"בראשית ברא הג'יי ג'יי אברהמס את ה"קלוברפילד" וירא כי טוב, ויאמר – "יהי קלוברפילד 10" והיה גם הוא מעולה. והיה יום והיה לילה והנה יקום קולנועי חדש ושמו "קלוברפילד" וסרטיו פרו ורבו בתבל".
(הבשורה על פי אברהמס, פרק 1, פסוק 1).

אולי זהו תיאור שקרוב למציאות ואולי קצת פחות, אבל עם העובדות אי אפשר להתווכח – "קלוברפילד" שיצא ב- 2008 בתקציב צנוע של 25 מיליון היה סרט הבכורה של מאט ריבס (לימים מי שביים את שני הסרטים האחרונים בטרילוגיית "כוכב הקופים" המחודשת) והתהדר בתסריט של דרו גודארד ("בקתת הפחד", "דרדוויל" של נטפליקס ו"להציל את מארק וואטני") ובחסות של לא אחר מג'יי ג'יי אברהמס, חבר ילדות של ריבס שלקח על עצמו את תפקיד המפיק. סרט המפלצות בעל הקאסט הדי אנונימי (שממנו, להוציא טי.ג'יי מילר, "דדפול", "סיליקון וואלי", שזה היה סרטו הראשון, נשאר די אנונימי) הצליח לייצר הפתעה אצל הקהל והמבקרים, בעיקר עקב קמפיין ויראלי אפקטיבי, כאשר הוא גורף הכנסות של פי 7 מתקציבו.

8 שנים אחרי, יצא סרט ההמשך "דרך קלוברפילד 10", סרט שאפשר לציין כי הקשר בינו לבין הקודם מסתיים בערך בכותרת (כן. למרות 5 הדקות האחרונות שלו). בנימה אישית, אהבתי את "דרך קלוברפילד 10" הרבה יותר מ"קלוברפילד" – חלק גדול נובע מהאלרגיה שלי לתת הז'אנר של found footage (שמיצה עצמו בעיני עוד ב"פרויקט המכשפה מבלייר") אבל יותר מכל מהתסריט הממזרי, הלוקיישן הקלסטרופובי והקאסט הקאמרי והמעולה (ג'ון פאקינג גודמן) של הסרט השני (ושוב. 5 דקות האחרונות היו בעיני החלק החלש בסרט).

עתה מגיע אלינו, די בהפתעה החלק השלישי במותג – מיד לאחר פרסומת במהלך הסופרבול של יום א', עלה הסרט לשידור ב"נטפליקס", כאשר כנראה אף אחד מעבר לרשת לא ידע כי זה מגיע.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

הסרט הזה נקרא "פרדוקס קלוברפילד" (The Cloverfield Paradox) והוא היה ידוע בעבר בשם "החלקיק האלוהי" (God Particle המתייחס למונח בתורת החלקיקים) – סרט שנמצא בפיתוח משנת 2012 ללא קשר ישיר למותג "קלוברפילד". לאחר צפייה ניתן להגיד בפירוש כי הסרט צורף למותג "קלוברפילד" תוך שימוש בגלילים רבים של מסקינטייפ והתוצאה בהתאם – זה מכוער רצח ולא מחזיק מים.

העלילה, אם אפשר לקרוא לה כך, עוסקת בקבוצה של מדענים מכוח בינלאומי הנשלחים לתחנת חלל המכילה מאיץ חלקיקים חדשני שאמור לייצר לכדור הארץ המדולדל ממשאבים כמויות דמיוניות של אנרגיה. מה? איך? מדוע? עזבו אתכם מהיגיון. התסריט טוען שיש בזה היגיון וזה צריך להספיק בשביל הצופה הפשוט, בייחוד שכל המידע המדהים הזה מואבס לו ישירות לגרון בחלק מהדיאלוגים המביכים והשקופים ביותר שאי פעם יצא לכם לשמוע.

אה. זה גם מסוכן מאוד. למה מסוכן? פשוט. כי יש מדען שאומר שזה מסוכן בטלוויזיה, מאחר והפעלת מאיץ החלקיקים יעשה בלגן במולטיוורס (היי! אנחנו מפורסמים!). נשמע לכם מוכר משהו? חכו. לאורך שאר השעה והארבעים דקות שלו הסרט פשוט ימשיך לצלול לתוך כל קלישאה של יקומים מקבילים בתוספת 10000 מוטיבים של אימה שראיתם אי פעם. גרוע? מעבר לכל דמיון. אני חושב שאפילו "סימן חיים" שכיבד אותנו בסתמיותו בשנה הקודמת יכול להיחשב ליצירת מופת ליד המוטציה הזו.

הקאסט האנמי לא מצליח להתרומם מעל הדמויות קרטון שהוא קיבל – להגיד עליהן שהן שטוחות יהיה האנדרסטייטמנט של השנה. אף דמות לא מצליחה ליצור איזה מידה של אמפתיה כלפיה והמשפטים המביכים שהם צריכים לפלוט אחד לשני גורם לכל הסרט להראות כמו גרסת המד"ב של "החדר". כפי שאתם בטח מבינים, לצוות יקרו כל מיני דברים מוזרים ולא נעימים כתוצאה מהפעלת המאיץ, אבל פה בדיוק הבעיה הכי גדולה של הסרט – קורים דברים ממש ממש, אבל ממש, מטומטמים שלא קשורים לכלום, בצורה שלא מוסברת בכלל (מלבד כמובן "היי! יקומים מקבילים").

מי שחושב שאני מגזים שיחכה לקטע עם היד ואתם כבר תבינו לבד על מה אני מדבר (זה הקטע בו הייתי בטוח שעברתי לפרודיה, אלמלא הפרצופים העגומים של כל חברי הצוות). זה השלב בו חשדתי ש"פרדוקס" הוא שם שהיה אמור לרמז על משהו – זה פרדוקסלי שמשהו כל כך גרוע הופק ברצינות כל כך רבה: הרי השם של ג'יי ג'יי אברהמס עדיין מופיע על זה כמפיק. מצד שני, על עבודת הבימוי המרושלת וחסרת המעוף חתום יוליוס אונה ועל התסריט חתום אורן עוזיאל. מי אלה? בדיוק הנקודה. מסתבר שיוליוס אונה הוא במאי ממוצא ניגרי ללא קרדיט מכובד בעברו בעוד שעוזיאל חתום על מס' תסריטים די זניחים והחידוש ל "רחוב ג'אמפ 22".

אם עד עכשיו זה נשמע כמו מיש-מש לא ברור, הרי שבחירת הקאסט מעלה תהיות גדולות יותר – בתפקידים הראשיים (אם אפשר לכנות זאת כך) מופיעים שחקנים די אנונימיים כמו גוגו מבאטה-רו (תפקיד קטן ב"ד"ר הו" והפרק המופלא "סן ג'וניפרו" ב"מראה שחורה"), דיוייד אוילוו ("סלמה", "לינקולן") בעוד שאת תפקידי המשנה ממלאים שחקנים קצת יותר מוכרים כמו דניאל ברוהל (זימו ב"מלחמת האזרחים"), כריס או'דאוד ("צוות איי.טי.", "המשחק של מולי"), ז'אנג ז'יי ("נמר דרקון", "גיבור") ואליזבת דביקי ("גטסבי הגדול" ואיישה המלכה המוזהבת של הריבונות ב"שומרי הגלקסיה 2"). ולא. אף אחד מהם לא מצליח להתעלות על התסריט שאותו הוא קיבל.

אם תהיתם לעצמכם אם שווה לכם להשקיע 100 וקצת דקות מחייכם ב"פרדוקס קלוברפילד" התשובה היא לא מוחלט. אני מוכן לכבד את התוצר הזה בכוכב אחד בודד וגם זה בנדיבות.

ציון: 1

נראה כי "נטפליקס" נכנסה חזק מאוד לתחום של הסרטים שיוצאים ישר להזרמה, כאשר עוד החודש אנו מצפים לשני סרטים נוספים בז'אנר המד"ב, "אילם" וגם "העולם שאחרי: הכחדה". ההבדל המשמעותי ביניהם לבין "פרדוקס קלוברפילד" הוא שמות הבמאים העומדים מאחורי שניהם ואני מקווה כי אני לא אתבדה. לא ארצה לקבל עוד מוצר ברמה כה נמוכה, בז'אנר שאני כל כך אוהב, בהפרש זמן כה קצר.