ביקורת: "אגדות המחר", עונה 2, פרק 10 – לגיון האבדון

הפרק של "אגדות המחר" השבוע התמקד, ברובו, בחברי "לגיון האבדון" (וכך גם הוא נקרא) ולמרות הביקורות האחרות ברחבי הרשת שהתלהבו, אני דווקא חושבת שהיה מדובר בפרק דיי משעמם.

אז מה היה השבוע? אבל לפני שנענה על זה, נזהיר שהמשך הקריאה כוללת ספוילרים לפרק:

דמיאן דארק הוא המספר של הפרק ופותח אותו ביום בו הרוורס פלאש הגיע לגייס אותו ואת מלקולם מרלין לכוחותיו. אנחנו רואים את מרלין המובס יושב עם ויסקי מול הטלוויזיה ורואה שידור חדשות בו החץ הורג את דארק. כמה שניות אחרי, ת'ואן ודארק מופיעים מולו ומציעים לו הזדמנות לשכתב את ההיסטוריה.

עוברים לזמננו, לגיון האבדון עדיין מנסים להוציא בכל דרך אפשרית מידע מריפ האנטר (שעדיין לא זוכר מי הוא באמת) לגבי המיקום של שאר חלקי "חנית הגורל" ללא הצלחה. לאורך כל הפרק, ובהשראת "הטוב, הרע והמכוער" דמיאן דארק ומלקולם מרלין לא מפסיקים לריב בניהם על טקטיקות פעולה (או על כל דבר אחר) בזמן שאיאוברד ת'ואן מאיים עליהם, דורש שיוציאו את המידע מריפ לפני שזה יהיה מאוחר מדי, ונעלם באופן רנדומלי באמצע השיחות.

legends-of-tomorrow-0210-01

בינתיים, בוייבריידר, צוות האגדות מנסה להבין איך להפעיל את "המצפן" שיוביל אותם ל"חנית הגורל". פרופסור שטיין מציע להתייעץ עם מומחה לשילוב חפץ מהמאה הראשונה למחשב-על מהעתיד. הוא הולך לסנטרל סיטי ומביא איתו בחזרה את הבת שלו, לילי, שכמו אבא שלה, הרבה יותר מדי חכמה לגילה.

ריי וניית עובדים יחד עם לילי לגרום לגדעון להפעיל את "המצפן" ובהצלחה אבל כיאה לסדרת דרמה, לילי מגלה שהיא טעות בקו הזמן ומאשימה את פרופסור שטיין שמעולם לא רצה ילדים ולכן כל החיים שלה הם שקר. פרופסור שטיין טוען שהסיבה האמתית  שלא היו לו ילדים בקו הזמן הראשוני היא כי הוא פחד להיות הורה גרוע כמו ההורים שלו, אבל ברגע שהוא קיבל הזדמנות חדשה להיות אבא, בגלל הטעות בזמן, הוא לא מתחרט על זה לרגע והוא אוהב את בתו ולא מוכן לוותר עליה.

במקביל שאר חברי האגדות מנסים לגלות מי הוא הספידסטר שעושה להם את המוות. באופן שרק התסריטאים העצלנים יכולים לחשוב עליו, הם לא לוקחים בחשבון את הרוורס פלאש כי מבחינתם הוא מת ונמחק מהטיימליין.

בחזרה ללגיון, דארק מגלה שריפ (המקורי מהעתיד) החביא משהו חשוב בבנק בשוויץ ב-2025 והוא רוצה לפרוץ לשם, להרוג את כולם ולגנוב את תכולת הקופסא (כי ככה נבלים חושבים, "להרוג את כולם"). מרלין מציע שהם ייקחו את ריפ (שלא זוכר את עברו) וישתמשו בו כדי להוציא את הקופסא ללא הרג מיותר. התוכנית מתפוצצת להם בפנים כשהם מתבקשים לספק קוד אימות שהם לא היו מודעים אליו.

legends-of-tomorrow-0210-02

במהלך הפרק זגזגנו שוב ושוב בין דארק, הנואש למנוע את מותו בהווה, תוך שוהא הפך לאלים יותר  מהרגיל ומחפש כל תירוץ להרוג אנשים בדרך, לבין מרלין, שרוצה לשנות את העבר שלו, מאמין בלתכנן ולחשוב ולהימנע מאלימות לא נחוצה בצורה אפילו קצת פחדנית שלא ממש מתאימה לדמות שלו.

לקראת סוף הפרק השניים מחליטים שבמקום לריב כל הזמן ולהיות הבריונים שעושים את כל המטלות של ת'ואן הם ישתפו פעולה וידרשו ממנו להיות שותפים מלאים ושווים. הם נועלים אותו בחדר סגור ומגלים שהסיבה שהוא כל הזמן נעלם היא כי הוא בורח מהגורל הבלתי נמנע שלו. אם הוא זז כל הזמן אז הטיימליין לא מתקבע והוא יכול לדחות את היעלמותו העתידית. אבל, יותר מזה הוא בורח מהפלאש השחור, הדמות שתפקידה היא למחוק אותו מציר הזמן אחת ולתמיד. דארק ומרלין עוזרים לת'ואן להתחמק מהפלאש השחור והופכים לשותפים שווים.

הפרק מסתיים בכך שחברי הלגיון מוצאים דרך להחזיר לריפ את הזיכרונות שלו (באמצעות הפריט שהיה בבנק) לא לפני שהם משתמשים בו לטובתם ושולחים אותו בחזרה בזמן להרוג את הנשיא ג'ורג' וושינגטון.

באופן אישי, לא התחברתי לפרק, שהיה עם מעט מדי אקשן, האגדות לא השתמשו בכוחות שלהם או בכלל היו פעילים בעלילה המרכזית ומתוך שלישיית לגיון האבדון, דארק הוא בלתי נסבל, ת'ואן לא כזה מעניין ומרלין הפך לגרסא מדכאת של עצמו. נקווה שהמחר של "אגדות המחר" יהיה טוב יותר.

ציון: 2.5
ratings-tv-2-half

3 thoughts on “ביקורת: "אגדות המחר", עונה 2, פרק 10 – לגיון האבדון”

  1. וואו. שוב, ממש לא מסכימה. הפרק הזה היה יציאה מוחלת משגרה שמתמקדת בגיבורים, שהעניקה לנו פרק של "הרעים", שפיתח את הדמויות של מרלין ודארק מעבר למה שהסדרה הזו או אפילו החץ והפלאש עשו. נתנו להם סופסוף משהו לנגוס בו את השיניים, ומדובר בשני שחקנים נפלאים שידעו בדיוק מה לעשות עם זה.
    השחקנית שמשחקת את הבת של פרופ' שטיין ממש מקסימה ואני מקווה שהיא עוד תחזור לבקר, כי היא יכולה לתרום הרבה לסרה ואולי להפוך לגיבורה בעצמה (?). קיצר, עוד פרק חזק מעונה חזקה.

    1. תראי, על טעם וריח אפשר המון להתווכח 🙂 אני אוהבת את הסדרה מאוד אבל אני מרגישה שה2 פרקים האחרונים לא היו טובים, לפחות לא לטעמי. כמובן שזכותך לחשוב אחרת. אני כן אוהבת את הדמות של הבת של שטיין ואני מקווה שנראה עוד ממנה.

להגיב על Nachman Ben Harushלבטל