דבר אחד אפשר להגיד על DC – הם מבינים באנימציה. החל מהסדרות הקלאסיות של באטמן, סופרמן וליגת הצדק, דרך סיפורים חדשים וכיוונים מפתיעים בסדרות כמו “באטמן הדור הבא” ו”young justice”, ועד ליצירת יקום קטן בעל המשכיות שהחל בסרטים כמו Flashpoint.
הפעם הפוקוס ניתן לגיבורים ולדמויות הפחות עדינות וצבעוניות מהאוסף. Justice League Dark מקבץ סוג של B-Team של גיבורים בעלי מוטיב אחד משותף – קסם ומיסטיקה אפלים.
המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:
זאטאנה (קאמילה לודינגטון, “האנטומיה של גריי”), הקוסמת המפורסמת ביותר ביקום DC, דד-מן (ניקולס טארטורו, האח הצעיר של ג’ון), רוח רפאים בעל חוש לצדק, ג’ייסון בלאד (ריי צ’ייס), האביר בן האלמוות הכבול לשד הזועם והחורז אטריגן, סוואמפ-ת’ינג (רוג’ר קרוס, Dark Matter, Continuum), ערמה של ירוקת מהלכת ומגן הטבע, וג’ון קונסטנטין, שמוק בריטי שהצליח לעצבן אפילו את השטן. את קונסטנטין מדבב מאט ריאן, שלא מכבר גילם את קונסטנטין בסדרת הטלוויזיה שבוטלה אחרי עונה אחת בלבד. כל אלו נקראים לדגל, וחוברים לבאטמן (גייס’ון אומארה, הלוא הוא ג’פריי מייס ב”סוכני ש.י.ל.ד”), על מנת להציל את העולם מישות שטנית שרוצה, איך לא, להשתלט על העולם.
ברשימת המדבבים ישנן עוד כמה הפתעות נחמדות, כמו למשל העובדה שג’רי אוקונל (“סליידרס”) מדבב את סופרמן, אלפרד מולינה הוא דסטיני ורוסריו דוסון (קלייר טמפל מהסדרה “דרדוויל”, “לוק קייג'” ובקרוב “איירון פיסט” ו”הדיפנדרז”) מדבבת את וונדר וומן (לא יכלו ללהק את גל גדות?). ג’רמי דיוויס (דניאל פראדיי מ”אבודים”), שגילם את ריצ’י סימפסון בסדרת הטלוויזיה “קונסטנטין”, חוזר לדבב אותו גם כאן.
אז צוות גיבורים חדש ומעניין – יש (בפוטנציאל). עלילה ובמרכזה מרדף אחר נבל על זדוני – יש. ריצוי המעריצים ע”י הכנסת באטמן, שילובו של מאט ראיין, ועטיפה יפה על ידי הצוות של WB ומחלקת האנימציה שלהם – יש יש ויש. דירוג R יש. כן, “ליגת הצדק האפלה” מכיל הרבה מרכיבים מרעננים וחדשים בז’אנר שכבר מתחיל להראות סימני מיאוס. אתם בטח אומרים לעצמכם “עד כאן הכל נשמע טוב, אין קיטורים?” אז זהו, שיש “אבל…”, והסרט רחוק מלהיות מושלם.
ניגש להתחלה: בתור סרט עם המילה DARK בכותרת שלו, אנחנו מקבלים פתיחה אפלה שאפילו במאיי סדרת סרטי “המסור” לא היו מתביישים בה. אזרחי העולם נתונים להתקפות חוזרות של חזיונות זדוניים, המביאים אנשים להתקפי פאניקה הרסניים: אנשים דורסים זה את זה בכביש, טובחים בשכניהם, זורקים את משפחתם מהגג ומתאבדים, וכל זה ברצף סיקוונסים אלים ומלא דם.
לזירה נקראים, איך לא, חברי ליגת הצדק (שבאופן משונה, מאז שראינו אותם לאחרונה ביקום הזה, החליטו להוסיף את הוק-מן ולהחליף את הגרין לנטרן שלהם). בהתחשב בכך שבפעם האחרונה בה ראינו את הליגה, בסרט “ליגת הצדק נגד הטיטאנים”, הם לחמו באיום מיסטי מהגדולים של DC, נראה שעכשיו, פתאום, החבורה די אובדת עצות בנוגע למתרחש. ומי אם לא באטמן ייגש לטפל במצב? (כן, לכל דבר צריך לדחוף אותו).
אחרי שמסר מסתורי מועבר אליו באמצעים מסתוריים, באטמן יוצא לקבץ את מי שיעזרו לו להילחם בשיגעון השטני שמשתולל בחוץ. לזירה נכנסים תחילה דד-מן וזאטנה, שטורחת להסביר לנו את סיפור המקור של דד-מן אך מתעלמת משלה עצמה. השלושה יוצאים למצוא את ג’ון קונסטנטין והבית הקסום שלו, “בית המסתורין”, שעשוי להכיל תשובות.
קונסטנטין, בהיותו זאב בודד, מתגלה בסופו של דבר כדמות שיוצרת לצוות את רוב הצרות (בלי ספוילרים: הוא אשם בכל). אטריגן מצטרף בהמשך, ובעזרת סיפור המקור שלו עוזר להשלים את פרטי העלילה החסרים. סוואמפ-ת’ינג… טוב, הוא סתם מופיע כדי לספק תחבורה לצוות, ואז שוב, כשקונסטנטין עובד עליו על מנת שילחם בקרב הסופי (אמרתי לכם שהוא שמוק). ומה באטמן קשור לכל העסק הזה? גם הוא לא כל כך יודע, היות ולפחות 3 פעמים לאורך הסרט הוא פשוט בוהה במצלמה ופולט “הממ”.
אז כן, מדובר בסרט אנימציה שנפתח מצוין, עם אפקטים ואנימציה סבירים ויותר, פסקול חביב עם נעימה מאוד “הארי-פוטרית” ודמויות שיכולות למכור כמה צעצועים (למרות שבואו נודה בזה – איזה הורה שפוי ייתן לילד שלו לראות סרט כזה?). הבעיה היא שכל המרכיבים האלו יפים כשהם עומדים בפני עצמם, אך בסרט ללא עלילה יציבה וטובה, הכל מתפרק.
שלא תבינו לא נכון – הסרט מאוד מהנה, אבל רוב הדברים בו מרגישים כמו ריצוי מעריצים ציני וניסיון למשוך קהל “זר” אל מקומות מבלבלים. לפחות שלוש מהדמויות שמתנוססות על פוסטר הסרט לא באמת עושות כלום, כולל באטמן! כל מה שהוא עושה בסרט זה “מה זה כל הקשקוש הזה?”, והוא שם רק כי זה DC, ו-DC זה באטמן.
בסופו של דבר, מדובר בעוד רעיון שנזרק בזמנו באולפני וורנר, שבהתחלה היה בכלל קונספט לסרט למסך הגדול בבימויו של גיירמו דל טורו, אך מצא את עצמו חווה גורל דומה ל”יחידת המתאבדים” (קודם נראה את זה באנימציה חסרת גבולות, ואז נגביל את זה על המסך הגדול ככה שזה יהיה רע). וחבל. היקום האפל והמיסטי של די-סי מלא בדמויות טראגיות נפלאות, ולא רק בבאטמן! מגיע להן ייצוג ראוי על המסך, וכרגע מדובר רק בייצוג “בסדר”. עזור לנו דל-טורו. אתה תקוותינו האחרונה.
ציון: 3