמובן שסרטים נוספים כמו "יחידת המתאבדים-התקיפה על ארקם", "סופרמן-הבן האדום" ועוד, הופקו באותם שנים, אך מסיבה לא ברורה לא נכללו ביקום המשותף. "ליגת הצדק האפלה- מלחמת אפוקליפס" (אוי שם נוראי) הוא על פי ההגדרה "הפרק האחרון" בסדרת הסרטים הזו.
המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:
העלילה: אחרי שת'אנוס אוסף את כל אבני הנצ… אופס התבלבלתי לרגע. הא כן! אז אחרי שגילינו שדארקסייד (טוני טוד), גדול נבלי היקום של DC, הינדס את הרצח של סופרמן ב"מותו של סופרמן" ואת הכיבוש של כדור הארץ ב"שלטון הסופרמן" אחרי שהובס בסרט "ליגת הצדק-מלחמה", סופרמן מחליט להוביל את הקרב אל כוכב הבית של דארקסייד- אפוקליפס.
כל זה מתרחש אחרי שהליגה מגייסת את לקס לות'ור (ראיין וילסון) ואת חברי הליגה האפלה זטאנה (קאמילה לודינגטון) וג'ון קונסטנטין (מאט ראיין- מחיאות כפיים כולם). הטיטאנים, בהנהגת רובין (סטיוארט אלן) נשארים להגן על כדור הארץ. שתי שניות אחרי שהליגה מגיעה לאפוקליפס, הכותרת רצה על המסך, ואנחנו מבינים שפספסנו סרט שלם. שנתיים קדימה: כדור הארץ נכבש והוחרב. לות'ור מנהל את הפלנטה כבובה על חוט של דארקסייד, וכל הליגה, הטיטאנים ואפילו יחידת המתאבדים נכתשו עד אבק. אלו ששרדו מתכננים סיבוב שני מול הרודן הרצחני.
נתחיל במה שטוב כאן. מבחינת אנימציה אולפני וורנר תמיד עם ידם על העליונה. מבחינת ההתאמה לשכבות הגיל הרצויות, נראה שהאולפנים השלימו עם העניין שהם מייצרים תוכן למבוגרים, שכן המון סצנות מלאות בדם, אלימות ותרחישי אימה כפי שמעולם לא ראיתי בסרט גיבורי על. הסרט נקרא "האפלה" לא רק בגלל הובלה של קונסטנטין בעלילה, אלא בעיקר בזכות הטון האפל של סרט אימה.
המאפיין הזה, נותן אור חדש על כל הנרטיב של דרקסייד ואפוקליפס, וסוף סוף הופך אותם למה שהקומיקס מתאר- גהינום אמיתי המנוהל ע"י הכובש האכזרי ביותר ביקום. גם הכיוונים השונים אליהם מגיעות של דמויות הליגה וחבריהן הם מרעננים ומעניינים. בלי הרבה ספויילרים, לדוגמא: בטמן וונדרוומן עוברים צד, כמה מהדמויות החזקות ביקום מתנגשות זו בזו, וההומור מגיע דווקא מדמויות של חשבנו שיצחיקו אותנו. כל אלו סיפקו לא מעט בידור מהסרט הזה.
השאר לצערי הרב, לא טוב כלל. נשים בצד את העובדה שכבר ראינו אצל המתחרה "מארוול" מהלך זהה כמעט לחלוטין מבחינת בניית סיפור. קשה למצוא מי שהצליח להרכיב את הפאזל שהוא "יקום סרטי האנימציה של DC" מכל חלקיו בצורה ברורה, שכן רוב הסרטים שציינתי קשורים אולי בחלקיק קטן לסיפור הגדול מסביב. נוסף על כך, כל קווי העלילה מהסרטים הקודמים נזרקים לתוך סיר הלחץ הזה ללא חשיבה עמוקה או תכנון, ורוב הכלים העלילתיים משאר הסרטים כמעט ולא קיימים בסרט הזה.
למשל, פרט לעובדה שאקוומן ומירה מופיעים כאן אין שום קשר לעלילה של "כס אטלנטיס". מלבד שנייה על המסך מצד באטגירל ובאטווינג אין שום אזכור ל"דם רע" וכל מה שקרה עם יחידת המתאבדים מסתכם בהארלי קווין שמזכירה שהסרט הזה היה קיים. העלילה של "מלחמת אפוקליפס" הייתה אמורה להיות הבסיס לטרילוגיית סרטי הלייב אקשן של סניידר, וכשזו נגנזה הפכו אותה לאקורד הסיום של הניסוי הזה. ניסוי שנגמר עם דמויות מתות שלא נשארות מתות, ניסים ונפלאות של אהבת אמת ודמעות קסם. ניסוי שנותן לך את כל מה שרצית מהתוצר, אבל על הדרך גם מורח לך אותו על הפרצוף ואומר "מרוצה? הינה! קח! מרוצה כבר?!".
ומאחר שהדבר כבר מאחורי רובינו, וכפי שראיתם הדמות האהובה עלי- לובו, כלל לא נכללה בסרטים, הינה השקל וחצי שלי על איך העלילה הייתה יכולה להיות טובה בהרבה: דארקסייד שולח את המפלצות שלו לחסל את הליגה. המפלצות הן שילוב של הפרה-דימנס ודומסדיי. סופרמן מובס ומבקש את עזרתו של לובו, שכן הוא היחיד שהתמודד מול דומסדיי בקומיקס וניצח. לובו מסרב בהרמת אצבע, הליגה מתחננת, לובו מחתים אותם על חוזה מרובה פרויקטים כמו סרטים, משחקי מחשב, סדרות, צעצועים ודגני בוקר על שמו, יוצא לבדו לאפוקליפס וטוחן את דארקסייד לאבקה. זה היה יכול להיות יפיפה, אבל במקום זה קיבלת שוב גיבורי על שהכוח שלהם עיוור אותם למצב הקיים. אתם יודעים, כמו כל סיפור על הגיבורים של DC.
"ליגת הצדק האפלה- מלחמת אפוקליפס" הוא עוד "איזה יופי, דם אלימות ובדיחות מטופשות" בניסיון של וורנר לבנות משהו מרשים. אוף. אוף גדול.
ציון סופי: 2.5
התגובה הגרועה ביותר שראיתי זה שנים.
1. " אחלה סרט עם אחלה עלילה" לא אומר כלום. אין כאן נימוקים מעבר לדיעה הסובייקטיבית.
2. "רואים שאתה חובב של מארוול שלא רואה שום דבר מעבר לכך" – רואים שזו המשך של אותה השטחיות, כי ממש לפני כמה ימים, אותו כותב פרסם ביקורת נלהבת על הסדרה המצוירת של "הארלי קווין", כפי שהוא פרסם עוד ביקורות אוהדות על סדרות\סרטים של DC לאורך השנים שבהן הוא כותב באתר.
אם כבר – טל הוא הרבה יותר פאנבוי של DC מאשר של מארוול.
3. למקרה שזה לא ברור – ביקורת היא סובייקטיבית ולכן לגיטימית, כל עוד מנמקים אותה, כפי שטל עשה, ולא מספיק לכתוב "זה אחלה!" כפי שלא מספיק לכתוב "זה גרוע!".
*טיעון הוא טענה מנומקת.
הטיעון אמור לשכנע בצדקתה של טענה מסוימת או לסתור אותה.
טענה היא אמירה או היגד שאפשר להתווכח על נכונותה או הצדקתה.
טענה עשויה להיות דעה, עמדה, קביעה, השערה, מסקנה, תיאוריה או פתרון לבעיה כלשהי.
על מנת לקבל טענה ולהצדיקה, אנו זקוקים לנימוק אחד או לכמה נימוקים, התומכים בטענה ומבססים אותה*
4. בד"כ, מי שהוא באמת פאנבוי, יהיה הרבה יותר ביקורתי כלפי עיבודים של דברים קיימים. וזה בסדר גמור.
שיהיה לך יום נהדר.
הביקורת הכי גרועה שראיתי מזה שנים, אחלה סרט עם אחלה עלילה.
רואים שאתה חובב של מארוול שלא רואה שום דבר מעבר לכך.