אחרי שהעונה השנייה ספגה ביקורת רבה על היותה מפותלת ומורכבת מדי, דבר שגרם ללא מעט צופים לנטוש אותה, היוצר סאם איסמעיל החליט לקחת  את המושכות באופן מוחלט כשהוא אחראי על כתיבת חמישה פרקים ובימוי של כל עשרת פרקי העונה השלישית שהסתיימה לא מכבר. בעונה הזו יש לא מעט סגירות מעגל, השלמות מידע והיפטרות מקווי עלילה משניים וכל זה כדי להדק את הסדרה לטון אחיד יותר.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לעונה:

הפרק הראשון נפתח מיד אחרי הסיום האניגמטי של העונה הקודמת, כאשר המתקפה השאירה את כולם בחשכה. פתיחה בקצב איטי שמטרתה לעשות סדר במאורעות ולהציג דמות חדשה: דמותו של אירווינג (בובי קאנאבל הנפלא, "אימפריית הפשע", "ויניל") – איש שטח של "הצבא האפל" ואדם שמקבל הוראות ישירות מ"וייטרוז"\השר זנג.

דמותו של אירווינג נראית כאילו נכתבה ע"י קוונטין טרנטינו דהיינו, קלישאת סבנטיז. חליפה מיושנת, שפם פורנו, ואדם שהפדנטיות שלו והחיבה הרבה ל- small talk היא מסכה לטירוף רצחני. ממש כמו וולף ב"ספרות זולה", אירווינג הוא האיש שמוזנק לפתור בעיות, הוא האיש שכבר ראה הכול ולכן שומר על איפוק וקור רוח בכל מצב.

בינתיים, "וייטרוז" עצמה עורכת סיור יחד עם העוזר שלה במפעל כוח. הוא מתחנן בפניה כי תעביר אליו את השליטה ב"שלב 2" של התכנית, מכיוון שאי אפשר לסמוך עוד על טיירל ומר רובוט, אך היא\הוא מתעקשת כי אליוט טרם סיים את תפקידו וכאשר יעשה כן "ימות בדיוק כמו אביו". לרוע מזלו, אליוט איבד את ההכרה למשך שבוע. הוא אינו יודע מה קרה בזמן הזה. הוא יודע רק שהוא צריך לעצור את "שלב 2", בעוד מי שסועדת אותו היא אנג'לה, שללא ידיעתו משתפת פעולה עם טיירל.

אליוט צריך את עזרתה של אחותו דרלין כדי למנוע את "שלב 2", אך דרלין עדיין כואבת את מותו של סיסקו ומאשימה את אליוט בכך. אחרי שאליוט מצליח לשכנע אותה שזה לא היה הוא אלא מר רובוט, היא מכניסה אותו למועדון האקרים מחתרתי (הקרוי "1984", כמה הולם), שם הוא מונע את המשך "שלב 2", בעוד דרלין ממשיכה להיות חצויה באמון שלה, כאשר כל הסצנה הזו נעשית בטייק אחד מרשים (אך רק חכו לפרקים הבאים).

ביציאה מהמועדון מחכה להם אירווינג ונציגי "הצבא האפל" שלוקחים אותם למסעדת "המריצה האדומה", המשמשת מסווה לפעילות "הצבא האפל".אליוט מרגיש כי המשמעות של המהפכה שיזם נגזלה מידיו ונוצלה שוב ע"י התאגידים. הוא מבקש את עזרתה של אנג'לה כדי להתקבל לעבודה ב E-CORP  כדי שיוכל לתקן את הנזק שגרם. אנג'לה מצידה אומרת לאליוט שיש לה דרך לתקן ולמחוק את כל מה שקרה בעבר, כולל מה שקרה להורים של שניהם. כאשר אליוט מבקש שתסביר את כוונתה, היא מסרבת. האם יש לאנג'לה דרך לחזור בזמן?

כמובן, שכל מה שאליוט מנסה לעשות הוא חסר סיכוי – אין לו טיפת שליטה על הנעשה מאחר שמר רובוט חוזר והוא משתף פעולה לא רק עם אירווינג ו"הצבא האפל", אלא גם עם אנג'לה,שחדורה בלהט הנקמה נגד התאגיד בו היא מועסקת, שגרם למות אימה.

פרק 2, הקרוי בשם "undo" מוצא את אליוט מנסה מצד אחד להתמודד עם העובדה כי המהפכה שלו נלקחה מידיו ולא יצרה את התוצאות להן פילל ומצד שני הוא מנסה לחיות חיים "רגילים" ככל האפשר כעובד מן המניין ב E-CORP, נוסע כל יום ברכבת התחתית, חוזר לטיפולים אצל הפסיכיאטרית ונמנע מלפגוש את אחותו.

אבל אליוט רחוק מלהיות "רגיל"- גם כשהוא נוסע לעבודה, אנו מקבלים עוד סצנה נפלאה לפנתאון הסדרה- אליוט רואה את כל האנשים סביבו כאמוג'ים" אנושיים, ביקורת נפלאה על ההשטחה התרבותית שהחברה שלנו עוברת בעידן המידע. וזו לא התייחסות חברתית\פוליטית\טכנולוגית היחידה בפרק.

הסדרה "נושכת" מתמיד עם התייחסויות אקטואליות, מתוכנות "דלת אחורית" המותקנות בטלפונים ניידים ועד זיוף נתוני פליטת גזים רעילה במכוניות (כמו במקרה של חברת פולקסווגן לפני שנה). אליוט חוזר להיות אדם בודד חברתית, אך הוא עובד במלוא המרץ כסוס טרויאני בתוך E-CORP על מנת למנוע מ"שלב 2" לצאת לפועל.

בפרק זה הסדרה גם אומרת שלום ולהתראות לדמותה של ג'ואנה ווליק. אמנם הדמות והיחסים העקומים בינה לבין טיירל התפתחו יפה לאורך הסדרה, אך במסגרת הידוק המטאפורי של חגורת העלילה היה צריך להיפטר ממנה. ואסמעיל נפטר ממנה בדרך שתזעזע אפילו את הצופה הקשוח ביותר.

עבור זאנג\"וייטרוז" נראה ש"שלב 2" אינו יותר ממשחק של כוח בינו לבין פיליפ פרייס, המנכ"ל הנכלולי של E-CORP. בהיותו הפרנואיד האולטימטיבי, אליוט חושד שדרלין היא משת"פית של ה FBI.

פרק 3, הקרוי "מורשת", הוא למעשה פרק שכמעט כולו פלאשבק, שנועד לגשר את המידע החסר לנו בין ההתרחשויות של העונות ולפשט את המסתורין. זהו פרק שמוריד הילוך, כמתבקש מתפקידו מהשהופך אותו לפרק החלש של העונה, אבל אפשר להתנחם בכך ששון וואלס האחד והיחיד (ויזיני מ"הנסיכה הקסומה") מגיח לתפקיד אורח בתור "גלאי אמת" אנושי מטעם "הצבא האפל" שמגיע לבחון את טיירל. באופן לא מפתיע , דמותו נראית בדיוק כמו המסכה של F SOCIETY.

הביקורת הפוליטית לא נחסכת גם בפרק זה כאשר על ההתחלה מובעת דעה לגבי השנאה הברורה לנשיא אובמה המונעת מגזענות, ואסמעיל מרחיק לכת עוד יותר כאשר הסדרה טוענת באופן מפורש שדונלד טראמפ הוא בובה של אינטרסנטים חוץ אמריקניים (מבחינת קו הזמן, הסדרה נמצאת עדיין בשנת 2015). הפרק הזה גם חושף את מה שנרמז בעונה הקודמת – סנטיאגו, הסוכן הממונה ב- FBI, גם הוא סוכן כפול של "הצבא האפל".

פרק 4 מגביר את הקצב של העונה, ומקצין את השימוש בעריכה תזזיתית וקופצנית. אליוט מגלה שדרלין, אחותו ושותפתו, משתפת פעולה עם ה FBI כדי להציל את עורה: "אבל זה אני!" הוא אומר כאשר הוא מתעמת איתה. היא עונה לו באחד המשפטים הציניים האפשריים: "זו הצהרה מסובכת כשהיא מגיעה ממך…"

דרלין מנסה ללהטט בין הנאמנות לאליוט לבין ההכרח שלה לפעול תחתיו, וכאשר היא נפגשת עם הסוכנת דום (גרייס גאמר, בתה של מריל סטריפ במציאות) היא מנסה ליצור איתה רומן לסבי. אירווינג מודיע לאנג'לה כי בניין E-CORP יהיה ריק מאנשים בשעה שהוא יפוצץ אותו כחלק מ"שלב 2". דרלין מצידה מגלה כי אולי אליוט איבד שליטה לחלוטין על אישיות "מר רובוט" כאשר היא מגלה כי הוא נפגש בסתר עם אנג'לה.

הקרע בין החלק באישיות של מר רובוט לאישיות של אליוט מגיע לשיאו בפרק 5 המכונה בהתאמה Runtime Error – השגרה של אליוט מתרסקת עקב ריסוק הזיכרון ותחושת הזמן שלו בשל ההשתלטות של החצי האפל שלו. הטשטוש בסדרה בין דמויות למציאות עולה שלב – אפילו אליוט לא יודע האם הוא מדבר עם איש שנמצא מולו או עם עצמו (איתנו).

הוא מבקש שנישאר מפוקסים, משימה קשה בסדרה הזו, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במספר לא אמין כמו אליוט. התרסקויות החומרה של אליוט מלווים לכל האורך ב"קרעכצים", הפרעות חשמליות בתמונה ובסאונד שאנו כצופים חווים במקביל אליו. אבל זה לא נגמר פה. כמו שקרמבו מ"מבצע סבתא" אומר – אתה מתחיל הכי מהר שלך ולאט לאט אתה מגביר. כל הפרק למעשה כאילו מצולם בשוט אחד ארוך!!!

זהו הישג ברמה קולנועית ואני עדיין בשוק שמישהו הצליח ליצור משהו ברמה כה גבוהה גם בפורמט הטלוויזיוני (למעשה, כמו ב"בירדמן", זהו לא באמת שוט אחד ארוך, אלא כמה שוטים ה"מולחמים" יחדיו, אך התוצאה מדהימה בכל מקרה).לטעמי, פרק זה הוא אחת מפסגות היצירה הטלוויזיונית השנה, אם לא בכלל.

לכל אורך הפרק, אליוט מנסה לסכל את פעולת הטרור המתוכננת של "הצבא האפל", כאשר הוא מנסה להסתנן חזרה לתוך בניין התאגיד ממנו הוא נזרק תודות לאנג'לה שללא ידיעתו משתפת עתה פעולה עם "הצבא האפל" נגדו.

פרק 6 מתרכז באליוט ובסוכנת דום, כאשר כל אחד בדרכו מנסה למנוע את מימוש "שלב 2", אך בתכניות של אליוט מחבל לא אחר מאשר הוא עצמו כ"מר רובוט" בעוד שאת התכניות של דום מסכל הבוס שלה, הסוכן סנטיאגו. אף אחד, כולל טיירל או אנג'לה שמשתפים פעולה, לא יכולים לדעת את התמונה כולה – את התכנית השטנית באמת יודע רק "הצבא האפל" ו"וייטרוז" בראשו.

פרק 7 מוצא את כל העולם ובמיוחד את הדמויות המרכזיות של הסדרה מתמודדות עם התוצאות המחרידות של "שלב 2" – כמו כל קוסם טוב, "הצבא האפל" הראה לכולם רק את מה שהוא רצה בזמן שהוא עשה דברים אחרים לגמרי. רגשות האשם של אליוט מובילים אותו לנבות ולהתוודא אצל הפסיכיאטרית, אך שם מתפרצת החוצה אישיותו של "מר רובוט" הזועם על המהפכה שלו שהופקעה לצרכים הפרטיים של "הצבא האפל".

אירווינג מצידו מודיע ל"מר רובוט" ההמום כי כל מה שעשה עד עתה, התאפשר בזכות האנשים העשירים שבשלטון. כך היה תמיד וכך יהיה. אנג'לה שבורה לחלוטין: היא סגורה בדירתה, שם היא צופה בצילומי ההרס ומנסה להחזיר את המצב לקדמותו באמצעות כפתור מקליט הטלוויזיה, המעביר את קטע החדשות לאחור. זהו מוטיב המסע בזמן, שחוזר במהלך העונה, אך רק יתגבר מפרק זה והלאה (גם אם נחשיב את שיר הנושא מתוך "בחזרה לעתיד" שהתנגן במהלך הפרק הקודם).

סנטיאגו מתעמת עם טיירל במשרדי הבולשת ומציג בפניו את האמת החשופה. בינתיים, אנו מבקרים זוג דמויות שלא ראינו זה מכבר – מובלי וטרנטון שנמלטו לצד השני של ארה"ב בעונה הקודמת, רק כדי להילכד בידי לאון, גנגסטר הגטו החביב\מאיים. לאון לוקח את השניים לאמצע המדבר, לסצנה הזויה\קריפית\מצחיקה שמזכירה יותר מכל סצנות דומות במדבר של ניו-מקסיקו בסדרה "שובר שורות".

סוף הפרק סוגר את הקצוות הפתוחים שנשארו בעלילה של מובלי וטרנטון, דמויות שבניגוד אולי לג'ואנה וווליק היו צריכות לקבל אפילו יותר זמן מסך, אך לצערנו נאלץ להיפרד מהן באופן לא פחות מותח ומזעזע. בסדרה שמצטיינת בשחקנים ראשיים נהדרים, אפשר וצריך לציין לשבח את המשחק בתפקידי המשנה של אזאר קאן (מובלי) וסוניטה מני (טרנטון) בפרק הזה.

מאחר והזהות האתנית של שתי הדמויות היא לכאורה מזרח תיכוני\אסלמי, הסדרה משתמשת בסיום הפרק כדי להעביר מסר לא ממש סמוי על הלך הרוחות בארה"ב בימים אלה כלפי מוצא אתני כזה. מעל לכל, אנו למדים כי למרות כל הדיבור על אידיאלים נעלים, הסיבה לכל החורבן הייתה למעשה פרוזאית לחלוטין – לא יותר מהרצון של וייטרוז\ז'אנג ללמד את פיליפ פרייס לקח בנוגע למקומו בהיררכיית הטורפים\נטרפים. מעבר לכל, ההברקה של הפרק היא השימוש בנעימת הנושא של "אביר הלילה" בכותרות הפתיחה- פשוט, יעיל ומגניב לחלוטין.

סצנת הפתיחה של פרק 8, "אל תמחק אותי", מציגה לנו את "הולדתו" של "מר רובוט" – אדוארד אלדרסון, הגוסס ממחלת הלוקמיה, לוקח את אליוט הקטן לראות את "חברים לרצח" (נקראת במקור Shallow Grave, קומדיה שחורה שפרצה את הדרך לבמאי דני בויל ולשחקן יואן מקגרגור). זו בחירה מוזרה ולא מתאימה לכאורה עבור ילד קטן, אולם אנו מבינים את הכוונה של סאם איסמעיל כאשר אדוארד מתחנן בפני אליוט שיסלח לו ואז מתמוטט ומת על רצפת לובי הקולנוע. בעוד שמסביבו מנסים לעזור, אליוט ההמום לוקח את הז'קט של אביו, נכנס לסרט ואז מתחיל לדבר עם הכסא הריק שלידו – הנה נוצר "מר רובוט".

בחזרה להווה, אליוט מואס בכל. "מר רובוט" השתלט על חייו מאז הילדות והרס אותם כל פעם מחדש כשניסה לבנות לעצמו חיים חדשים, והתוצאות של "שלב 2" היו יותר מדי. הוא אומר לדרלין כי עליו להיות לבד יום אחד, מוסר לשכן את הכלב, נפטר מהז'קט של "מר רובוט", קונה שק שלם של טבליות מורפין ונוסע לחוף הים כדי לשים קץ לחייו.

לפני כן, הוא מחליט לעצור בבתים של המשפחות של מובלי וטרנטון. אחיו של מובלי מסרב לקבל את תנחומיו של אליוט, מתוך אמונה כי מובלי היה טרוריסט שסיכן במעשיו את גורל המשפחה. יותר מכך, הוא גם מסרב לבקשתו של אליוט לערוך למובלי הלוויה מכובדת, למרות שאליוט מציין את חפותו של מובלי. אליוט מוסר את אותם הדברים גם לאביה של טרנטון, כאשר המשפחה כבר מתכוננת למעבר דירה, עקב האיומים על המשפחה.

כאשר אליוט מגיע לחוף של קוני איילנד, המקום הנוסטלגי ביותר עבורו, הוא מגלה כי מוחמד, אחיה הקטן של טרנטון עקב אחריו ואינו יודע עתה איך לחזור לבית. אליוט מלווה אותו חזרה הביתה, רק כדי לגלות כי המשפחה כבר עזבה למען לא ידוע. אליוט מתוסכל מכך שתכניותיו סוכלו, אך מסרב להשאיר מוחמד לבדו. איכשהו, מוחמד משכנע את אליוט לקחת אותו לקולנוע, שם מוצגים גם "להציל את מארק וואטני" וגם הקרנה של "בחזרה לעתיד 2" כולל קוספליירים מושקעים. אליוט מסביר למוחמד כי "בחזרה לעתיד 2" הוא הסרט האהוב עליו ביותר ואנו חוזרים ביתר שאת למוטיב המסע בזמן\תיקון הזמן של העונה.

ברור לחלוטין כי בין מוחמד לאליוט מתקיימים עתה מאין יחסי אב\בן וכי נוכחותו הלא רצויה של מוחמד מונעת מאליוט לקפד את חייו. עתה מוחמד הוא האכול רגשות אשם על מותה בטרם עת של אחותו ועל אליוט לנחם אותו להסביר לו כי האשם אינו בו. המחילה שאליוט נותן למוחמד היא תחליף למחילה שלא נתן לאביו, המשמעות שהוא חיפש כדי להתגבר על הקושי האישי שלו ולעזור על הדרך לשאר האנשים שמסביבו, אנג'לה ביניהם. בסיום, אליוט מגלה דרך להפוך את תוצאות של "שלב 1". הפרק הזה הוא גם הזדמנות נפלאה עבור ראמי מאלק להציג את יכולות המשחק שלו, כאשר הדמות שלו עוברת כמעט את כל קשת הרגשות לאורך הפרק.

"שלב 3" הוא שמו של פרק 9, בו שתי הישויות של אליוט מבינות כי עליהן לשתף פעולה, אך הן יותר מדי חוששות אחת מהשנייה. "מר רובוט" משאיר הודעה לאליוט כי "הם שולטים ב FBI". אנחנו כמובן כבר יודעים מי זה "הם", במיוחד לאחר ש"מר רובוט" מתעמת עם טיירל בנוגע לחוסר הצלחתם במהפכה. לפתע מופיע במקום פיליפ פרייס ומודיע לטיירל שהוא הורשה לפעול רק משום שהאנשים שבשלטון רצו בכך, בדיוק במילים בהם השתמש אירווינג. כאמור, פרייס ו"הצבא האפל" שיתפו פעולה לכל אורך הדרך.

זו ההתפכחות מאשליות עבור טיירל ואליוט\מר רובוט – "הצבא האפל" לא מעוניין בשום מהפכה אידאולוגית. הדבר היחיד שמעניין אותו הוא צבירת כוח ועוצמה על חשבון האחרים. דרלין מנסה להמשיך בפיתוי של הסוכנת דום כדי להשיג גישה לקבצים שאליוט צריך, שנמצאים במטה ה-FBI, אך דום לא נופלת בפיתוי ודרלין מוצאת את עצמה במעצר. אנג'לה נמצאת בהתמוטטות מוחלטת ומשוטטת ברחובות כהומלסית, שם גם יאסוף אותה רכב מסחרי כדי לקחת אותה למקום לא ידוע.

אליוט מבין שכדי ש"הצבא האפל" לא יפטר ממנו, עליו להציג להם פיתוי. הוא מפברק את "שלב 3" כדי לגרום ל"וייטרוז" לחשוב שיש עוד שלב בתכנית, שלב שנועד לחסל הפעם את היציבות הכלכלית שיש למטבע הוירטואלי ה E-Coin. למרות שגרנט, העוזר של "וייטרוז", לא סומך על אליוט ומנסה לשכנע את "וייטרוז" להיפטר ממנו סופית, הוא מאולץ לבצע את העסקה מול אליוט, דבר שמאפשר לאליוט לפרוץ למערכות של "הצבא האפל".

בפרק הסיום, "כיבוי", אנו מבינים כי התמה המרכזית של העונה הזו היא "משפחה". אליוט לא יוכל להמשיך להיות "זאב בודד" כדי לנצח, הוא צריך את עזרתה של דרלין וגם של "מר רובוט" (סוג של משפחה).כאשר חיילי "הצבא האפל" פורצים לדירתו, הוא מסתתר בדירה הסמוכה. מאחר ודרלין לא יוצרת איתו קשר, הוא מבין שיש רק "בן משפחה" אחרון שאליו הוא יכול לפנות – "מר רובוט".

הם "נפגשים" בגלגל הענק שביריד השעשועים (הגלגל מסתובב והכול חוזר חלילה?) ומבינים שהם נפלו קורבן לחוסר היכולת שלהם לשתף פעולה ולראות את התמונה הגדולה. בינתיים דרלין נלקחת מהמעצר ע"י הסוכן סנטיאגו שרוצה להעביר אותה לידי אירווינג. דום חושדת בכוונותיו ומנסה להתעמת איתו. הוא מפתיע אותה ולוקח גם אותה לחווה המבודדת של הארגון.

אירווינג מקדים את אליוט\"מר רובוט" ובמקום שיתחקו על עקבותיו, הוא חוטף גם אותם לחווה. עתה הם נמצאים תחת השגחת חיילי "הצבא האפל", לאון ואירווינג כאשר הם מחכים להופעתו של גרנט, שכמו שאנו יודעים, מזמן רוצה להיפטר מאליוט וחבורתו. את הפחד והמתח שנבנה עבורנו הצופים בחלק זה אפשר לחתוך בסכין. או בגרזן.

אירווינג מבין כי עליו לנקות את הבלגן שהשאיר סנטיאגו ההיסטרי שמבקש מדום להפוך לסוכנת כפולה. כאשר היא מסרבת, כל הטירוף שחשדנו כי מסתתר בדמות של אירווינג מתפרץ ברגע מקפיא דם אחד, כאשר הוא קוצץ את סנטיאגו לחתיכות, תוך כדי שהוא מסביר לדום בשלווה כי מוטב שתשתף פעולה אחרת הצבא האפל יפגע במשפחה שלה. שוב, מוטיב המשפחה הוא הקובע. בעולם המודרני, קשרים אישיים הם מעמסה.

גרנט מגיע לצלילי השיר Bang BangMy Baby Shot Me Down (שוב קריצה לטרנטינו?) כאשר הוא נחוש להרוג את אליוט שנוא נפשו. אנו מגלים כי הוא נמצא בעמדת נחיתות מול אירווינג שמסתלק מהמקום, כאשר יתרונו הגדול של אירווינג הוא העדר קשרים אישיים. אליוט יודע כי "וייטרוז" מאזין ומשתמש בשיטת המקל והגזר כדי לשכנע את "וייטרוז" שהוא עדיין נחוץ. "וייטרוז" משתכנע ובשל כך, גרנט אינו נחוץ יותר עבורו. כולם משוחררים ברגע שאליוט מבצע את המוטל עליו, אך ברור ש"החירות" שלהם היא מראית עין בלבד. "הצבא האפל" עדיין שולט בחייהם.

בינתיים, אנג'לה, אשר ניסתה לאורך כל הדרך "לחזור בזמן" כדי שתהיה לה שוב משפחה, תקבל אחת, אך בדרך שונה לחלוטין ממה שחשבה. פיליפ פרייס מביא אותה לאחוזתו העצומה, שם הוא מגלה לה כי הוא אביה הביולוגי. לא נראה כי אנג'לה, שלא הצליחה להתגבר על אשמתה מתוצאות "שלב 2" והתגלית כי היא חלק מה"רעים" ולא ה"טובים", נמצאת במקום בו היא יכולה להתמודד גם עם העובדה שהיא בתו של פיליפ, יחד עם קופת השרצים הפרטית שהוא נושא בעצמו. מעבר לכך, אני מודה כי הסצנה הזו העבירה בי תחושה של אי נוחות, מאחר ולאורך העונות היה נדמה לי כי פרייס מגלה בה עניין רומנטי\מיני והגילוי היה לטעמי היה על גבול גילוי עריות.

אליוט רוצה לתת מנוח לנפשו ע"י שחזור נתוני E-CORP והחזרת המצב לקדמותו לפני "שלב 1" (כאשר במסך הטלוויזיה ברקע אנו רואים את סופרמן מסובב את הזמן לאחור כשהוא מקיף את כדור הארץ). מכיוון שהמפתח הוא "משפחה", תוך כדי שיחה עם דרלין הוא מגלה כי לא הייתה סיבה לכעס שלו על אביו ובנוסף, האישיות של "מר רובוט" ושלו לא היו שונות כל כך לאורך הדרך, הם שניהם חלקים מאותו השלם. את האמצעי לפענוח המידע הדרוש לו הוא מקבל גם כן באמצעות פריט שקשור למשפחה.

באמצעותו של אליוט, סאם איסמעיל מביא שביב של תקווה לעולם הרוס ומדכא שיצר לאורך שלוש עונות, דמויות ששיחקו לנו במוח כפי ששיחקו לנו בלב, כאשר פרק הסיום מזקק את כל האלמנטים בעונה תזזיתית מצד אחד אך מפוקסת לחלוטין במטרה מצד שני. ברגעים הגדולים שלה, העונה השלישית מוכיחה מעבר לכל ספק מהי עשייה טלוויזיונית מעולה ואולי אפילו מטשטשת לחלוטין את ההבדלים בין הישגים טלוויזיונים להישגים קולנועיים.

ואז, כמובן, מגיעה סצינת הפוסט קרדיטס אשר מחזירה לחיינו דמות שאותה ראינו בפעם האחרונה באמצע העונה הראשונה ואנו מבינים כי ב"מר רובוט" לא תהיה שום תקווה או רגיעה. לאף אחד.