ביקורת מאת: נחמן בן הרוש

המבחן האמיתי של סדרה הוא הפרק השני שלה (לפחות על פי צוות גיקאאוט שצודק מאוד באבחנה הזו), שכן חלק גדול יותר מנתח התקציב הולך עבור פרק הפיילוט, בהיותו חורץ את גורל הסדרה עבור הרשת שרוכשת אותה. עם הידיעה הזו, ניגשתי לראות את הפרק השני בסדרת האקס-מן החדשה, The Gifted. לאחר שהייתי מרוצה כל כך מהפרק הראשון, ניגשתי לבדוק אם הסדרה עוברת את מבחן הפרק השני. אם לדלג על הספוילרים שיופיעו בהמשך הסיקור ולהגיע לפסק הדין – כן, בהחלט. הסדרה ממשיכה להיות סדרת קומיקס טובה, גם בפרק השני.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

הפרק נפתח בפלאש-בק. משפחת סטראקר, במהלך בילוי משפחתי, נתקלת במעשה בריונות של כמה אזרחים כלפי מוטאנטית צעירה, בגילם של שני ילדי המשפחה. האב, שכזכור הוא תובע מחוזי כנגד מוטאנטים, פונה אל אביה של הצעירה ומשכנע אותו לעזוב את המקום, לטובתה של בתו. זו סצינה חשובה המראה לנו שלמרות תפקידו, ריד סטראקר מרגיש עדיין רגש של חמלה כלפי המוטאנטים, ולא חצה את קווי המוסר האדומים שעושה רושם שרשות הסנטינלס, וכנראה הממשלה עשו כן. ברקע אנו רואים גם את תגובתה של לורן, מוטאנטית בעצמה, דבר שלא ידוע באותה העת לבני משפחתה.

משם הפרק ממשיך את הקליף-האנגר המשובח שהיה לנו בסיום הפיילוט, בו הצליחו חברי המחתרת וכמעט כל משפחת וון סטראקר להמלט-להוציא את אב המשפחה ריד, שנותר ירוי ע"י רשות הסנטינלס מאחור. המשפחה מתפצלת, וזאת למרות כל הניסיונות של אבי המשפחה להשאיר אותה מאוחדת. גם הפעם הפרק מתנהל בכמה קווי עלילה מקבילים, כל אחד מהם עצמאי מצד אחד אבל משיק לעלילות האחרות בדרך נאה ואלגנטית.

חברי המחתרת ובני המשפחה שהצליחו להמלט מגיעים באמצעות הפורטל שפתחה בלינק אל המעוז המחתרתי, אבל המאמץ הגבוה שביצירת פורטל כזה למשך זמן רב גובה ממנה מחיר. סימני החיים של בלינק מדרדרים, וכשזה קורה, באופן בלתי רצוני, בלינק פותחת פורטל לכביש כלשהו אי שם בארה"ב וכמעט גורמת למשאית עצומה לעבור דרכו הישר אל מקום המחבוא הסודי של המוטאנטים. לורן, באופן שמדגים לנו כמה מיומנת וחזקה המוטאנטית הצעירה הזו, משתמשת בכוחה כדי לסגור את הפורטל בהצלחה מרשימה.

במקביל מתגלה לנו תפקידה של קייט – אם המשפחה- כאחות. קייט מאבחנת את מצבה של בלינק, ומזהירה שלולא טיפול הולם בבית חולים מצבה יורע במהירות. כל מי שצפה בסדרת מחתרת כלשהי בימי חייו יודע כלל בסיסי – גם אם יש פצוע במצב אנוש, אין שום סיכוי שהוא יגיע אל בית החולים, המקום היחיד הראוי לטפל בחולה במצב שכזה. וכך יוצאים קייט ומרקוס דיאז ("אקליפס") אל בית החולים הקרוב על מנת להשיג את החומרים מהן תוכל קייט להכין את קוקטייל התרופות (מכאן שם הפרק – rX – הקיצור המקובל למרשם רפואי. כזכור כל שמות הפרקים מכילים את האות X גדולה.) הדרוש ליצוב מצבה של בלינק שמתדרדר מרגע לרגע.

קו עלילה זו הוא מעולה, ואילו היה נהוג לחלק ציונים נפרדים לקוי עלילה נפרדים הוא היה מקבל אצלי את הציון 10. ראשית, אנו זוכים לראות את כוחה של אם המשפחה המגולמת על ידי איימי אקר, שכל הזדמנות לראות אותה על המסך הוא חגיגה עבורי. כוחה לא מגיע מDNA מוטאנטי כמו שאר חברי המחתרת, אבל קייט במהירות תופסת פיקוד, כאילו שבועת הרופאים מהדהדת בראשה, ועושה כל שביכולתה להשיג את החומרים הדרושים להצלת נפש אחת, ולא משנה לה העובדה שהיא מוטאנטית.

שנית, אנו מקבלים רקע נוסף על העולם בו מתרחשת הסדרה, עולם בו מוטאנט נחשד אוטומטית כנוטה לאלימות, ואחד כזה שלמוטאנטים אין אפילו את הזכות הבסיסית לקבל טיפול רפואי הוגן. כמו בפרק הפיילוט, גם הפעם אנו מקבלים הקבלות נאות ועדינות לנושאים שעל סדר היום בארה"ב (מלבד להשתמש בצמד המילים obama care, נעשה שם הכל). כמו שכבר כתבתי, וכמו שיודע כל מי שהחזיק חוברת של אקס-מן בידיו, לסיפורי האקס-מן יש קודם כל חשיבות ערכית בהעלאת נושאים של יחס אל השונה על סדר היום הציבורי. והסדרה עושה זאת בצורה נאה ואלגנטית. גם הכימיה בין צמד הדמויות – קייט ודיאז טובה מאוד, משכנעת מאוד, ומגרה מאוד לראות עוד מזה בהמשך.

במקביל, ריד, הנמצא במאסר, נתון ללחץ חקירה מאסיבי מצידו של ג'ייס טרנר (קובי בל), לגלות את מקום המחבוא של המחתרת המוטאנטית. הפינג פונג שנוצר במהלך החקירה בין טרנר, שלא בוחל באמצעים (כמו להביא את אמו של ריד לחקירה), לבין ריד -לא פראייר בעצמו, שעושה רושם שמכיר היטב את המערכת המשפטית הזו – מהנה לצפיה. אנו מגלים גם שבתו של טרנר נספתה בתקרית גדולה בה היו מעורבים מוטאנטים, אחת שכנראה הציתה את החוקים המגבילים נגדם. זו הפעם השניה בסדרה שאנו מקבלים הפניה לאירוע כזה.

בסופו של דבר נראה שהם מגיעים לסיכום צפוי מאוד דווקא – ריד ישתף פעולה ויסגיר את מקום המחתרת, בתמורה להבטחת חסינותם של בני משפחתו. לא בטוח שילדיו ישמחו עם הסכם כזה, ויודעים מה? גם לא בטוח שאשתו.

בקו העלילה השלישי אנו רואים את פולאריס הכלואה, בכלא בו שוכנים בני אדם רגילים ומוטאנטים יחדיו. הייתי מצפה שעבור בעלי כוחות מסוכנים יבנו כלא נפרד, שמור יותר. בכל מקרה, המוטאנטים נדרשים לענוד על צווארם קולר מיוחד הגורם להם כאב רב בכל פעם שהם משתמשים בכוח שלהם. דבר שלא עוצר אותה מלהשתמש בכוחה כנגד הבריונית התורנית של הכלא, רגע לפני שהיא מוכנעת על ידי הכאב, מקבלת מכות מחבורת הבריוניות בתגובה, ומושלכת לצינוק.

בסופו של דבר, רגע לפני שכוחה של בלינק מכניע אותה לגמרי, וגורם כמעט להרס מקום המחתרת מצד אחד, ולגילויו על ידי הרשויות מהצד השני (עם ההחמרה במצבה היא פותחת עוד ועוד פורטלים שמתחילים להרוס את המבנה, וכולם- בצורה מסתורית- מובילים לאותו הכביש), מגיעים קייט ודיאז עם הקוקטייל הדרוש, מייצבים את מצבה ועוצרים את הקטסטרופה. תוך כדי אנו זוכים לראות את ילדי משפחת וון סטראקר משתמשים בכוחם-לורן שסוגרת את הפורטלים ואנדי שמשתמש בכוחו על מנת להדוף את כוחות המשטרה המנסים לעבור דרכם- ומגלים עד כמה הם חזקים.

למרות שהיה בפרק שימוש בלא מעט מוטיבים קלישאתיים שראינו לא מעט פעמים (פצוע במחתרת שיש לגנוב עבורו תרופות, בריון גדול בכלא שמיד נרתם להתעלל בגיבור, העסקה בין ריד וטרנר, ואפילו הצורה בה בשניה האחרונה נמנעת הקטסטרופה והכל חוזר ללבלב) הצפיה בפרק היתה מאוד מהנה, ולפרקים גם מותחת. זו בלי ספק אחת מסדרות הקומיקס הטובות יותר היום שאנו זוכים לראות על מרקע הטלויזיה בתור הזהב של הקומיקס במדיות הבידור השונות.

כמו כן, נראה כי ההפקה לא מסתפקת בבימאי טלוויזיה רגילים. אם את הפרק הראשון בעונה ביים בריאן סינגר המוכר לכולנו, את הפרק הנוכחי ביים לן וייסמן שאולי שמו לא מוכר לכם, אבל את מעשיו ויצירותיו אתם בוודאות מכירים. וייסמן הוא זה שהביא לנו את סדרת סרטי "מלחמת האופל" (Underworld) אי שם ב-2003, הוא גם ביים את הסרט הרביעי בסדרת סרטי "מת לחיות" ואת הרימייק ל"זיכרון גורלי" (למרות שאולי עדיף לא להזכיר את הסרט הזה). בעולם הטלוויזיוני עומד וייסמן כמפיק מאחורי סדרות מוצלחות כמו "לוציפר" שלא מכבר החלה עונה שלישית, "סליפי הולו" שהסתיימה, ובימים אלו הוא עומל על פיתוח סדרת טלוויזיה המבוססת על "סין סיטי".

וכעת, לחלק הכייפי של הפרק, ביצי הפסחא. אין דבר שעושה סדרת קומיקס טובה יותר מאשר ביצי פסחא משובחים:
-כמו בקומיקס, שערה של פולאריס מתגלה כירוק, לאחר שהצבע בו השתמשה להסוות אותו יורד במקלחות הכלא.
-טרנר מגלה לנו על קיומם של עוד חבורת נבלים קלאסית מהקומיקס- "התנועה לשחרור המוטאנטים".
-קולרי האסירים המוטאנטים מזכירים מאוד את הקולרים שראינו בלא מעט קומיקסים וסרטי קולנוע, ושתפקידם הוא לדכא את הכח המוטאנטי.
-את הטוב השאירו לסוף : במהלך השבועות האחרונים חל דיון פורה ברשת לגבי התיאוריה שילדי משפחת סטראקר הם בעצם ילדיו של וון סטראקר מהקומיקס (ראש הידרה שראינו בסרט "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים"), שני מוטאנטים חזקים מאוד שזכו לכינוי FENRIS. בסצינת הסיום אנו רואים את ד"ר רודריק קמפבל ("אחאב", דמות דמות קומיקס נוספת) עובר על קטע ארכיון המכיל כתבה המספרת על תקרית הרסנית שהתרחשה בשנות ה60, ושבמרכזה שני אחים מוטאנטים. התיאוריה אומרת כעת כי שם המשפחה של גיבורי הסדרה אינו מקריף וכי הם למעשה הצאצאים של אותם אחים נוראיים מהקומיקס.

ציון : 4