היקום הטלוויזיוני של DC, שנמצא ברובו ברשת CW נמצא תחת מטריית ה-Arrowverse (על שם "החץ" שממנה כל היקום הזה צמח). נכון להיום, את היקום מאכלסות ארבע סדרות שפחות או יותר רצות על אותו הטיימליין (אך לא בהכרח באותו עולם תודות למולטיוורס והפלאשפוינט).
הסדרות הן, "החץ", כאמור, סדרת האם, ממנה רוב הדמויות יצאו, שמעניקה לצופים בעיקר הרבה דרמה כבדה ואפלה, :הפלאש" – סדרת הבת שפועלת במתכונת "סמולוויל" עם נבלים חד-פעמיים בעלי כוחות מיוחדים וכמובן נבל-על ראשי, אבל קלילה ויותר נגישה, "אגדות המחר" – סדרת בת/אחות/טים-אפ שלוקחת דמויות מכל המקומות ונותנת להם לעשות בלאגן ברחבי החלל והזמן עם המון הומור עצמי ורפרנסים מכל הכיוונים ו"סופרגירל" – סדרת יקום מקביל/עולם אחר עם הקונספט הכי מעניין אבל הליהוק והכתיבה הגרועים מכולם, שבעיקר מציגים גרסה מביכה וילדותית של בת דודתו של סופרמן.
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרקים 1 עד 3 של העונה השלישית:
את העונה השנייה של "אגדות המחר" סיימנו לאחר נסיעה ארוכה ברכבת הרים שכללה עליות, עם פרקים מעולים ומורדות עם פרקים מחרידים, כשבסופה לא ידענו אם בא לנו לעלות לנסיעה נוספת או ללכת להקיא בצד. הפרק האחרון בעונה השנייה החזיר את צוות האגדות להווה שספג אינספור זעזועים לאחר שהם למעשה "שברו את הזמן" כשחזרו מספר פעמים לנקודה בעבר בה הם פגשו גרסאות מוקדמות יותר של עצמם.
מסע בזמן הוא אומנם "מדע בדיוני" אבל הוא עדיין מבוסס על מספר חוקים שעליהם פשוט אסור לעבור. פגישה עם גרסה ישנה/חדשה של עצמך הוא חוק מספר אחת במסע בזמן ואין להפר אותו. האגדות, בהיותם חבורה של לא יוצלחים, פיזרו חפצים, אנשים, חיות ואפילו בניינים מזמנים שונים ברחבי מרחב הזמן ויצרו אינסוף של בעיות. מה שמוביל אותנו לעונה השלישית…
ריפ האנטר, לשעבר הקפטן של ה"וייבריידר", מקים סוכנות זמן חדשה שתחליף את "מועצת אדוני הזמן", שהושמדו על ידי האגדות, ומקים את "לשכת הזמן" שפועלת במתכונת דומה לסוכנות ממשלתית רק עם היכולות הטכנולוגיות לנסוע בזמן ולתקן את כל הטעויות שהאגדות יצרו.
במבט חטוף קל לראות שהסוכנים של "לשכת הזמן" הם ללא ספק הרבה יותר מוצלחים מהאגדות. הם מסודרים, ממושמעים, יש להם את כוח האדם והכלים הטכנולוגים לעבור בזמן בלי להפריע לרצף שלו, הם מעבירים הכשרות וסימולציות מסודרות לכל מי שעובד אצלם ויש להם גם גאדג'טים מגניבים שמוחקים זיכרונות, סטייל "גברים בשחור", כדי למנוע בעיות עתידיות. הם אפילו מסוגלים ליצור פורטלים שמעבירים אותם בקלות ממקום למקום. קיום "לשכת הזמן" הופך את חברי אגדות המחר ללא נחוצים ולמעשה, ניסיון להטמיע אותם בתוך הארגון רק יגרור כאוס, שזה, בנינו, הדבר היחידי שהאגדות באמת טובים בו.
שלא תבינו אותי לא נכון, כאוס הוא מאוד מבדר לצפייה, במיוחד כשהחיים שלך לא באמת בסכנה והחבורה הזאת של בעלי כוחות הם יותר Misfits מאשר גיבורי-על, לפחות בצורה בה הם מוצגים בסדרה. כדמויות הם מאוד מעניינים וכייף לראות אותם צוחקים על עצמם ופותרים את הבעיות שהם בעצמם יצרו, אבל בתמונה הגדולה, די ברור למה ריפ בחר לפרק את האגדות ולשלוח אותם לחיות את חייהם הרגילים.
אז אם ריפ פירק את אגדות המחר (והוא עשה זאת בתוך פחות מחמש דקות לתוך הפרק הראשון של העונה) על מה ולמה יש לנו עונה נוספת? ובכן… התשובה נמצאת בשאלה. הפרק הראשון של העונה השלישית הראה לנו שגם אגדות צריכים לשלם חשבונות וכשהם לא מטיילים ברחבי הזמן המבחר בשוק העבודה לא מדהים.
שרה, שבאופן טכני מתה (פעמיים) ויש לה עבר אלים ומסוכן, הצליחה למצוא עבודה רק בחנות בסגנון "ורדינון" (שמשחקת על שם הרשת האמריקאית Bed, Baths and Beyond – Sinks, Showers and Stuff) ולקבל הוראות מבוס שהיא הייתה בקלות יכולה לשבור לחצי אם היא לא הייתה נואשת לכסף.
ג'אקס נשר מלימודי ההנדסה, כי הם פשוט היו משעממים מדי אחרי שהוא היה חצי גיבור-על מעופף וחצי מכונאי של מכונת זמן. פרופסור שטיין מצא את עצמו חי בשמחה ובשלווה לצד הבת החדשה (וההריונית) שלו ומצפה להפוך לסבא. ריי אומנם גאון וממציא, אבל אחרי שהוא נתן את חברת ההייטק המצליחה שלו לפליסטי (ב"החץ") הוא מוצא את עצמו עובד כמתכנת זוטר שעובד בחברה שהמציאה אפליקציית דייטינג מצליחה המחקה את טינדר.
נייט עובר משבר זהות כשמסתבר שהוא ואמאיה נפרדו כי היא חזרה ל1942 והוא החליט שהוא "עובד" רק בתור סטיל, הגיבור שעוזר לקיד פלאש, וגם זה לא בהצלחה מרובה. אמאיה אמנם חזרה ל1942 אבל במקום לחזור לעולם "המודרני" היא החליטה לחזור לזמביזי, הכפר האפריקאי ממנו היא הגיעה ולהגן עליו מפני כוחות של חיילים זרים כשהיא מתחברת לצד החייתי שלה קצת יותר מדי. ולמקרה שתהיתם איפה מיק, הוא נמצא בארובה, כמו שהוא רצה, על החוף, שיכור וחי את החיים עד שיוליוס קיסר מופיע פתאום ומפריע לחופשה שלו.
בשלב הזה שרה, ריי וג'אקס מוכנים לעשות הכל כדי לחזור לאקשן ומבקשים מריפ שייתן להם לתקן את הבלאגן שהם יצרו, רק שלריפ יש סגנית חדשה, סוכנת מיוחדת אווה שארפ (ג'ס מקאלן המהממת) שחושבת שהאגדות הם הדבר הכי גרוע שאיי פעם קרה לזמן והיא וכל מי שעובד איתה דואגים להבהיר להם שהם לא רצויים במקום.
כיוון שהאגדות ידועים בכך שהם לא מקשיבים לאף אחד, כולל לעצמם, אף פעם, הם גונבים את ה"וייבריידר" המקרטעת מהמטה של "לשכת הזמן", משכנעים את שטיין להצטרף אליהם, אוספים את מיק בדרך ומנסים להחזיר את יוליוס קיסר לזמן הנכון.
הם כמובן מסתבכים בצרות וצריכים לתקן את הבעיות שהם בעצמם יוצרים, כי הם חבורה של חובבנים שלא יודעים לעשות שום דבר כמו שצריך וכולנו יודעים שהצורך שלהם "לתקן את הזמן" נובע מכך שמשעמם להם בחיים ולא כי באמת צריכים את עזרתם. אבל, בסופו של דבר המשימה הושלמה (בדרך הכי עקומה וגרועה שיש) וריפ מסכים לתת לאגדות הזדמנות נוספת תחת העין המאוד ביקורתית של הסגנית שלו. מה שמוביל אותנו לפרקים הבאים בעונה…
בפרק השני, שרה מחפשת הפרעה קטנה בזמן שהם יכולים לתקן ולא למשוך יותר מדי תשומת לב והם מחליטים לחזור ל1870 שם הם נתקלים בפי.טי. ברנום והקרקס המפורסם שלו שהצליח ללכוד נמר סייברטות' שהיה אמור להיכחד אי שם בעידן הקרח אבל תודות לבלאגן של האגדות מצא את עצמו בקרקס.
כדי לא לחשוף את העולם לחיה נכחדת (ומאוד מסוכנת) שרה חוזרת ל1942 לבקש את עזרתה של אמאיה, היחידה שמסוגלת לשלוט בחיות ובמיוחד בכאלה שהן פרה-היסטוריות. חזרתה של אמאיה לצוות מתקבלת ברגשות מעורבים, במיוחד מצד נייט, שמרגיש נבגד על כך שהיא עזבה אותו וחזרה לזמן שלה מבלי להיפרד ממנו כראוי.
כצפוי משימה קטנה של ללכוד את הנמר ולהחזיר אותו לזמנו מסתבכת בכך שברנום מזהה את הפוטנציאל המסחרי של "לתפוס" לעצמו כמה גיבורי על ולהציג אותם לקהל ורמת האיום של ההפרעות בזמן קופצת מ-1 ל-9.
הפרק מתוזמן להפליא עם ההייפ לקראת יציאת הסרט "האמן הגדול מכולם" (The Greatest Showman) – ביוגרפיה מוזיקלית בהפקתו וכיכובו של יו ג'קמן שמספרת את סיפורו של פי.טי. ברנום והקרקס המדהים שלו. הסרט אגב, יגיע לאקרנים בישראל ב-28 בדצמבר.
כיוון שכותבי האגדות אוהבים את הEaster Eggs שלהם ולצחוק על עצמם, בפרק הנוכחי קיבלנו מנה כפולה של "טיטניק": את פי.טי. ברנום משחק בילי זיין שגילם את קאל הוקלי, הארוס של רוז (קייט וינסלט) בסרט ובנוסף, בסצינה המשעשעת ביותר בפרק (לדעתי) האגדות מנסים להחליט לאן לחזור בזמן ומציעים את הטיטניק, לכך פרופסור שטיין מגיב בהחלטיות שאין סיכוי שהוא ידרוך בספינה הזאת ושצריך לירות במי שבנה אותה (ויקטור גרבר, השחקן של שטיין, גילם את תומאס אנדרוז, בונה הטיטניק, בסרט המפורסם).
חוץ מהטיטניק, קיבלנו גם בדיחה פרטית על "איש הפלדה" או לפחות ככה ברנום קרא לנייט לאחר שהוא ראה אותו במצב הסטיל שלו, צחקנו קצת על חשבון ריי פאלמר שהמציא את ה"Shrink Ray" (משחק מילים עם השם שלו ומצב התכווצות), ג'אקס הפריע לנייט במחשבות כשהוא ציטט את המשפט המפורסם מ"בחזרה לעתיד" – Hello? Anybody home? McFly ומיק רורי חשף שהוא חולק איתי פוביה מליצנים.
מעבר לשלל הבדיחות והרפרנסים הפרק גם כלל סצנת מכות בין שרה לאנס לאווה שארפ שהייתה בו זמנית מרשימה ומשעשעת, שכן שתי הנשים החזקות הללו, כנראה שוות ביכולות הלחימה שלהן ואף אחת מאיתן לא הצליחה להתגבר על השנייה (וזה לא מזיק ששתיהן יפהפיות ומרשימות וקשה להחליט את מי מהן אנחנו מעדיפים לעודד).
הפרק היה מהנה ומשעשע והזכיר לי למה אני מעדיפה את האגדות על הסדרות האחרות של DC. השילוב של האקשן, הגיוון בדמויות, המסע בזמן והבדיחות המתוזמנות היטב יוצר מוצר קליל ומודע לעצמו שמעביר את הזמן בכיף.
בפרק השלישי קיבלנו תפנית מעניינת בטון של הסדרה ועברנו מכייף ומשחקים לאווירה המאוד מאיימת של סיאטל שנת 2042, עיר המנוהלת על ידי משטר צבאי בראשות "א.ר.ג.ו.ס" שהפכו מארגון סודי שמנסה להציל את העולם לכזה שהשתלט עליו.
האווירה הדיסטופית של הפרק הייתה שינוי טון קיצוני עבור האגדות, אבל הפרק היה כל כך מעניין ומסקרן שקשה שלא לפרגן להם, עם זאת, הקונספט של מדינת צבא עם חוק אנטי-מוטנטים… אה, סליחה, מטא-אנושיים הוא לא ממש מקורי (בלשון המעטה) וזה קצת הרגיש כאילו אנחנו רואים פרק של The Gifted עם צוות השחקנים של "אגדות המחר".
כחלק מהיקום הטלוויזיוני של DCCW אחת הדמויות שמאחדת בין "החץ", "הפלאש" ו"אגדות המחר" היא "ויקסן" (שיש לה גם סדרת אנימציה באותה רשת) אך כיאה לאותו יקום, את הגיבורה הלוחמת מגלמות מספר דמויות: מארי מקייב הפועלת בעיקר בדטרויט (והופיעה ב"החץ" ו"הפלאש") וסבתא שלה, אמאיה ג'וויה שאת הגרסה הצעירה שלה אנחנו מכירים מ"אגדות המחר" שמטיילת ברחבי הזמן ובמקור מהכפר זאמביזי שבאפריקה.
הפרק השלישי התמקד באמאיה שמנסה למצוא דרך להשתלט על כוחות הטוטם המיסטי שלה ובמקביל באגדות שמנסים לעצור רוצחת שכירה בשם קאווסה (שהיא גם, במקרה, הנכדה של אמאיה) שהוחזרה מהמתים בעזרת דמות מסתורית המשרתת את "מאלוס" (אנחנו עדיין לא יודעים מי או מה הם), בעלת כוחות שליטה במים (מה שאומר שהיא גם יכולה להפוך לנוזל), יכולת לטייל בזמן ולוחמת מאיימת המנסה לרצוח האקטיביסטית מסיאטל 2042 בשם זארי טומאז.
הפרק נסב סביב "כוח נשי" עם אמאיה, מארי, זארי, קאווסה, שרה והסוכנת שארפ, כולן במרכז העניינים, עם כל הספוטים עליהן, כאשר הסיפור נכתב כדי להדגיש את היכולות המיוחדות של כל אחת מהן, פיזית, מנטלית, רוחנית, מקצועית וכו. עד כדי כך שאפילו השתמשו במושג Mansplaning (הסברה גברית) שנחשב למושג נאו-פמיניסטי ומודרני מאוד.
לא הייתי מצפה למשהו אחר בתקופה בה הם גם מדברים על כך שארה"ב הוציאה מחוץ לחוק את כל הדתות (כל סוג של התנהלות דתית אסורה בהחלט), שהדמות הנרדפת ביותר (זארי) שהיא מוסלמית, הפכה את כל המטא-אנושיים לבלתי חוקיים (מאז שנת 2021) ולמעשה לנרדפים, כשאסור להם להשתמש בכוחות שלהם ורובם נמצאים בכלא או במתקנים של א.ר.ג.ו.ס שם מבצעים בהם ניסויים (נשמע מוכר?) ויש עוצר בו לא מאפשרים לאזרחים להסתובב בחופשיות ברחובות ורק רכבים צבאיים מתניידים.
למרות שהפרק השלישי היה הכי לא אופייני לסדרה, הוא היה האהוב עלי, בעיקר כי הכתיבה שלו הייתה קולחת וסוחפת. המתח, הדרמה והאווירה הדיסטופית שהייתה קצת יותר מדי קרובה ללב, גרמה לי לשקוע לחלוטין בעלילה, להביע דאגה לדמות שנתקלתי בה לראשונה רק בפרק הזה (זארי), להתמלא בסקרנות לגבי איך כל הטוטמים מתחברים (כרגע יש אחד של מים, אחד של רוח ואחד של שליטה בחיות), לעצור את הנשימה כששרה שיחקה צ'יקן בחלל עם הסוכנת שארפ וכמו תמיד לצחוק בקול רם מהבדיחות של מיק (Prison Break? I'm In!) וגדעון (הAI היחידה שאומרת דברים כמו "What a bitch" ו "Oh, Bollocks").
מסתמן שהביג באד של העונה הוא/היא "מאלוס" שמתקשר בצורה כלשהי לשושלת הנשים מזמביזי ומהווה מספיק איום על רצף הזמן והיקום שאפילו "לשכת הזמן" דואגים ממנו.
יהיה מסקרן לראות לאן העונה לוקחת אותנו וכיצד הם ממשיכים לפתח את קו העלילה הלא שגרתי הזה ואני כן מקווה שימצאו דרך לגרום לנייט ולריי להפסיק להיראות כמו דבילים, נראה שהכותבים שכחו שמעבר לחליפת האטום של ריי והכוחות סטיל של נייט, שניהם גם סופר אינטליגנטים ורציניים, והפכו אותם לליצנים של הסדרה.
בתי פשוט התחננה שאצפה איתה. אין תלונות, אחלה דרך להעביר אחה"צ עם הילדה 🙂
נחמד, אבל לא יותר מזה.
עונה לא רעה דווקא.
דווקא העונה הזאת פחות מוצלחת. החץ בעונה האחרונה מזעזע וסופרגירל כרגיל מצויינת והפלאש הכי מוצלח העונה הזאת.