היקום הטלוויזיוני של DC שמתרחש ברשת CW הוא אתנחתא נחמדה לסוף השבוע. הסדרות הללו ("סופרגירל", "הפלאש", "אגדות המחר", "החץ") בדרך כלל לא דורשות יותר מידי מחשבה. יש בהן דמויות כובשות , הומור והן מספקות 40 דקות של הנאה קלילה. מלבד הנושא הגאה שמקבל התייחסות בכל סדרות הטלוויזיה של WB (גם "על טבעי") נראה שכותבי הסדרות מעולם לא הוטרדו או הכניסו סוגיות בעלת משמעות מהעולם שבו אנו חיים… עד הפרק האחרון של "החץ".
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:
סוגיית הזכות לשאת נשק (התיקון בשני בחוקת ארה"ב) הוא אחד הנושאים הכואבים, המדממים, המפלגים והמורכבים ביותר בחברה האמריקאית. בעבר הקרוב התרחשו אינספור מקרים בהם אנשים בודדים (שלא לומר בני נוער) פתחו בירי בבתי ספר, מקומות עבודה, כנסיות וכו'. הפרק של השבוע, Spectre of the gun, נפתח ביום שגרתי בבניין העירייה של סטאר סיטי, יום עבודה רגוע ושליו שנהרס כאשר אדם חמוש נכנס לבניין העירייה ומתחיל לירות לכל עבר.
כתוביות הפתיחה של המילה Arrow שבדרך כלל מלוות במוזיקת הנושא של הסדרה הוצגו בשקט, ללא שום קול. מרגע זה אתה מבין שלא מדובר בפרק רגיל אך עדיין אתה לא מצפה מסדרת פופקורן כזו להביא אמירה פוליטית חברתית שחורגת מגבולות הסטנדרט הרגיל של נבל שבועי שצריך להביס. הפרק המשיך להיות שונה בכך שהציג לראשונה את עברו של רנה AKA Wild Dog, הדמות היחידה שלא מוכרת לנו לעומק.
אהבתי את הפרק מאוד. אני מעריך סרטים וסדרות שלא נועדו רק לספק לנו בידור, אלא גם להביע עמדה ובכך לגרום לנו לחשוב על דברים שאנחנו לא חושבים עליהם ביום יום. סרטים או סדרות שמנסים ל"חנך" אותנו או להציג כמה זוויות לבעיה מסוימת וכך לגרום לנו, הצופים, להתמודד עם שאלות מוסריות ופילוסופיות. מאחורי הסדרות/סרטים עומדים אנשים, אנשים עם מחשבות, דעות ועמדות ואין סיבה שלא נוכל לשמוע/לראות את הדעות של האנשים שמספקים לנו בידור על בסיס שבועי.
הפרק מייצר סיטואציה שלגיבורי על אין, על פניה, מקום. לא מדובר בלוחם נינג'ה ששולט באומנות החרב, מכשפה עם כוחות מיוחדים או רובוט בלתי ניתן להשמדה. מדובר באדם רגיל, אני, אתם, הם, כזה שאנו פוגשים יום יום, שעה שעה, אדם שכואב לו, שרוצה נקמה ולא חושב בהיגיון. צוות של גיבורי על לא יפתור את הבעיה הזו, עצירת הפושע לא תעזור לכולם כי הבעיה קיימת מאז ומתמיד, הפושע רק חשף אותה.
זו הפעם הראשונה מאז שאוליבר נבחר לראשות העירייה בה הוא נדרש לטפל במצב לא בתור "החץ הירוק" אלא בתור ראש העיר. הוא צריך לבחור עמדה, הוא צריך לפתור זאת על ידי יצירת חוקים ועבודה משרדית עד השעות הקטנות של הלילה ולא באמצעות אותה אלימות שבה שהוא משתמש כדי לעצור את הרעים.
גם האינטראקציה הבין צוותית הושפעה מהנושא, הכותבים של הסדרה לא נתנו לאף אחת מהדמויות את היכולת לברוח מהנושא. הם צוות שאמור להילחם ולהגן על העיר אבל העבודה שלהם לא משנה את העובדה שכל אחד מהם הוא אדם והם לא תמיד צריכים להסכים אחד עם השני.
העימותים האלו גורמים לצוות להרגיש אמיתי ואנושי. עברנו את שלב הילדות שבו צוות גיבורי העל בנוי כולו מאנשים עם אותן דעות וכולם מסכימים במאה אחוז מהזמן על מה צריך לעשות. קרטיס תומך בפיקוח על רישום ומכירה של כלי נשק לעומת רנה שרוצה את היכולת להגן על עצמו בכל זמן נתון. פליסיטי לא בוחרת צד כי היא בטוחה שאם אי אפשר למצוא פתרון, כל ויכוח הוא חסר משמעות ומעדיפה להתעלם מהנושא.
עד היום רנה היה הלא צפוי בחבורת "החץ". הוא סיפק את הרגעים הקומיים ואת רגעי המרדנות שלפעמים עוזרים ולפעמים הורסים. הפרק הנוכחי הפך אותו לדמות די טראגית. חייו היו לא קלים אך הוא הצליח לבנות משפחה. חייו נהרסו כאשר אשתו נהרגה מירי סוחר הסמים שלה, אך בשונה מהטיפול הקלאסי, פגיעת הירי הייתה טעות, רנה פגע בסוחר הסמים שתוך כדי שנפגע שיחרר כדור שפגע, והרג את אשתו של רנה. אולם כאן לא הסתיימה הטרגדיה, לאחר המוות של אשתו, רשויות הרווחה לקחו את בתו והוא נשאר כולו לבד. מאותו יום הוא משוכנע שאם היה ברשותו אקדח, במשך כל הזמן, הוא היה מסוגל למנוע את הרגע הזה. הסצנה לא הראתה בבירור האם רנה מודע לכך שהוא בצורה עקיפה הרג את אשתו, מה שקצת הכניס פספוס לפרק. בסופו של דבר, הפלאשבקים הצליחו להכניס קצת עומק לדמות שלו לפיתוח הגובר שלה בפרקים האחרונים.
ויג'ילנטי הוא דמות שאני עוד לא מצליח להבין מה עומדים לעשות איתה. בפרק הנוכחי הוא תפס זמן מסך של כ-20 שניות ולא באמת ראינו אותו, או שהתרחשה איזו התקדמות עלילתית עם דמותו, מאז פרק 8. נראה שהוא מגיע רק כדי לנהל שיחות עם אוליבר. אותן שיחות ש"המעניש" ו"דרדוויל" עשו לפני שנה, על ההבדל בין הגישות שלהם והשימוש בכלי נשק מסורתיים לעומת רובים. נראה שעד שזהותו של הויג'ילנטי לא תיחשף, לא נקבל ממנו יותר מידי עניין.
הפרק הזה הוא דוגמא לכך שאפשר לבצע פרק שאינו קשור לעלילה הראשית ועדיין לעשות אותו חשוב ובעל משמעות ובעיקר, טוב. אני אומר זאת במיוחד לעומת הפרק הקודם שהיה מנותק מהעלילה הראשית והיה פשוט משעמם.
ציון: 4.5
הפרק הזה מציג דיון בלבד. ודיון זה טוב, אבל כשמדובר בנושאים כל כך מורכבים, הדיון חייב להיות כתוב בצורה טובה לעזאזל, אחרת הוא רק פוגם בחוויה של הצופה. ההשוואה לדרדוויל אולי הייתה יפה כשכתבת אותה על המקלדת, אבל בין מה שהלך לפרק הזה, לבין השיחות של המעניש ומאט בעונה השנייה – אין דבר משותף. ההשוואה שלך בין שתי הסדרות היא שטחית במקרה הטוב ולא נכונה במקרה הרע.
הכוונות של היוצרים היו טובות כך נראה, אבל עם כוונות טובות אי אפשר לייצר סדרת טלוויזיה איכותית. הפלאשבקים היו בנאליים ולא שוחקו בצורה טובה, לפרק לא יהיו ככל הנראה שום השלכות על המשך הסדרה (בניגוד לפרק ברוסיה), ובסיום הפרק אוליבר הוכתר כפוליטיקאי סופסוף כשהעביר חקיקה שבעצם לא שינתה בכלל את המצב הקיים. ייאי להם. אבל זו לא הסדרה שבאתי בשבילה.
ושוב, אני שמחה לא להסכים איתך. הפרק הזה, בניגוד לפרק הקודם, היה כתוב בצורה מעוררת רחמים, ולמרות שניסה לקחת סיכון, it has failed the viewers.
ואין מילה טובה (או בכלל, מילה) על החזרה של תיאה?! כמה התגעגעתי לחוש ההומור שלה.
לא מסכים בכלל לגבי דרדוויל, בואי נסתכל על העובדות. מצד אחד, פורע חוק שמשתמש בכלי נשק מסורתיים ולא מוכן להרוג. מצד שני, אדם שקרובים אליו נלקחו בגלל הפשע, הוא מחליט להרוג פושעים בנשק חם. אם זה לא מזכיר את הדימיון בין המעניש לדרדוויל, אני לא יודע מה כן. דיברתי על היחסים בין השניים, מהפרק הראשון שויג'לנטי הוצג אז הוא חיסל פושעים ואוליבר רוצה לעצור אותו.
לא לכל פרק חייבות להיות השלכות על שאר הסדרה, מה שאני לא מסכים. לראשונה אוליבר היה צריך לפתור בעיה לא בתור החץ ולא באלימות. זה שינוי משמעותי בשבילו.
ת'יאה? מה היא עשתה העונה שהיא צריכה אזכור? כל הדמות שלו מבוזבזת העונה.
כמו שאמרתי, עשית השוואה שטחית במקרה הטוב. זה שיש מאפיינים דומים לסיפורים לא הופך אותם לדומים. על פי האנלוגיה הזו אתה בטח תחשוב שבאטמן נ' סופרמן הוא כמו קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים. ודי ברור שהרוב המוחלט של האנשים מבחין בין הדברים, כמו שצריך להבחין בין החץ לבין דרדוויל. זו השוואה בין ליגה א צפון לליגת העל.
לא לכל פרק חייבות להיות השלכות על כל הסדרה? קצת סותר את הביקורות הקודמות שלך, אבל אני מניחה שאתה משוחד כי ממש רצית לאהוב את הפרק הזה.
ואם כבר ההתלהבות מזה שאוליבר פתר משהו בתור ראש העיר ולא בתור החץ, ת'יאה עשתה את זה במשך כל החצי הראשון של העונה לפני שהיא נעלמה לכמה פרקים. היא הלב של הסדרה הזו מהעונה הראשונה, והחוסר שלה בהחלט מורגש. ולעניין הפרק הזה, אפילו כשאין לה קו עלילה בפרק, החזרה שלה בהחלט מבורכת והצליחה לספק קצת הומור באפלה.
לא אמרתי שהן אותן דמויות ובעלי אותם סיפור. אמרתי שהדיונים בין השניים האלו מזכירים את הדיונים של דרדוויל ופאנישר מהעונה השניה של של דרדוויל, אני לא חושב שאי אפשר להסכים עם האמירה הזו. ויג'לנטי דומה מאוד לפאנישר, בין באטמן לקפטן אמריקה אין ולא נקודת קשר אחת.
הביקורת הקודמת שלי דיברה על כך שהצוות נוסע למדינה אחרת כדי למצוא גנרל אמריקאי שסרח. לעומת הפרק הנוכחי שמדבר על בעיה אמיתית בסטאר סיטי. אוליבר רוצה להגן על העיר שלו, לא תמיד הוא חייב לעשות זה במעטה של החץ הירוק.
מצטער, לא מתלהב מת'יאה כמוך.