מאז ומתמיד אהבתי סרטי אנימציה. אני כנראה אוהב אותם גם בגיל 90. אני אוהב גיבורי על ונבלי על ואת כל מה שסביבם. אני כל כך אוהב סרטים שהלכתי ללמוד איך עושים סרטים, איך נהיים אנימטורים. ולמרות שלומדים כל מיני כללים לאיך עושים סרט "נכון", מדובר תמיד בעניין של דעה. לפעמים הסרט טוב ולפעמים לא. לפעמים מהנה ולפעמים לא. ולפעמים אתה חושב בדיוק ההפך מזה שיושב לידך, אפילו כשהטעם שלכם זהה. מה שמביא אותי כמבקר סרטים לפעמים לצפות "בכוח" בסרטים שאני לא נהנה מהם. "ארבעה מופלאים" הידוע לשמצה לדוגמא, גרם לי לקום מהכיסא בסוף הסרט ולצעוק על המסך. כי לפעמים צריך לראות את "הרע" כדי להבין באמת שיש כללים לעשייה הזו, ללא קשר לטעם או דעה.
ולמה אני רושם את כל זה? כי הצפייה בסרט האנימציה "באטמן והארלי קווין" הביאה אותי כצופה, כמבקר, כאנימטור וכמעריץ של עולם גיבורי העל, להבנה קשה וחד משמעית- אולפני האחים וורנר, וכל מה שקשור לחברת הקומיקס DC שנמצא באחריותם, לעולם לא יחזרו אל רף האיכות שקיבע אותם בתודעה הציבורית (אקוומן של ג'ייסון מאומואה נראה כמו נקודת האור היחידה בעתיד השחור הזה כרגע).
המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט "באטמן והארלי קווין":
"באטמן והארלי קווין" מנסה בכל הכוח לשלוח את הצופה אל מחוזות הנוסטלגיה של סדרת האנימציה הקלאסית שמציינת השנה יום הולדת 25! (היא יצאה ב-1992) אותה סדרה שביססה לכל כך הרבה אנשים את הדמות האייקונית של בטמן, של רובין ונייטווינג, של הג'וקר, הסדרה שבראה את דמותה של הארלי קווין!
למדתי להכיר את השם ברוס טים ואת פועלו והערצתי את האנימטור ומספר הסיפורים הזה. לפני שנתיים הוא עמד לרענן את עולם הדמויות האגדי של DC עם מיזם בשם gods and monsters שטרף את הקלפים לחלוטין והיה אמור להפוך למיני סדרת אנימציה.
במקום זה, החבר'ה בוורנר אמרו "יודעים מה? בואו ניקח את טים לעשות משהו אחר! נביא גם את קווין קונרי ואת לורן לסיטר! הנוסטלגיה תמיס את הצופים!". כנראה שכשהם פנו לטרה סטרונג, המדובבת המקורית של הארלי קווין, הם באו אליה עם התסריט. היא בטח רצה להזהיר את שאר "חבורת הבאטמן" מהזוועה הזו. אז כן, למעט העובדה שהארלי נראית כמו הארלי, זזה כמו הארלי ו…זהו, היא נשמעת כמו ברווז, מתנהגת כמו ברווז ולוחצת על כפתור ה"מוגזם! די! זה מוגזם!" כמו ברווז.
הסרט הופך למה שרבים מכנים כקומדיה. באטמן כקומדיה זה לא דבר נורא כל כך. אנחנו לא שוכחים את אדם ווסט המנוח ואת סדרת הבאטמן משנות ה60 (ומצד שני זוכרים את "שובו של האביר במסכה" שהוכיח שהרעיון לא עובר את מבחן הזמן), אך כאן לא הצלחתי לצחוק כי הבדיחות היו מצחיקות. צחקתי, ואצטט את טרי מגינס ("באטמן הדור הבא- שובו של הג'וקר"), "אתה מצחיק אותי אבל רק כי אני חושב שאתה פתאטי".
איפה להתחיל איפה להתחיל… ספויילרים, מן הסתם, אבל למי באמת אכפת?:
העלילה- פוייזון אייבי והפלורסנט-מן (יצור הביצה לעניים) זוממים להפוך את כל אוכלוסיית העולם לאנשי צמח. באטמן ונייטווינג מחליטים להיעזר בBFF של איווי, הארלי קווין. איפה אנחנו מוצאים את הארלי? משוקמת, ועובדת כמלצרית בגרסה של ברוס טים לרשת הברים HOOTERS שעונה לשם הלא פחות בוטה SUPERBABES. כשנייטווינג מנסה לשכנע את הארלי לעזור, היא קושרת אותו למיטה ושוכבת איתו! כן, אני מודע לזה שהתוכן הפך בוגר יותר (והוא אכן PG-13), אבל סקס? מה זה? סרט פטיש אישי של טים?
אך זו המגרעה הקטנה ביותר בסרט. אחרי שבאטמן מגיע ו"שוכח לדפוק בדלת" השלושה יוצאים להציל את העולם כשבדרך הארלי מאתרת את אחד האנשים של אייווי, רודפת אחריו, תופסת אותו ומשחררת אותו בלי שום מטרה לכל העניין הזה! מה קורה אחר כך? השלושה שוב מחפשים בריון שכיר שייתן להם קצה חוט, בפאב של בריונים להשכיר! שנשלפו מהסקצ'-בוק של טים! והכל נעשה בנאמבר מוזיקלי של הארלי, ארוך, מעייף, וחסר מטרה! גם לסצנה הזו אין שום משמעות עלילתית, היא פשוט…שם. בין מקום למקום כשהשלושה נוסעים בבאטמוביל קורים הדברים "המצחיקים" הבאים: פלירטוט בין קווין לנייטווינג, שיחת שיימינג לבוסטר גולד (שטים דיבב בעצמו) שמועברת בעזרת עלבונות בתנועות ידיים של נייטווינג… עם כתוביות למטה כדי שחס וחלילה לא נתבלבל! וכמובן… בדיחות פלוצים. בדיחות פלוצים ארוכות… ומיותרות כל כך.
לפתע פתאום, השלושה טסים בשמיים, ומנגינה מוכרת נשמעת ברקע. כן! מוזיקת הנושא של באטמן! סוף סוף! והארלי מספרת בדיחה בדיוק בסוף! למה!? אני לא הולך לגלות לכם את סוף הסרט, אני רוצה להשאיר לכם מעט הפתעה, אבל הוא נגמר כמו סרטון מצויר של הלוני-טונס משנות ה80. הסוף צועק "תצחקו! זה מצחיק!" עד שהייתי בטוח שהג'וקר בכבודו ובעצמו כתב את התסריט כחלק ממזימה רצחנית להרוג את הצופה, שבשלב הזה החל לחנוק את עצמו עם הכרית של הספה.
בוודאי שמתם לב שאני בעיקר כותב על הארלי. ולמה זה? כי באטמן לא עושה שום דבר בסרט מלבד לעמוד ולהיות באטמן! קווין קונרי פשוט מדבב דמות חלולה ללא טיפה של תועלת עלילתית וזה מביש! האיש גילם את באטמן המצויר בכמעט כל הזדמנות. המעורבות שלו בסרט הזה מביכה ומכעיסה, כמו גם מעורבותו של לסיטר.
"באטמן והארלי קווין" נושק לנוסטלגיה שבראה את האייקון הזה בתודעה שלנו. זה לא סוד שהמילה "איכות" לא הולכת יד ביד עם האנשים בDC בשנים האחרונות, אבל כשמנסים לחזור אל ההצלחה של פעם, או נעזרים במי שיצר את ההיסטוריה, כדי ליצור ביודעין זוועה מזלזלת שכזו, אתה מבין שמשהו בחשיבה של האולפנים לא נכונה. שהם רואים הצלחה במקומות ונתיבים הרסניים ובחירות שגויות מהרמה הגבוהה ביותר.
הסגנון העיצובי לבד לא יכול לנצח עלילה סתמית, בדיחות אסלה נוראיות או משחק גרוע, שלא לדבר על כולם יחד! וכשסרט כזה מוצב מול קהל שחלקו אוהב את הסרט וחלקו לא, קשה לי להבין את מי שאוהב. באמת שקשה לי. דעה היא דעה ויש לכבד כל אחת מהן, אבל לאן הובלנו כשחלקינו חושבים ש"בטמן והארלי קווין" ראוי בכלל להיקרא "סרט"?
ציון: 0 (ואם יכולתי הייתי נותן מינוס 52)
אלוהים אדירים אין פלא שאתם לא אוהבים די סי! סרטים שלהם טובים הם פשוט פונים לקהל הצעיר יותר ולא למבוגר יותר, אז נכון, כמו שאתה אמרת גם אני אוהב אותם כנראה כשאהיה בת תשעים, אבל אני בניגוד אליך, לפחות אנסה להעריך חלק מההומור הקצת לילדים וקצת למבוגרים בסרטים האלו. גם יחידת המתאבדים היה סרט טוב עם עלילה טובה, זה שלא מסתתר בו קוד דה וינצ'י לא אומר שהוא גרוע בטירוף, אבל היי! בטח מבקרים מישראל יודעים יותר טוב ממפיקי סרטים הוליוודיים! כשלכם יהיה שובר קופות בקולנוע תודיעו לי! אני עוד לא ראיתי את הסרט אבל ראיתי קטעים ממנו ובהחלט התכוונתי לראות אותו אבל עכשיו אחרי שקראתי את זה אני עדיין מתכוונת לראות אותו, ולהחליט לבד אם הוא טוב או לא, ואני בטוחה שהוא טוב!