tחרי שהעלילה לגבי גורלו של אביהם של קארה ואלכס התבשלה מתחילת הסדרה על אש נמוכה, היא סוף-סוף מגיעה לשיאה. או לפחות… לתחילת השיא. דין קיין מופיע לפרק שלם ולא רק בפלאשבקים או בהופעת אורח קצרה. ואם במקרה חייתם מתחת לסלע קריפטוני בעשורים האחרונים, ואתם לא קוראים אותנו באדיקות, אספר שדין קיין היה סופרמן טלוויזיוני (מצוין יש לציין) במשך 4 שנים בסדרה "לויס וקלארק". אבל אם אתם קוראים את הביקורות שלי, אתם בטוח יודעים.

לאחר שכל הזמן הזה היה שבוי אצל קאדמוס, סופרגירל וג'ון ג'ונס מאתרים ומחלצים אותו באופן די קל. אפשר להגיד שהוא ממש נפל לידיים שלהם.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

הקלות הבלתי נסבלת של החילוץ גורמת לי לקבל את החזרה של ג'רמיה ברגשות מעורבים. כמובן שכולם שמחים על שובו אבל מון-אל, שבדיוק סיים לילה פרוע עם סופרגירל, אדם אשר אין לו שום רגשות אישיים כלפיי ג'רמיה (מלבד המפגש הקצר שלהם בתחילת העונה), חושד בקלות בה ג'רמיה חזר לזרועות משפחתו ויותר מכך – אל תוך ה-DEO. מה שכמובן גורם לריבים ואווירה מאוד לא נעימה.

המשך העלילה צפוי, כולם כועסים על מון-אל ואז מגלים שהחשדות שלו היו נכונים, מה שגורם לקארה לאהוב את מון-אל עוד יותר. ג'רמיה מתרץ את מעשיו ב"אני עושה את זה בשבילכן" ללא שום הסבר מפורט… או בכלל.

כן, הכל טוב ויפה (מלבד העובדה שהאב האבוד הוא בוגד). אבל כל הפרק הזה פשוט מחזיר אותי לאותו עניין שאני מדבר עליו לא מעט בביקורות האחרונות שלי על סדרות ה-CW. הדמויות בסדרה הזו לא מתנהגות כמו שאנשים אמתיים מתנהגים. אבא שלכן היה שבוי במשך יותר מעשור והשמחה שלכן על חזרתו… ובכן, לא הייתה כ"כ משכנעת. זה נראה כאילו הוא נסע לחופשה למשך חודש ובדיוק חזר ואתן כזה "היי, אבא מה קורה? מזמן לא ראינו אותך".

שלא לדבר על הלן סלייטר, אשתו בסדרה, שביצעה את קטע המפגש המחודש כמה שאני יכול רק לנחש כמשהו שהיה אמור להיות מאוד דרמטי ועמוק אבל בעצם היה די מביך. כנ"ל לגבי שיחת ה"יחסינו לאן" שהופיעה מאוחר יותר בפרק. כנראה שמאז שגילמה את סופרגירל ב-1984 ועד היום, סלייטר עדיין לא לקחה שיעורי משחק.

שלא לדבר על זה שאחרי שהן לא ראו את אבא שלהן כל השנים האלו, ברגע שגילו שהוא בוגד, גם אז, התגובות של 2 האחיות לא היו משכנעות במיוחד. באותו שבוע אבא שלהן גם חזר מהשבי וגם התגלה כסוכן כפול – זה משהו שאמור לגרום לבנאדם להיות מוצף רגשית. אני מבין שמדובר בסדרה יחסית קלילה וצריך להנמיך את הכל טיפה ואי אפשר להכניס בסדרה כזו סצנה של קארה על ברכיה בזמן שהיא בוכה וזועקת לשמיים. אבל, הקיצוניות השנייה לא יותר טובה, זה לא היה אפילו רבע מזה. "היי אבא חזר, הידד. אה, הוא בעצם בוגד? אוף! אני עצובי!".

מה שמביא אותי לתחושה כללית שמטרידה אותי לאחרונה. פתיחת העונה השנייה של סופרגירל (2 הפרקים הראשונים) היו כ"כ מעולים, שכולם חשבו (כולל אני) שזו הולכת להיות עונה שתתעלה בכמה וכמה רמות על העונה הראשונה וכל הציניקנים שעזבו יחזרו כמו גדולים. הפחד הכי גדול היה שלא ברור אם מדובר בנוכחותו של סופרמן בלבד או שהסדרה השתפרה בלי שום קשר? ובכן, בדיעבד ובהסתכלות על הקו הכללי של כל העונה מאז פרק 3 ועד עכשיו – אין לי ברירה אלא להסיק שהיה מדובר נטו בנוכחות של סופרמן.

2 הפרקים הראשונים של העונה הוכיחו משהו חשוב – סדרה יכולה להיות קלילה ומשעשעת ועדיין מהנה בטירוף. אבל פרקים כמו הפרק הנוכחי מוציאים את הכיף מהסדרה וזו בעיה רצינית כי זו סדרת שאמורה להיות כיפית, לא עמוקה או מתוחכמת במיוחד. אם מוציאים ממנה את הכיף, לא באמת נשאר הרבה.

כואב לי לכתוב את המילים האלו אבל באמת שהסדרה מתחילה להימאס. אני לא בן 10 וכתיבה של בן 10 לא מעניינת אותי. בטח ובטח עם דמויות שמתנהגות עם מנעד רגשי של כפית.

תקווה אחת אחרונה: לא מזמן אושר שטרי האצ'ר, הלא היא לויס ליין ב"לויס וקאלרק" הולכת להופיע בסופרגירל. כל מה שאני רוצה בחיים, זה שהיא ודין קיין יהיו על המסך ביחד, באותו זמן למינימום שנייה אחת. זה כל מה שאני צריך. זה יהיה ה-fan-service הכי טוב שיכולתי לבקש בכל חיי הגיקים.

ציון: 2.5