לאחר הפסקה, אנחנו מקווים שזו תחילתה של מסורת נהדרת. ניצן ניקי מור, שהצטרפה לא מכבר לצוות הכותבים של האתר, לוקחת על עצמה לסקר את הסדרה שלא תמיד יודעים איך להתייחס אליה (האם היא הטובה בסדרות ה-CW או הגרועה), "אגדות המחר".

אנו חוזרים מפגרת החגים לחצי השני של העונה השנייה, שעושה את כל המאמצים להשתפר.
המשך הקריאה, כמובן, כולל ספוילרים לפרק:

לאחר פגרת חגים קצרה "אגדות המחר" חוזרת, וגם חוזרת לעיסוקה בחזרה בזמן. הפעם אנו חוזרים בפלאשבאק לסוף העונה הראשונה בו קפטן ריפ האנטר מציל את עצמו, שניות ספורות לפני פיצוץ הוייבריידר, בעזרת "חנית הגורל" וליבת מנוע הזמן של הספינה. האנטר נזרק אחורה בזמן עם אלטר אגו וזיכרונות מעוותים כפיל גסמר סטודנט לקולנוע ובמאי חובב בשנת 1967.

חזרה ל"זמננו", ניית נותן לדמיאן דארק, מלקולם מרלין וריוורס פלאש (איאוברד ת'ואן) את הכינוי החביב "לגיון האבדון" (Legion of Doom) על שם הגיבורים המצוירים שיצרו את ליגת האבדון בסדרה המצוירת Challenge of the Super Friends משנת 1978 שהוא היה רואה כילד.

האגדות מבינים שהמדליון שנמצא אצל "לגיון האבדון" נועד לכוון אותם ל"חנית הגורל" (או בשמה השני "הלאנס הקדוש" – כמו שם המשפחה של שרה) שמעניקה, לפי האגדה, את היכולת לעשות שינויים בהיסטוריה שיישארו לתמיד. שלא כמו מסעות בזמן שניתן לתקן, שינויים של החנית עמידים בפני הכל. מה שאומר שהלגיון רוצה אותה בשביל לשנות העבר/עתיד שלהם בהם כל אחד מהם, בדרכו שלו, הפסיד הכל ו/או מת.

הפרק כולו הוא הומאז' לג'ורג' לוקאס, והומאז' זה דיי בלשון המעטה, שכן חלק מהטקסטים בפרק הם ממש בגדר סגידה לאייקון הקולנועי או שמישהו מהכותבים ממש היה חייב לו טובה. החל משם הפרק "שודדי האומנות האבודה" שהוא, כמובן, מחווה ל"שודדי התיבה האבודה" הסרט הראשון שהציג לנו את אינדיאנה ג'ונס ואשר נכתב והופק על ידי לוקאס. מן הסתם יש אינספור אזכורים לסאגת "מלחמת הכוכבים" ויצירת קו עלילה שלם בו לצדו של פיל גסמר (ריפ האנטר) ניצב סטודנט לקולנוע אחר, בשם – ניחשתם נכון, ג'ורג' לוקאס (בגילום השחקן מאט אנג'ל).

לוקאס, שנבהל חצי למוות מהתקפה של "לגיון האבדון" בסט הצילומים בקליפורניה ומחליט לנשור מלימודי הקולנוע וללכת על קריירה במכירות ביטוח. אותו שינוי בטיימליין משפיע באופן ישיר על 2 חברי צוות האגדות: ניית, שהחליט להפוך להיסטריון אחרי שצפה באינדיאנה ג'ונס כילד וריי פאלמר שהחליט להפוך להיות מדען לאחר שצפה במלחמת הכוכבים כילד. אם אנחנו נמצאים במציאות בה ג'ורג' לוקאס מעולם לא יצר את הסרטים הללו, 2 האגדות שלנו פתאום לא יודעים כלום על תחום ההתמחות שלהם.

עד כמה שהמורשת של לוקאס אכן אגדית אני נוטה להסכים עם אמאיה שאמרה "אני לא מאמינה שכולנו הולכים למות בגלל סרט מטופש", כי עם כל הכבוד (ויש הרבה כבוד) בפרק הזה התנהגו כאילו קריירת הקולנוע של לוקאס היא מה שתציל את ההיסטוריה והעולם כולו. קצת עפו על עצמם.

בזמן שחצי מהאגדות תקועים בפח אשפה עם ג'ורג' לוקאס (לא הייתי יכולה להמציא את זה גם אם הייתי רוצה), שרה מנסה לגרום לריפ להיזכר במי שהוא. גדעון, המחשב של הספינה, נותנת לו נאום מרגש על זה שגיבורים לא צריכים להיות עם כוחות על.

אה, וגם יש איזה סטוריליין צדדי בו ד"ר שטיין מנסה לעזור למיק רורי להבין את החזיונות שלו לגבי לנארד סנרט רק כדי להגיע למסקנה שלמיק יש לב, מצפון ורגשות. אם תשאלו אותי, כל הסצנות שלהם יחד היו מיותרות לגמרי. היה ברור שהם ניסו ללכת על כיוון מצחיק אבל זה לא כל כך עבד. מי שכן מחפש ספויילרים ברחבי הרשת להמשך הסדרה, יודע בוודאי שלנארד סנארט צפוי איכשהו לחזור לחיים ולהצטרף כנבל מן השורה ללגיון האבדון, אז יהיה מעניין לראות לאן ואיך זה מתקדם.

בינתיים,  "לגיון האבדון" מוכיח שללא איאברד ת'און הם לא שווים כלום. אומנם גם דמיאן דארק וגם מלקולם מרלין הם בוגרי אקדמיית ליגת המתנקשים, אבל חוץ מללכת מכות ולרצוח אנשים רנדומלים הם לא באמת מסוגלים להתמודד עם האגדות. עד שת'ואן מגיע וכיאה לספידסטר מעיף את כולם מהרגליים. ליטרלי.

הפרק מסתיים בכך שהאגדות מצליחות לברוח עם חלק מ"חנית הגורל" אבל לגיון האבדון חטפו את ריפ האנטר, שלא זוכר שהוא ריפ האנטר, כדי להוציא ממנו את המידע (אפילו בעזרת עינויים עם צריך) לגבי מיקומם של שאר חלקי החנית.

לסיכום: בסך הכל מדובר בפרק נחמד שהיו בו לא מעט בדיחות נחמדות אם כי קשה להתלהב מהסחיטה המאסיבית של הפאנץ' סביב ג'ורג' לוקאס וההטמעה של המותג "לגיון האבדון".

ציון: 3.5