לא מכבר הסתיימה העונה הראשונה של "גלימה ופגיון" (תרגום שלנו ל-Cloak and Dagger) סדרת הנעורים של רשת  Freeform (מבית ABC, רשת הבית של דיסני), שנכון לכתיבת שורות אלו, לא ידוע על גוף שידור ישראלי (כולל נטפליקס) שבו ניתן לראות את הסדרה. לא מכבר גם התבשרנו על חידוש הסדרה לעונה שנייה, שתשודר בקיץ השנה הבאה.

הסדרה מבוססת על דמויות הקומיקס של מארוול בעלי אותו השם שהופיעו לראשונה בחוברת Peter Parker, the Spectacular Spider-Man אי שם במרץ 1982. העונה הראשונה נפרשה על פני עשרה פרקים, בדיוק האורך הנכון לסדרת קומיקס, והתאפיינה כסדרת נוער רומנטית עם מימדי מסתורין וקסם. ברשת הסדרה קצרה תגובות מעורבות, ובארה"ב הסדרה זכתה לאהדה גדולה וביקורות חיוביות מאוד (למשל בניו יורק טיימס).

המשך הסקירה כולל ספוילרים קלים לסדרה:

הסדרה מתרחשת בניו אורלינס, ומספרת את סיפורים של שני נערים – טנדי בואן וטיירון ג'ונסון, הבאים מרקעים שונים לחלוטין אשר לילה גורלי אחד בילדותם שינה את חייהם (כמו כל הלילות הגורליים מאז הבריאה),וקשר אותם זה אל זו לנצח. טנדי בואן (בגילומה של אוליביה הולט) היא בתו של נתן בואן, מהנדס של תאגיד הענק רוקסון (שזכינו לראות בסדרות "הסוכנת קרטר", "דרדוויל" ו"סוכני שילד", ובסרטי "איירון מן"). בזמן שתאגיד רוקסון קודח באדמת ניו אורלינס (או יותר נכון, בים)  אנרגיה מיוחדת (אותו "חומר אפל" שמתעסקים איתו רבות בעונה השניה של "הסוכנת קרטר") – חלה תקלה באסדת הקידוח שנגרמה בגלל שהתאגיד חסך בעלויות ולא בנה את האסדה כפי שהמליץ בואן. התקלה גורמת לפיצוץ אדיר, שהורגת את כל מי שהיה על האסדה, וגורמת לרכבו של בואן,שהסיע את ביתו מחוג בלט באותה העת, להתהפך ולשקוע בתוך הים הספוג בחומר האפל שהתפרץ מהאסדה.

במקביל טיירון ג'ונסון (אוברי ג'וסף), ילד שחור בן 8, צופה בהיחבא בשוטר שעוצר את אחיו בחשד לשוד, ואותו הפיצוץ גורם לשוטר להרוג אותו בטעות, לאימתו של טיירון הקטן. טיירון קופץ למים אחרי גופתו של אחיו, נתקל ברכבו של נתן ששקע בים, מצליח להציל ממנו את טנדי, ונפלט אל החוף באפיסת כוחות ביחד עם טנדי הקטנה מחוסרת ההכרה. משם הסדרה קופצת בזמן, טיירון הוא תלמיד תיכון לא רע, ואפילו שחקן בנבחרת הכדורסל שלה, ואילו טנדי היא כייסת מקצועית, מכורה לסמים, ומתגוררת בכנסיה נטושה כדי להתרחק מאמה האלכהוליסטית ששנים של מלחמה בתאגיד הענק רוקסון, על שמו הטוב של בעלה המת, שברו את נשמתה.

מפגש מקרי בין השניים במסיבת סטודנטים גורם לכוחם להתגלות, ומתחיל לטוות את החבל העבות שקושר את חייהם יחדיו. שניהם הופכים למעין "יין ויאנג", כשטנדי מסוגלת ליצור פגיונות מאור, ואילו טיירון שואב את כוחו מהמימד האפל, ומסוגל לשעתק את עצמו באמצעותו. כמו כן (שלא כמו בקומיקס), טנדי מסוגלת לראות את תקוותיהם של האנשים שהיא באה איתם במגע, ואילו טיירון- את הפחדים שלהם. בשונה מהקומיקס, הסדרה שופעת בלא מעט מסתורין, קסם וכישופים (בעיקר וודו). הדבר מקנה לסדרה אופי הזוי, שפחות התחברתי אליו. היו פעמים שכמעט הרצתי קדימה-דבר שלא קורה לי מעולם- בקטעי הוודו ההזויים. אין ספק שמוטיב זה הוא נקודת החולשה העיקרית של הסדרה.

מלבד זאת אהבתי את העונה הראשונה, ובפרקים האחרונים אפילו נהנתי. אם נקלף את מעטה הכישופים והמסתורין, נגלה סדרת נעורים חביבה, מעט רומנטית, ובמרכזה  נערה ונער, שמנסים לתקן זה את זו. טיירון וטנדי מאוד משכנעים כדמויות שבורות ומקולקלות שמתקנות האחת את השני. אם זו טנדי שהופכת לנגד עינינו משקרנית פתולוגית וכייסנית כפייתית לנערה שמוסרת את נפשה למען הזולת, או טיירון שנראה שלם מבחוץ אבל בתוכו הוא אוצר המון זעם, רגשות אשמה והלקאה עצמית על מה שקרה לאחיו, ולאט לאט לומד להתמודד עם כל הרגשות הללו ולהכיל אותם. אוליביה הולט פשוט נהדרת בתפקיד טנדי, ולא הפליא אותי בכלל שהיא זכתה השבוע בפרס בחירת הנוער לכוכבת הטלוויזיה הנבחרת של הקיץ. משחקו של ג'וסף קצת פחות טוב, נוטה להגזמה, אבל היו לא מעט רגעים שהוא הצליח לרגש ולעורר אמפתיה.

כדאי לציין גם את אמה לאהאנה (הידועה בתור "הפאוואר ריינג'ר הצהובה") שהופעתה בתור השוטרת אוריילי הייתה אחת הטובות בסדרה (אם לא הטובה ביותר) ושמחתי לגלות שהיא חוזרת לעונה השנייה. השוטרת א'וריילי מבוססת גם היא על דמות קומיקס, אבל אני אחסוך מכם את המידע המדויק, כדי לא להרוס לכם את הסוף. מי שלא מפריע לו לדעת, יכול להסתכל כאן. מה שכן היה נחמד זה לגלות את כוחו של היקום המשותף של מארוול, כשבאחד הפרקים מזכירה השוטרת שהגיעה מניו יורק את חברתה השוטרת מיסטי נייט, (כשבמקביל בעונה השנייה של "לוק קייג'", מדברים על איזו שוטרת בשם א'וריילי שעברה לניו אורלינס…). מלבד זאת היקום הסינמטי של מארוול מקבל אזכור נחמד כשמזכירים את שמותיהם של דני רנד, וטוני סטארק.

לאורך כל הסדרה יש עיסוק בחולאי החברה האמריקאית. אם זו התמכרות לאלכהול (אמה של טנדי), סמים (טנדי עצמה), שוטרים מושחתים, וכמו כל סדרה אמריקאית עכשווית – הקיפוח המתמשך והלא פוסק כלפי קהילת השחורים בארה"ב ("ברק שחור" עושה את זה טוב יותר).

ברקע אנו חוזים בנופיה הצבעוניים מאוד של ניו אורלינס, אחת הערים הססגוניות ביותר בארה"ב,  כולל תהלוכות חגיגיות, תחפושות והאווירה הפרועה שמאפיינת כל כך את העיר שלא בכדי המוטו שלה הוא  "Laissez les bons temps rouler" (שהזמנים הטובים יימשכו).

הסדרה מומלצת לאלו מיכם שאוהבים את הדמויות מחוברות הקומיקס וגם אם בא לכם איזו סדרת גיבורי על שמאפשרת לכם לכבות את המוח ולהעביר את הזמן. זו לא סדרה להתמכר אליה או לראות בבינג' ארוך אל תוך הלילה.

ציון : 3