נפתח בשורה התחתונה, הפרק הראשון של העונה החמישית בסדרה "הפלאש" היה… ממש אחלה. כן, נכון, העונה הרביעית התחרבשה והסתיימה בקול ענות חלושה שגרמה לחלק מהאנשים לחשוב על נטישת הסדרה. כותב שורות אלו לא נמנה על המעריצים האדוקים של הסדרה ובכנות, ההכרות שלי איתה מסתכמת בצפייה בכמה פרקים פה ושם. החלטתי לנסות לקפוץ על הרכבת של ה-CW עם תחילת העונה החדשה של הסדרות, והפלאש הייתה התחנה הראשונה.

כמובן, שמי שממשיך לקרוא את הביקורת, יזכה לספויילרים לפרק ככה שמומלץ לקרוא אחרי הצפייה:

הכירו את נורה ווסט אלי, ספידסטרית, הבת של בארי אלן ואייריס ווסט שמכנה את עצמה EXCESS והיא השומרת של סנטרל סיטי, אי שם בעוד 30 שנה. את נורה ראינו בסוף העונה הרביעית, היא צצה לה משום מקום, ועכשיו אנחנו יודעים שמדובר בבת של בארי ואייריס מהעתיד ש"נתקעה" בקו הזמן שלנו (לגבי המרכאות, הסבר בהמשך). בניגוד לעונות אחרות, שבהן הייתה קפיצה בזמן, עונה 5 מתחילה שניות אחרי שעונה 4 מסתיימת. באופן מאוד נוח, רוב הגיבורים הראשיים של הסדרה, נמצאים בחדר וככה אנו יכולים לראות את התגובה שלהם לבחורה מהעתיד. אחרי ההלם הראשוני, סיסקו (קרלוס ולדז הנהדר) שובר את הקרח עם בדיחה, כמצופה. אולם, התסריטאים לא משתמשים בהומור שלו סתם, ומשלבים בין הומור סיסקו להומור דבני בצורה משעשעת.

מסתבר שאחרי שנורה עזרה לאביה, בארי אלן (גרנט גסטין שמצליח להיות גם נבוך וגם שברירי בצורה שובת לב) לחסל את הלוויין, קרה משהו וכעת היא לא יכולה לרוץ מספיק מהר כדי לפתוח את הספידפורס ולחזור לקו הזמן שלה. אם הפרק הוא איזו אינדיקציה לעתיד, נראה כי תהיה לנו עונה טובה אשר מצליחה לאזן בין קטעי אקשן עשויים היטב (והאפקטים בפרק טובים), לבין הומור גיקי מוכר (אייריס מתבלבלת ברפרנסים שבין "בחזרה לעתיד" ו"שליחות קטלנית 2" בעוד דבני, שמגלה את תאוריית ה-ManyVerse מקווה שאולי יש יקום מקביל בו לא קיים אינדיאנה ג'ונס 4) ובין סצינות מרגשות ורגשיות בין הגיבורים השונים. במקרה של הפרק הזה יש לנו שלוש סצינות כאלה, סצינה שבין נורה ואייריס, נורה ובארי ובארי ואייריס, משולש משפחתי רגשי שמנסה להתמודד עם ההשלכות למה שקורה.

מכיוון שהפרק מתמקד בבארי, אייריס ונורה, שאר הצוות מקבל ממש שאריות מסך, סיסקו רק זורק לאוויר את עניין הפרידה שלו מג'יפסי ומתלונן שמפריעים לו במסע הרחמים העצמיים שלו, קילר פרוסט לשנייה מדברת על הכוחות שנעלמו ועל זיכרונות ילדות וראלף דבני… טוב, הוא ראלף דבני עם ההומור הגיקי והקלולס שלו. גם וואלי נמצא לרגע, "קופץ" לאגדות המחר" כדי לבדוק את הדם של נורה ובסוף הפרק, כנראה, יוצא, כדי לעשות חשבון נפש עם עצמו.

מי שממש בולט לטובה בפרק הזה הוא גראנט גסטין שמצליח לתת הופעה שובת לב, לרגע אחד הוא עדיין נער מתבגר שלא יודע מה לעשות עם הנערה שמולו, לרגע אחר הוא בן זוג מודאג שמנסה להיות שם לצידה של אייריס וברגע שלישי הוא אדם בוגר שמנסה (לא תמיד בהצלחה) להיות אבא. נורה (ג'סיקה פרקר קנדי, "מפרשים שחורים") שמתחילה את הפרק כטיפוס די מעצבן שדוחף את האף שלו לכל מקום, גם כשלא צריך, חושפת אט אט את הקלפים למעשיה וגם לאישיות ולמניעים שלה.

הנבל השבועי, גרידלוק (דניאל קדמור, שגילם את קולוסס בסרטי אקס מן של בריאן סינגר), הוא נבל די אנמי, שמופיע לחמש דקות מסך, אולי, אך השימוש בו, כדי לחזק את מערכת היחסים בין בארי ונורה, הוא נכון. התסריטאים לא נכנסים יותר מדי למניעים שלו, או נותנים לו איזו מסטר-פלאן אבל כן נותנים לו פליין… יענו, מטוס. וסצינת השיא של הפרק, בהם משתלבים שלושת הספידסטרים, בארי, נורה ווואלי, הופכת מסתם סצינת אקשן של סדרת קומיקס, לסצנת אקשן משפחתית שיש לה מטענים רגשיים.

באחת הסצינות היפות בפרק בארי יושב עם אייריס והם מדברים על המשפחה שהם הפכו להיות פתאום. עם כל השמחה שיש בידיעה שיש להם ילדה, בארי חש שהוא פספס את כל הרגעים הראשונים של הצעד הראשון, המשחק הראשון, היום הראשון ללימודים וכו'. אייריס אומרת לו שיהיו לו את הרגעים האלה, אבל רק לא בסדר הנכון ובארי עונה לה שכל החיים שלו הם לא בסדר הנכון ויש לזה אפקט. סצינה שמצליחה להעמיק את הקורבן האישי שגיבור על צריך להקריב כדי להיות שומר העם. הסצינה המרגשת בין אייריס ובארי על משמעות החיים, משמעות ההפיכה להורים והציפייה והצפייה ברגעים הראשונים של הילדים, היא סצינה יפה.

מה שמוביל את בארי למסקנה כי משהו קורה לו בעתיד, ואחרי שהוא שואל את נורה, הוא מגלה שבעצם, במציאות שלו, הוא אכן פספס את כל הרגעים הראשונים שלה כילדה, כי בשלב מסויים, כשנורה הייתה מאוד צעירה, הוא נעלם למשך יותר מ-25 שנה. עם הידיעה הזו, בארי מחליט החלטה שהיא לא הגיונית (ושכמובן יהיו לה השלכות בעונה הקרובה) להשאיר את נורה בקו הזמן שלנו, לפחות לתקופה מסויימת, כדי שיוכל להכיר אותה. החלטה שהיא לא הגיונית, אלא רגשית שסוחפת אחריה את הצופים.

לצד הומור, אקשן ודרמה, יש לנו גם חזרה למקורות, בשלב מסויים נורה מעניקה לבארי את הטבעת הקלאסית מהקומיקס, בה יש את חליפת הפלאש הקלאסית מהקומיקס, טבעת וחליפה שכנראה ילוו את בארי בעונה הקרובה. ומאיפה יש לנורה את הטבעת הזו, מ"מוזיאון הפלאש" העתידי שייבנה כמובן, שם יש את כל ההיסטוריה של הפלאש, הנבלים בהם נלחם, הצוות שהקים וכמובן, כל מיני אביזרים טכניים אלו ואחרים.

סצינת הסיום של הפרק מניחה את היסודות לפרק הבא וכנראה לעונה כולה ומציגה בפנינו את הנבל המרכזי (זאת אומרת, מציגה לנו בעיקר צללים, קול עבה ומאוד מעוות ומסיכה שמסתירה את זהותו.

בשורה התחתונה, הפרק היה מאוד כייפי, לא גרם לפלפולי עיניים, לא הסתובב במעגלים סביב עצמו ולא ניסה בכוח להצחיק ו/או לזרוק לנו סצינות רגשיות סתמיות. התחלה טובה CW, מקווה שתמשיכו.

ציון: 4