קרוס-אובר, איסטר-אג, או בעברית- הופעות אורח ואזכורים חבויים. נראה שלאחרונה (ובמיוחד בזכות אפקט "היקום הקולנועי") רבים מסרטי הקולנוע בימינו דורשים מהצופה להתמקד ביותר מאשר בדמות והסיפור. "שחקן מספר אחד" לדוגמא, שהגיע לאקרנים בתחילת השנה, הכיל כל כך הרבה איזכורים והפתעות, משלל עולמות מדיה שונים, שהיה קשה מאוד להתמקד בדמויות המרכזיות בלי למלמל "היי! הינה פרדי קרוגר!" או "ואוו! הם הכניסו את צבי הנינג'ה לזה?!". אם נפרק את האפקט הזה לגורמים נבין שמדובר בגימיק למשיכת סוגי קהל שונים. אתה מוצא עצמך יורה לכל כך הרבה כיוונים, כך שאין סיכוי שתפספס. מצד שני, נוצר עומס יתר על המערכת.
"ראלף ההורס" שיצא אי שם בשנת 2012, השתמש בכלי המקסים הזה אך בקנה מידה מאוד קטן- משחקי מחשב, ואם להיות הרבה יותר מדויק- משחקי ארקייד (קלאסיקות). וכמובן שדיסני לא חסכו בהוצאות. נינטנדו, סגה, אטארי ועוד מחברות המשחקים הגדולות בשוק, השכירו רישיונות לדיסני לשימוש בדמויות כמו סוניק הקיפוד, זנגיף מ"סטריט פייטר", פאקמן ואפילו האחים סופר מאריו. כל אלו היו רקע מרהיב ומושך עבור סיפור דיסני קליל ופשוט, אודות הנבל של המשחק, שהופך עורו והופך לגיבור. קלאסי, מסוגנן, מדויק וכמובן מלא "ביצי הפתעה" צבעוניות למעריצים.
דיסני, כמו דיסני, היא פס ייצור. ומה פס ייצור שואף להשיג? כסף! והרבה. כך שסרט המשך היה ממש מעבר לפינה (אם שש שנים זה "מעבר לפינה" בשבילכם). "ראלף שובר את האינטרנט", שוב תחת בימויו של ריץ' מור (יש כאן אנגרמה מסוימת?) סיפק לנו את ההבטחה שראלף (ג'ון סי ריילי) ייצא יחד עם חברתו וונלופי (שרה סילברמן) למסע ברחבי האינטרנט, לאחר שהארקייד הישן חובר לרשת העולמית.
כשקיבלנו את הטריילר לסרט… אלוהים אדירים, כבר שם המוח שלי נמס! לא רק שראינו האנשה מלאה להמון מאפייני תרבות מהאינטרנט של העשור האחרון, האתר של חובבי דיסני "oh my Disney" קיבל זרקור ענקי כשדמויות משלל הרכישות של החברה הופיעו על המסך בעת ובעונה אחת! מגיבורי על של מארוול, דרך מלחמת הכוכבים ועד גלריית הנסיכות המלאה של בית העכבר! התרגשתי. אוי כל כך התרגשתי! ופחדתי. אוי כמה פחדתי!!!
כאמור, הסרט שולח את ראלף וונלופי אל עולם הרשת, לאחר שחלק ממכונת הארקייד של וונלופי "שוגר ראש" נהרס. כדי להשיג את החלק, הזוג נוסע אל האינטרנט והצופה נשטף מיד במאות אלפי טריליוני פרסומות סמויות לכל כך הרבה עסקי רשת, החל מיוטיוב ועד גוגל, דרך איביי וטוויטר (בפרצוף שלך "סרט אימוג'י"! בפרצוף שלך!!!) כמות "המוצרים" כאן עולה על כל פרסום סמוי שנתקלתי בו אי פעם, אבל מה לעשות… זה האינטרנט! איך רציתם שיציגו אותו?
יאמר לזכותם של דיסני, שלמרות שדמויות הגולשים מזכירות מעט את האנימציות של נינטנדו ומעט את העולם של "וול-אי", הדרך בה מוצג הגולש הממוצע היא מאוד מעניינת, כמו גם מבנה האינטרנט כמטרופולין אין סופי. הייתי אומר "כמעט" אבל כל דבר שאי פעם ראיתי באינטרנט עובר כאן הנפשה והאנשה (כל דבר!) אי ביי מוצג כאולם מכירות פומביות, יוטיוב מוצג כאולם במות והופעות, אפילו פרסומות הספאם מוצגות בצורה כל כך מהנה וגאונית שקשה שלא לאהוב אותן.
הצמד פוגש מגוון מטורף של דמויות, מעבר להאנשות האינטרנטיות, כמו שאנק (גל גדות) הדמות הראשית במשחק רשת אלים, או יס (טראג'י פי הנסון) האלגוריתם הראשי של באז-טיוב, שמחליפה תלבושות ותסרוקות בלי סוף (כמו אתר טרנדים) וכמובן, מרגע ההגעה אל oh my Disney לא רק ששלל דמויות משלל מותגים ושלל מנגינות נלוות מוצגות לנו (כולל הופעת אורח מרגשת שכמעט חמקה מעיניי מרוב עומס) אלא כל (נראה לי) נסיכות דיסני יושבות יחד בחדר אחד (בדיבוב המקורי) ועוברות אינטראקציה ושיח משותף וכל ילדה בקהל פשוט איבדה כל חלקיק חמצן בריאות!
"רגע טל" אתם וודאי חושבים לעצמכם, "למה פחדת?". למה פחדתי? משום שהסרט הזה, עטוף מדהים ככל שיהיה, עם צבעים ותנועות, איזכורים וצבעים, דמויות וצבעים, רעיונות ובדיחות וצבעים, הוא לא יותר מאצבע משולשת אחת קולוסלית של מה שהיה פעם החלום שלי (וכנראה של כל אנימטור אי פעם).
זה לא סוד שדיסני הם ענקי מדיה בקנה מידה חסר מתחרים. "ראלף שובר את האינטרנט" הוא לא רק עוד סרט של דיסני, הוא מוניומנט לדיסני. הוא סיור של שעתיים במוזיאון דיסני. לא רק שקיימת כאן מידה מסוימת של יוהרה בשימוש בכל התחמושת של הסטודיו, נעשים כאן עלבונות סוטרים למי שעמדו בדרכם של דיסני. כמה מהסצנות אומרות בבירור ובגלוי "זה של סטודיו אחר, אבל הינה גם אנחנו עושים את זה, ויותר טוב". הסרט הזה הוא לא פחות מעכבר מרושע שמשתין על כל שאר התעשייה מהמקפצה.
לא רק זה, שכן הסרט מוגדר "לכל המשפחה" (או כמו שהמוסכמה אומרת "דיסני זה לילדים") ועדיין מציג לנו דברים כמו שיימינג, צרכנות רשת כפייתית, הדארק-נט (אלוהים ישמור דיסני! אלוהים ישמור!) וכל זה כאשר אין לסרט באמת עלילה או סיפור מהפכני, אין מסר חזק שמועבר בעוצמה, ובגדול כבר ראינו את כל זה בעבר.
מה שיש לנו כאן זה בעצם מראה. דיסני, בחוכמתם האין סופית, היו אמיצים דיים כדי להציב לנו מראה, שמציגה תרבות שהולכת והופכת הרסנית, ושאנחנו יותר ממקבלים אותה, אנחנו צוחקים על העתיד ההרסני ומחבקים אותו. וכאן בעצם מגיעה הדואליות המטורפת לגבי הסרט בעיניי, מסר תת הכרתי חשוב מאין כמוהו, לצד יוהרה חסרת גבולות של המטיף. צבעוניות ססגוניות וגאוניות עיצובית, לצד סיפור חלש וריק המקושט באין-ספור דברים.
"ראלף שובר את האינטרנט" הוא לא סרט האנימציה הכי טוב בעולם, לא הכי ממוקד ולא הכי חדשני מבחינת סיפור או עלילה, אבל הוא חשוב. הוא כל כך חשוב לדורות הבאים, בתקווה ויוכלו לנתח אותו כפי שרובינו לא מסוגלים. לצופה הפשוט, הסרט יפוצץ את הראש. למעמיקים שבינכם- לכו לראות את "ראלף שובר את האינטרנט". ותישארו על סוף כל הסופים! תבינו כמה "מטא" הסרט הזה יכול להיות.
ציון: 4
אני מאוד אהבתי את הסרט, אבל אני הכי הייתי רוצה לראות איך היו נראים פאנדום, ויקיפדיה, פלייבאז, וכמובן אתם.
ונטפליקס.