השבוע,  יחד עם חזרתן של סדרות הקומיקס מפגרת החגים, חזרה גם "הפלאש" וממשיכה את העלילה של הפרק הקודם בסצנה שמאוד מזכירה סצנה אחרת, מ"נקמת הסית'". הגיבור חסר החולצה מתעורר מחלום-חיזיון בו אהובתו הולכת למות בזמן ששניהם ישנים יחדיו במיטה. בארי ממשיך לחשוש עקב ההצצה שלו לעתיד בו הוא ואנחנו חזינו באייריס נרצחת (משאלת לב של המון מעריצים סוף-סוף התגשמה).

ואם תרצו לדעת מה קורה בהמשך, דעו לכם, שהביקורת כוללת לא מעט ספוילרים לפרק:

בעקבות סצנת החלום, הנושא המרכזי של הסרט הוא: האם ואיך אפשר לשנות את העתיד?

הפעם, הגישה היא: אפקט הפרפר. אם מספיק דברים קטנים ישתנו, נצליח לשנות גם משהו גדול. בעזרתו של סיסקו, בארי מקבל הצצה נוספת לאותה נקודת זמן בעתיד. אך הפעם משהו השתנה ו-HR מופיע כצלף על הגג. כך החבורה מבינה שהם כן יכולים לשנות את העתיד. החברים אוספים מספר כותרות שמופיעות בחדשות מהעתיד ומציבים לעצמם מטרה לשנות את האירועים בכותרות האלו כדי להגיע לתוצאה בה העתיד ישתנה כליל עד לנקודת הזמן בה אייריס נרצחת.

בארי מציין את זמן הרצח של אייריס ככזה שיקרה בתאריך ה-23 במאי, 2017. שזו דרך אחרת להגיד… שמדובר בסוף העונה. באופן מאוד מקרי ואקראי (NOT!) כל אחת ואחת מהכותרות המדוברות קשורות למישהו מחבורת המדע של הפלאש.

החבורה מחליטה לא לספר לג'ו שאייריס הולכת למות בעוד ארבעה חודשים. ובכך לחזור על הטעות הכי גדולה שחוזרת על עצמה אינספור פעמים בסדרה הזו (ובכלל בסדרות אמריקאיות) – לשמור סוד ממישהו קרוב אליהם ואז לראות את זה מתפוצץ להם בפנים ברגע שהוא מגלה.

בינתיים, בגזרת עלילות המשנה: וואלי, הלא הוא קיד-פלאש, מנסה להוכיח את עצמו כגיבור-על ראוי, אך הדבר נמנע ממנו בגלל מצבי הרוח המשתנים של בארי. מה שכמובן נפתר עד סוף הפרק. כאשר במהלכו, אני חייב לציין שדי מגניב לראות את שניהם נלחמים זה לצד זה. בייחוד עקב המשקל הנוסטלגי והקשר שיש בין 2 הדמויות האלו בקומיקס.

קייטלין מצידה, חווה בעיה מאוד קשה, שכולנו חווים כמעט כל יום בחיים המודרניים: סוללה חלשה! רק שבמקרה שלה, אם הסוללה שלה נגמרת, היא הופכת לגרסה רצחנית של אלסה מ"לשבור את הקרח". HR וסיסקו מצליחים למצוא פתרון באמצעות גרסה משופרת של הצמידים, הפעם בצורת שרשרת בעלת טעינה סולארית. אני לא מבין למה לעזאזל רק הכוחות של קייטלין משנים את האישיות שלה בזמן שלכל שאר המטא-אנושיים מדובר בתוספת פיזית בלבד. בעצם אני כן מבין למה – עצלנות תסריטאית. לא חדש ביקום הטלוויזיוני של DC.

ג'וליאן ממשיך (כמובן) במאניה-דיפרסיה שלו בכך שהוא מתנהג כמו פוץ יום אחד ומתנצל ביום שאחרי, עד שבסופו של דבר, מצטרף בתור תוספת חדשה לצוות-פלאש. חייב להגיד שאם זה אכן הולך להיות משהו קבוע, זו תוספת שמאוד מעניינת אותי ומסקרן אותי לדעת איך הולכת להיות האינטראקציה היומיומית בינו לבין הדמויות האחרות.

מעבר לכך, לא קרה משהו מיוחד מדי בפרק. אני מניח שהרבה צופים יתאכזבו מפרק כזה במיוחד אחרי חזרה מפגרה וציפייה גדולה לפרק הבא. אני לא יכול להגיד שלא נהניתי מהפרק. הוא היה משעשע, נחמד ובטוח הרבה יותר טוב מפרקים חלשים של הסדרה, ויש לה לא מעט כאלו, במיוחד העונה. (בדיוק מה שהרגשתי בביקורת על פרק החזרה מפגרה של סופרגירל).

מעדיף פרק ממוצע ומשעשע מאשר פרק לא טוב ומאכזב. בכל מקרה, אין ספק שהפרק עשה את העבודה – להניח את הקרקע לקראת הדברים הגדולים העומדים להגיע בקרוב. נקווה שהציפייה תשתלם.

ציון: 3