סקירה מאת: יחזקאל שגיב

לצערי אין הרבה סדרות וסרטי אנימה שמוכרות לקהל המערבי אלא אם מדובר בחובבי הז'אנר שטורחים לחקור, לקרוא, לראות ולעבור על בלוגים ואתרים אלו ואחרים כדי להישאר מעודכנים. למרות שיש לא מעט יצירות, אם זה סרטים ואם אלו סדרות, שנחשבות לקלאסיקה, או לאיכות, הן נשארות אלומות. אז כאשר יש כבר איזו סדרה שהיא שם מוכר במערב, זו סיבה למסיבה ובעיקר, זו הזדמנות לנסות לברר מדוע במקרה הזה הגבולות התרבותיים נפרצו.

כזה המקרה עם הסדרה (הקלאסית, אפשר להגיד) "קאובוי ביבופ" (Cowboy Bebop) של היוצר שיניצ'ירו ווטאנאבה (שאחראי על כמות מרשימה של כותרי אנימה איכותיים). הסדרה חוגגת שני עשורים ליציאתה השנה ועד היום המון מבקרים משבחים אותה, באופן אישי, אני בטוח שאהנה ממנה בכל מצב וזמן.

הסדרה שודרה ביפן לראשונה בין ה-3 באפריל עד ה-26 ביוני 1998 ובוימה על ידי וואטאנבה. למרות הפופולאריות והחשיבות של הסדרה, היא נמשכה עונה אחת בלבד שכללה  26 פרקים הנקראים "מפגשים" (sessions). בשנת 2001 יצא סרט באורך מלא בו מככב הקאסט המלא של הסדרה אך עלילת הסרט אינה קשורה ועומדת בפני עצמה.

הסדרה, למרות שנוצרה ביפן, הינה בחלקה מחווה לחלקים מסוימים בתרבות האמריקאית (כל פרק בסדרה קרוי על שם שיר-חלקם קלאסיקות אמריקאיות ידועות) והיא עם "אופי" יחסית מערבי. הסדרה מערבבת בהצלחה כמעט מכל ז'אנר- מערבון, קומדיה, הרפתקאות, גנגסטרים, מדע בדיוני, פילם נואר ועוד. כל אחד במינון נכון וקולע למטרה בכל אחד מהז'אנרים האלה. האנימציה בסדרה נהדרת ויפה לעין וכרגיל אצל היפנים, אסתטית מאוד עם סצנות פעולה מעולות ומבוימות נהדר.

העלילה מגוללת את הרפתקאותיהם של צוות ציידי ראשים על ספינת חלל קטנה בשם 'הביבופ'. צוות הספינה כולל את ספייק ספיגל, בחור צעיר המיומן באומנויות לחימה (אותה האנימציה של הסדרה מציגה במלא הדרה בסטייל וכוראוגרפיה כיפים ויפים לעין) ובעל אישיות מגניבה סטייל האן סולו שאי-אפשר שלא להתאהב בו כבר בהתחלה. כמובן שיש לו עבר מסתורי עליו הוא לא מדבר.

שותפו הרציני והשקול, ג'ט בלאק, הוא שוטר לשעבר ובעל ספינת החלל עליה מתרחשת חלק גדול מהעלילה. אליהם מצטרפות פיי ולנטיין אישה צעירה שלא בוחלת בשום אמצעי כדי להשיג את מבוקשה וילדה צעירה, מוזרה ומטורללת והאקרית מחוננת בשם אדוורד . אה ויש גם כלב בשם איין. החבורה העליזה עוברת מגוון הרפתקאות וצרות ברחבי החלל ועל שלל כוכבי לכת וינסו לתפוס פושעים נמלטים אך לרוב כמעט תמיד גומרים בכישלון, רעבים וללא פרוטה.

קאסט הדמויות מצומצם אך כתוב נהדר, כאשר לכל אחד אופי משלו וכל דמות תורמת לאינטראקציה הנהדרת בין כולם ואנחנו לומדים על כל דמות יותר ויותר ככל שהסדרה מתקדמת. פס הקול נהדר ומוסיף נפח לסצנות הפעולה, הקומדיה והדרמה (שגם הם נהדרים) מורכבים מקטעים מוזיקליים נפלאים לכשעצמם. הסדרה נוטפת סטייל ומגניבות הן באנימציה והן בפס הקול שלה. בסדרה יש סיפור שמתפתח ומגיע לשיאו בסופה אך הוא פרוש על בערך ארבעה פרקים שמתפרשים לאורך 26 פרקי הסדרה ורוב האפיזודית נשארות עם עלילה חדשה שמתחילה ונגמרת כל פרק מחדש.

למרות ששפת המקור של הסדרה היא יפנית אני צפיתי בה (וכך גם המלצתי) דווקא בדיבוב לאנגלית. שלא כמו הרבה אנימות אחרות שהדיבוב שלהם יעלה בי אי-נוחות בלשון המעטה כאן הדיבוב זורם ומתאים לטון של הסדרה ואין בו רגעים שאני מרגיש שיש חוסר התאמה או פספוס של ניואנסים. הדמות של ספייק מדובבת בגרסה האנגלית על ידי סטיבן בלום שמצליח לבטא נהדר את האופי ה-האן סולואי מלא ה-סוואג של הדמות והוא באמת עושה לה צדק. גם שאר השחקנים בגרסה האנגלית דיי קולעים בעבודתם.

בשבילי הסדרה היא אלמותית ואני אהנה לצפות בה בכל מצב וזמן. היא מעולה כמעט מכל בחינה ואני בהחלט אמליץ עליה לכל חובב אנימה שעוד לא ראה ולכל גיק. אם אתם לא מכירים, הגיע הזמןן שלכבוד חגיגות ה-20 שנה תיקחו חטיף קל ושתייה, תתרווחו על הספה ותיתנו לעצמכם להישאב להרפתקאותיהם המגניבות והמצחיקות של ספייק וחבריו. חג הפסח, למשל, הוא מושלם לזה.