הפעם אחרונה שראינו את סופרגירל לפני היציאה לפגרת החגים היה בקרוס-אובר המרובע (שהיה בעצם משולש) וכעת קארה חוזרת היישר למקומה הטבעי עם סצנת פתיחת אקשנית של מרדף אחרי שודדים (שהזכירה לי לרגע את סצנת הפתיחה מפרק 2 וגרמה לי להתגעגע קצת לסופרמן). קארה מקבלת עזרה לא רצויה מהגרדיאן מה שגורם ל-וין להתמודד לרגע עם סכנה אמיתית מחוץ לאזור הבטוח שלו.

המשך הקריאה כוללת ספוילרים לפרק:

מה שבעצם מביא אותי לנושא הכללי של הפרק: כל אחד יכול להיות גיבור, או לחלופין, גיבור אמיתי לא צריך כוחות-על. את הפרק ביים קווין סמית' שקופץ מדי פעם לשחרר את הגיקיות שלו בסדרות של DC. אם יש משהו משותף לכל הפרקים שסמית' מביים הוא, שלפחות מבחינתי, אלו פרקים קצת יותר מרגשים. אבל נחזור לזה אחר-כך.

אנחנו ממשיכים עם הזוג הכי חמוד בסדרה: אלכס ומגי, שבסצנה הראשונה איתן לא יכולתי להוריד את החיוך מהפנים. כמובן שזה היה חייב להיהרס עם כתיבה של ילדים בני 15 בו אלכס מתחרפנת בגלל שהיא מאושרת ובאותו רגע קארה נחטפה, אז היא חושבת שיש קשר בין ה-2. כאילו, אני מבין שזו סדרה קלילה, אבל בחייכם, לא צריך להגזים עם התגובות הלא הגיוניות האלו למישהי בשנות ה-30 לחייה.

קארה מתבאסת שהיא לא עוזרת ממש לאנשים בזמן האחרון והופ! נוחתת עליה אישה שאיבדה את הילדה שלה. האמא מבקשת עזרה מקארה ומהעורך הראשי (סצנה שמזכירה… כל פרק אי פעם של "לויס וקלארק"), אך העורך מתנגד לעזור בזמן שקארה לא יכולה להתעלם מהאינסטינקטים הבסיסיים שלה.

סופרגירל מגלה שלא מדובר במקרה נעדרת רגיל, אלא שהילדה ועוד נעדרים נוספים בעצם נחטפו לכוכב אחר דרך פורטל סטייל סטארגייט לצורך סחר בבני-אדם שמונהג ע"י לא פחות מאמא של סקיי… אה ז"א רולט (בדיחה לצופי ש.י.ל.ד), שחוזרת שוב אחרי מועדון הקרב שארגנה בפרק 4. בנוסף, רולט מקבלת עזרה מאותו גזע חייזרים שפלש לכדור-הארץ בקרוס-אובר. לא שזה תרם במשהו לעלילה מעבר לקריצה.

מון-אל כמובן מצטרף להרפתקה של קארה ושניהם מגלים שאין להם כוחות-על הכוכב המדובר.  מון-אל מתנהג כפחדן וקארה ממשיכה להתנהג בתור הגיבורה שהיא, עם כוחות או ללא.

באותו זמן, בכדור-הארץ וין עובר משבר קיומי ומגיע למסקנה שהוא חסר תועלת כשמדובר בפעילות שטח. אבל אז הוא חייב להתמודד עם הפחדים שלו כאשר אלכס מבקשת את שירותו על כוכב אחר כדי להציל את קארה. לאחר שנלחם בחייזר, וין מבין שהוא שווה לא פחות מהסוכנים ומגיבורי העל שסביבו, ועושה זאת יחד עם רפרנס די משעשע.

בינתיים, קארה מגנה על הנעדרים האחרים בגופה, למרות שאין לה כוחות. הנעדרים מקבלים השראה מקארה וביחד מצליחים לנצח את הרעים. סצנה שבקלות יכלה להיות קיטשית בטירוף, ואולי בעיניי רבים היא כזו. אבל קווין סמית' הצליח להפוך אותה למאוד מרגשת. והצליח להעביר את המסר של הפרק בצורה טובה ונוגעת ללב.

כולם חוזרים בבטחה לכדור-הארץ: וין מתרברב בפני ג'יימס על זה שהוא נלחם בחייזר, העורך הראשי ממשיך להיות קשוח עם קארה אבל בתוך תוכו מתגאה בה, אלכס ומגי משלימות וקארה ומון-אל ממשיכים במתח המיני והלא משכנע שלהם במהלך שיחה בה מון-אל רוצה להיות גיבור-על. אם תגגלו את השם שלו תגלו איזה גיבור-על בדיוק הוא הולך להיות, לפחות על-פי הקומיקס.

בסיום הפרק הקודם, גילינו שישנם, איפשהו בחלל, יצורים שמחפשים את מון-אל. סוף הפרק הנוכחי התכתב עם הסצנה הזו, ואותם יצורים מגלים שהוא נמצא בכדור הארץ. מון-אל הוא אחת התוספות הכי פחות מעניינות בעונה הזו. וככל שהם מנסים לתת לו תפקיד יותר מרכזי, ככה אני יותר מתבאס ומקווה שהיו נותנים את זמן המסך שלו לדמויות מעניינות. מקווה שהסדרה תצליח לשכנע אותי אחרת בהמשך.

בסך הכל, פרק החזרה מפגרת החגים הוא פרק ממוצע בעונה, אבל ממוצע טוב. כזה ששוב מקשה עלי להוריד את החיוך מהפנים במהלך הצפייה בו.

רפרנסים, איסטר אגס ושאר ירקות קריפטונים:

שם הפרק: "Supergirl Lives" הוא רפרנס לסרט משנות ה-90 שכתב קווין סמית'. מדובר בסרט שמעולם לא ראה אור, בשם "Superman Lives" בו ניקולס קייג' היה אמור לגלם את סופרמן וטים ברטון היה אמור לביים. כן, קראתם נכון. ישנן  אפילו תמונות של קייג' בחליפה מסתובבות ברחבי הרשת.

את הילדה הנעדרת בפרק גילמה לא פחות מהבת האמיתית של קווין סמית': הארלי קווין סמית' (הימנית בתמונה שלמטה). כן, זה באמת השם שלה. צריכים עוד הוכחה לאהבה של סמית' ליקום של DC?

כאשר וין מנצח את החייזר הוא צועק "אני לא חולצה אדומה!". רפרנס ל"מסע בין כוכבים", שם תמיד הדמויות שלובשות חולצות אדומות של הפדרציה, נהרגות. סוג של המקבילה של סטורם טרופרס ב"סטאר וורז". מדובר בעניין שכבר הפך לבדיחה בין המעריצים של הפרנצ'ייז בפרט ובתרבות הפופ בכלל.

ציון: 3.5