צפייה מן העבר, 40 שנה ל"גאנדם", האבא של ה"פאואר ריינג'רס" ו"פסיפיק רים"

אחד הדברים שאני אוהב באנימה זה היכולת לשלב שני דברים שנראים מנוגדים בצורה שעובדת מעולה על המסך. קחו למשל סדרה על קרבות באמצעות רובוטים ענקיים המופעלים בידיי טייסים אנושיים – נשמע מגניב, אבל תוסיפו לזה עומק ושאלות מוסריות ופילוסופיות ותקבלו משהו ייחודי באמת שלא ניתן למצוא הרבה ממנו בסדרות מערביות.

כזהו המקרה עם זיכיון גאנדם (Gundam). הסדרה הראשונה יצאה בשנת 1979 בשם Mobile Suit Gundam. היא נוצרה ע"י האנימטור והמעצב יושיקו טומינו  ונהיתה לקלאסיקה ואבן דרך שהגדירה חלק נכבד מז'אנר ה'מכא' ולזיכיון עצום המכיל בתוכו המון סדרות וסרטי אנימה, משחקי מחשב וספרי מנגה המתפרשים על פני קווי זמן שונים ומגוון עצום של דמויות וכמובן המון המון דגמי רובוטים להרכבה שתפסו מקום של כבוד אצל אספנים כבדים ומשוגעים לדבר. כל צופה אנימה שמכבד את עצמו מכיר לפחות נתח מסוים מהזיכיון הזה או לפחות מכיר את השם ,שהוא אגב שילוב של המילים  gun ו-freedom .

להמשיך לקרוא צפייה מן העבר, 40 שנה ל"גאנדם", האבא של ה"פאואר ריינג'רס" ו"פסיפיק רים"

ביקורת, "שהאזאם!" – ילדותי מדי

אין דבר יותר משעשע וקומי מילד שמקבל כוחות על והופך לגיבור. "שהאזאם" של DC, (או בשמו הקודם "קפטן מארוול") הוא בדיוק הנוסחה לקומדיית גיבורי על קלאסית, קלילה וכייפית. אז למה לכל השדים והרוחות כעסתי יותר משכעסתי בהקרנה של "ארבעה מופלאים"?! למה אחרי שסוף סוף הבינו שם בוורנר, שאפשר גם להיות קליל וכייפי  לצד אקשן ודרמה (כמו שעשו ב"אקוומן"), קיבלנו קלישאות על גבי קלישאות וכתיבה עצלנית שמסווה את הבדיחות המשעשעות של הסרט?! למה וורנר? למה!?

המשך הרטינה כוללת ספויילרים לסרט:

להמשיך לקרוא ביקורת, "שהאזאם!" – ילדותי מדי