אוף!!! כל כך רציתי שהעונה הזו תהיה שונה. כל כך רציתי ליהנות מהחץ שוב. היו כאן את כל המרכיבים הנכונים להושיע את הסדרה הזו מאבדון סיפורי! אבל לא… מארק גוגנהיים הוא ילד מפגר שאוהב ללקק נייר כנראה. ג'אקאס עדיין מופיעים? יש לי בשבילם חבר חדש.

חשבתי שכל עניין העברת הלפיד בין אוליבר לג'ון דיגל, היה דבר זמני, אוי אלוהים כמה חטפתי על הראש. לא רק שהשבוע דיגל תיפקד כחץ, כמנהיג הצוות וכדמות שאשכרה עברה פיתוח ב45 דקות! יוצרי הסדרה גם דאגו לבסס את העניין על ידי הכנסת פתיח (הגיע הזמן) שמתאר את אוליבר שמספר על העברת הלפיד לדיגל וכך בעצם הופך אותו ל"חץ הירוק", בזמן שאוליבר נשאר ראש עיר ואבא במשרה מלאה. אם לא כעסתי על כל עניין פתיח הסמלים שמועתק ישירות מ"אגדות המחר" (בצורה עצלה בקטע מפחיד), עכשיו אני ממש על הקצה.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

הפרק מתרכז במשימה הראשונה של ג'ון כמנהיג הצוות. יחידה צבאית מובחרת לשעבר יוצאת לחסל חלק מחבריה שהפנו את גבם לטובת, איך לא… בצע כסף. בניסיון הראשון לתפוס את שכירי החרב, המונהגים ע"י פסיכופתית בשם אוניקס (לא הפוקימון), לא רק שג'ון מפגין חוסר מקצועיות מוחלט, הוא גם מצליח לפורר את האמון של הצוות בו לחלוטין. מה גם שהעובדה ש"החץ הירוק" לא יורה חץ אחד במהלך כל המבצע, לא בדיוק משכנע את הFBI לרדת מהזנב של אוליבר (כן, כל מהלך ההחלפה הזה היה די מטומטם. רגע… ממשיכים? אוקי…).

בינתיים, בחלק העלילתי שקיוויתי שיציל את המצב,  אוליבר מנסה לסייע לוויליאם לעבור מבחן במתמטיקה. וזה לא עניין העלילה הלעוסה שמפריע לי. בונדינג תחת לימודים הוא אומנם דבר חרוש בסיפורים הללו, אבל בהחלט אפשר להשתמש בזה, במיוחד בסדרה הזו, בה אלמנט המשפחה לא כל כך עבד.

אבל, כשוויליאם מתייחס לאבא, שרק רוצה להיות שם בשבילו, ושכבר נשבר הקרח ביניהם בשבוע שעבר, בצורה כל כך קרה ו… משחק של "עשיתי לכם טובה, אני הולך לקראוון שלי", אני מתחיל לשאול את עצמי האם גם כאן חירבנו על התסריט.

מהפרק הראשון, בו ביססו את העובדה שאוליבר לא רוצה להשאיר את וויליאם לבד בעולם, הפתרון היה מונח לי מול הפרצוף- הפוך את משפחת החץ למשפחה שלו! אז אוליבר נזכר בזה עכשיו ומחבר את וויל (אני קורא לו וויל מעכשיו), לפליסיטי! האישה הכי חכמה בסביבה! (ואחר כך זה עוזר לו לחדש את הזוגיות איתה שכבר קיוויתי שמתה אבל למה שלמישהו בCW  יהיה אכפת מה אני חושב).

אחרי כמה שיחות מוטיבציה, חשיפת סודות והתמודדות עם בושה, דיגל הופך להיות המנהיג שהצוות צריך (כמו באטמן) ואוניקס ואנשיה מובאים לדין. פליסיטי וקרטיס מפתחים לדיגל נשק חדש בצורת רובה יורה חצים, כדי שיוכל להישאר קשת, אבל ישתמש במשהו שהוא יודע לתפעל (כי מרינס הם חבורת אידיוטים שלא עוברים הכשרה מרובת כלים כמו נניח… בספצנץ הרוסי!).

ואם לא די בכך, אז בנזק המוחי שלו, מטפל דיגל (בסתר כמובן) בעזרת סמים!!!. שמישהו ידפוק בפטיש הקלישאות! מתוך שלושת הפרקים עד כה מדובר בפרק עם הכי הרבה אקשן (ולא היה הרבה). תוסיפו לזה את הדרמה, המשפחתית והצוותית, עניין הסמים והעובדה שאוליבר קווין הוא כבר לא החץ- וקיבלתם… סתם סדרת דרמה ואפילו לא אחת שהיא טובה! (כבר הזכרתי שעוד אין נבל מרכזי? כי אין…). "החץ" עברה באופן מוחלט לעבוד בשיטת ה"פאק-איט". לא אכפת מאיכות, לא אכפת מחומר מקור, לא אכפת מהצופים, בואו נשבור את השיא של "סמולוויל" (שמתה גם היא, בעונה 6).

"המתחיל במצווה אומרים לו גמור". לא בטוח כמה זו מצווה לסקר את הסדרה הזו. לצפות בה זה ההפך הגמור. אני צופה בשלוש הסדרות של הCW  ("סופרגירל" לא נחשבת בעיני!) וזו פשוט הפכה לעובדה חד משמעית עבורי- ראשי התיבות שלהם הם Crap- Workshop.  בהצלחה לכולנו.

ציון: 0