ביקורת מאת: נחמן בן הרוש

The Gifted היא סדרת הקומיקס השנייה, ביקום של אקס-מן, שמוציאה רשת FOX, אחרי "לגיון" שזכתה לאהדת הביקורות והקהל בשנה שעברה. הפעם הסדרה מתמקדת בחיי המוטנטים בעולם בו הם נרדפים על ידי הממשלה, אלמנט שנחקר לא מעט גם בקומיקס וגם על המסך הגדול.

אנסה להימנע מספוילרים משמעותיים (אבל כן יש ספוילרים), שכן אני מקווה שמיד לאחר קריאת הביקורת, אם לא עשיתם את זה עד עכשיו, תביאו את עצמכם לראות את הפרק הראשון שבוודאות יסב הנאה לחובבי קומיקס באשר הם וחובבי אקס-מן בפרט. הפרק הראשון, בניגוד לפרקים הראשונים של "האינהיומנס", התגלה כמעדן גיקי מהנה.

הסדרה מתחלקת בין שתי עלילות משנה שמתלכדות אט אט לעלילה אחת. בסצנה הפותחת את הסדרה אנו מתוודעים למחתרת המוטנטים, אשר מסייעת למוטנטים נרדפים על ידי השלטון. המחתרת כוללת דמויות קומיקס מוכרות ואהובות מעולם האקס-מן: ת'אנדרבירד (בלייר רדפורד) – מוטנט אינדיאני בעל יכולת איתור וחושים מחודדים (תכונה שלא מזיקה כשאתה מנסה למצוא מוטנטית הנמלטת משלטונות החוק), לורנה דיין (אמה דומונט) – הלא היא פולאריס, בתו של מגנטו וכמו אביה בעלת יכולת שליטה במתכות ושדות מגנטים, ובנוסף ישנו מרקוס דיאז (שון טיל) – המכונה "אקליפס" והוא דמות חדשה ומקורית שהומצאה בשביל בסדרה, כוחותיו הם ספיגת פוטונים והמרתם לאנרגיה קינטית (בדומה לגמביט).

השלושה מחלצים מוטנטית נמלטת שמתגלה כלא אחרת מאשר בלינק (בגילומה של ג'יימי צ'ונג) – מוטנטית מוכרת מהקומיקס בעלת יכולות טלפורטציה באמצעות פורטלים שהיא פותחת. להזכירכם, את דמותה של בלינק ראינו (לזמן קצר יחסית) בסרט "אקס-מן העתיד שהיה". השלושה מחלצים את בלינק, אבל נאלצים לשלם מחיר – פולאריס נתפסת על ידי השלטונות.

במקביל אנו מתוודעים למשפחת סטראקר. משפחה אמריקאית טיפוסית שגרה בפרברים. האב, ריד (סטיבן מוייר) הוא עורך דין המשמש כתובע כללי אשר מייצג את הממשלה בתיקים מול מוטנטים סוררים. האם, קייט (איימי אקר, שלנצח אזכור לה חסד נעורים על "באפי" ו"אנג'ל"), אחות במקצועה ולהם שני ילדים – לורן (נטלי אלין לינד) הילדה המקובלת, ואנדי (פרסי היינס)- נער מנודה חברתית הסובל מהתעללויות בבית הספר.

חייהם השקטים של המשפחה משתנים כאשר במהלך נשף בית הספר, ההתעללויות שעובר אנדי מחבריו חושפות את כוחו המוטנטי, שנראה כטלקינזיס עוצמתי במיוחד (ממש כמו בסיפורי הקומיקס, הגורם מספר אחד להתפרצות הגן המוטנטי הוא אירוע טראומה שעובר נושא גן ה-X בדרך כלל בשנות העשרה שלו). מי שמצילה אותו היא אחותו ש"יוצאת מהארון", לאחר שלוש שנים שהסתירה זאת, כמוטנטית עוצמתית בעצמה, בעלת הכוח לשנות את האוויר שמסביבה ולהפוך אותו לשדה הגנה.

מכאן העניינים מסתבכים. האב מגלה ששני ילדיו הם מוטנטים בדיוק כמו אלה שהוא עסק במשך כל שנות חייו הבוגרים בתביעתם בבית המשפט. שני הילדים מוצאים את עצמם נרדפים על ידי שלטונות החוק, כשהוריהם יעשו הכל על מנת להגן עליהם, וכך הם יוצרים קשר עם המחתרת, שעסוקה בתוכניות להציל את פולאריס.

למקרה של הבנתם זאת עד עתה, מהצפייה בפרק הפיילוט "eXposed" (בצורה חכמה ומושכלת, כל שמות פרקי הסדרה כוללים את האות X גדולה) נהניתי מאוד והוא מציב רף די גבוה לסדרה שיש לה פוטנציאל להיות מצליחה ומצוינת.

בואו נעבור רגע על האנשים שמאחורי המצלמה. הבמאי  של פרק הפיילוט (ואחד היוצרים של הסדרה) הוא לא אחר מאשר בריאן סינגר, שיודע דבר אחד או שניים על מוטנטים מסרטי האקס-מן שביים. סגל מפיקי הסדרה כולל הרכב מדהים – לורן שולר וסימון קינברג שהפיקו את שני סרטי האקס-מן האחרונים שיצאו, ובשיתוף פעולה ראשון מסוגו עם מרוול אינטרטיינמט (דבר שהצית שמועות על הסכם זכויות סודי על דמויות בין פוקס למארוול). ג'ף לואב (האחראי על Marvel Entertaiment ועולם הטלוויזיה של מרוול) וג'ים קורי האחראי על סדרות נטפליקס של מרוול. זה הרכב לליגת אלופות.

במשך שנים טענתי שלסדרות טלוויזיה ביקום של אקס-מן יש סיכוי גבוה יותר להצליח מאשר בקולנוע. בעוד שהסרטים תמיד יהיו סביב הדמויות ו/או השחקנים הפופולאריים יותר – כמו וולברין, מיסטיק ומגנטו, הנוכחות שלהם תעלים את דמויות המשנה (מה שאכן קורה על פי רוב בסרטי האקס-מן), לסדרה עם שמות (של דמויות ושחקנים) אנונימיים יותר, יש הזדמנות להציג סיפור מעניין ולחקור אותו עד תום.

גם ההתנגדות המסורתית (והארורה) של בראיין סינגר להציג "גיבורי על בספנדקס" משרתת את עצמה בטלוויזיה עם דמויות אנונימיות יותר, וסיפור בעל רקע מחתרתי. לא לחינם סיפורי האקס-מן היו מאז ומעולם בין הפופולריים ביותר בקרב קוראי הקומיקס, אפילו בתקופות בהם מרוול ניסתה להעלים אותם לטובת האינהיומנס מסיבות מסחריות (מאבק זכויות היוצרים מול פוקס).

סיפורים אלו תמיד כוללים מסרים חברתיים הנכונים לכל זמן. ילדים המנודים מסביבתם, אנשים הנרדפים רק בגלל שהם שונים גנטית מהסביבה, שאלות של מוסר וצדק בזמנים בהם האמריקאי הממוצע כבר אינו מרגיש כבטוח בביתו. בשיעורי בית הספר עולים לדיון זכויות המוטנט, כאילו מדובר בנושא יומיומי, כמו זכויותיהם של המהגרים בארה"ב. (באופן אירוני –  המקום הבטוח למוטאנטים נמלטים הוא דווקא מקסיקו, מכל המקומות).

גם בגזרת האפקטים הסדרה עומדת בציפיות. כמו שהיינו מצפים מכל סדרה המציגה בעלי כוחות על (אהמ… מי אמר אינהיומנס?) כוחותיהם של המוטנטים מוצגים באופן יפה, CGI לא מוגזם מדי, ואפילו הסברים מדעיים שנשזרים פה ושם עם הצגת הכוחות (כולל שאלה הקשורה לטלפורטציה שמציקה לי מאוד עוד מהימים שקראתי אקס-מן בילדותי).כיף לראות את  פולאריס, בלינק, ואפילו את לורן הילדה משתמשים בכוחותיהם.

הנקודה הנוספת והאחרונה אותה מנצלת הסדרה יפה מאוד לטובתה, האיסטר אגס. בסדרה המתרחשת ביקום האקס-מן חייבים להיות אזכורים לנוכחותם. ואכן, כחובב רפרנסים ידוע, מאוד נהניתי לקבל אזכורים כאלה שנשזרו לאורך העלילה – האקס-מן עצמם מוזכרים מספר פעמים, כמו גם "אחוות המוטנטים" של מגנטו. לרשות הממשלתית שרודפת את המוטנטים קוראים "רשות הסנטינלס" , ולא רק זאת, הם גם מציגים אב טיפוס של אותם רובוטים מרושעים שרדפו את המוטנטים בקומיקס, בסדרה המצוירת ואפילו על המסך הגדול. תוסיפו לכך איסטר אגס מגניבים מאוד בצורת הופעת קמע של סטן לי האיש והאגדה (!!) וצלצול הטלפון של ת'אנדרבירד שהינו לא אחר מאשר נעימת הפתיחה של הסדרה המצוירת הקלאסית, ותקבלו התפוצצות רגשית עבור כל מרווליסט.

בהפרש של שבוע אחד הצליחה רשת הטלוויזיה של "פוקס" בדיוק היכן שזו של מרוול נחלה כישלון. סדרת האקס-מן החדשה, היא בדיוק כל מה שרצינו מהאינהיומנס ולא קיבלנו. סדרה טובה על בעלי כוחות, המביאה סיפור אנושי ומעניין, מלווה בהומור פה ושם, ומשלבת אפקטים המציגים כוחות על מרהיבים. תפקידו של פרק פיילוט הוא אחד ויחיד. לגרום לצופה להבין את האופי של הסדרה, הטון שלה, והכיוון שלה בתקווה שזה ישאיר אצלו טעם של עוד. במקרה של האינהיומנס – עבור רבים, הטעם שנשאר היה תפל, במקרה של The Gifted לא רק שנותר לי טעם של עוד, אלא שרציתי אותו כאן ועכשיו.

ציון: 4.5