מכירים את הסדרות האלו שאתם צופים בהן, אבל לא באמת צופים, שהן לא מקבלות את מלוא תשומת הלב שלכם? כך אפשר לתאר את תחילת מערכת היחסים שלי עם "אגדות המחר". התחלתי לצפות בה כנראה מהסיבות שכולנו התחלנו לצפות: סדרה מבית DC, ברשת CW שהביאה לנו כמה סדרות קומיקס מדליקות, איחוד של גיבורי על שונים לצוות אחד, וונדל סאבאג' בתור נבל ומסע בזמן, האם אפשר לבקש עוד?

תוך פחות מחמישה פרקים לתוך העונה הראשונה הבנתי ש"אגדות המחר" היא לא הסדרה שעליה אני רוצה לבזבז את הזמן. תסריט נוראי,  דמויות משעממות, אפקטים לא משכנעים ונבל פשוט מפוספס. לא יודע למה המשכתי לצפות בה, אולי כי לא רציתי לפספס אף אירוע או פיסת מידע מהעולם הטלוויזיוני ש-DC בנו (יחד עם "החץ" ו"הפלאש"). המשכתי לראות את "אגדות המחר" אבל לא נתתי לה את מירב תשומת ליבי, כמו שג'סי אייזנברג אמר ב"רשת החברתית":

You have part of my attention – you have the minimum amount.

צפיתי ב"אגדות המחר" בשילוב פעולות יומיומיות פשוטות: שיטוט בטלפון, קיפול כביסה, הכנת אוכל. לקראת סוף העונה הראשונה הסדרה אמנם השתפרה מעט, מה שאומר שהיא קיבלה ממני קצת יותר תשומת לב אבל באף סיטואציה לא הייתי קורא לה סדרה טובה. אבל אז הגיעה העונה השנייה.

מפיקי העונה השנייה קיבלו כמה החלטות חכמות מאוד, החלטות שהצליחו להרים את הרמה של הסדרה ולהציב אותה בתור הסדרה השנייה האהובה עליי ביקום של DC (במקום הראשון, העונה החמישית של "החץ" שפשוט מצוינת). אז כדברי הגששים, מה היה לנו?

להיפטר מהנצים – מה שהתחיל בתור הבטחה גדולה נגמר באכזבה אדירה. קו העלילה של הנצים (הוקמן והוקגירל), אותם גילמו שני שחקנים לא טובים, היה משעמם והעיק על כל עלילת הסדרה, על סיפור המקור של ונדל סאבאג' ויצר משולשי אהבה מיותרים שלא היו מעניינים גרופיות של "דמדומים". החלפתם ב"ויקסן" וב"סטיל" רק הועילה, הכוחות של הגיבורים החדשים היו מיוחדים, שניהם הגיעו עם סיפור רקע עשיר והוסיפו קצת קלילות לצוות העגמומי.

החלפת ריפ האנטר בשרה לאנס – ריפ האנטר היה הקפטן והמנהיג של האגדות אבל רוב הזמן הוא היה אובססיבי עם ונדל סאבאג', ממורמר על גורל אשתו ובנו ופשוט קוץ בתחת. אתה נראה כמו קאובוי חלל (וליתר דיוק מישהו שם ניסה לעשות אותו סטאר לורד) שזה מגניב אבל אז אתה מתנהג כמו ילד ממורמר בתיכון? זה ששרה לקחה את המנהיגות עשה רק טוב לצוות, היא אקטיבית, מגניבה, קצת מרדנית ונינג'ה – מה צריך יותר מזה?

הריברס פלאש ו"לגיון האבדון" – הריברס פלאש ממשיך להשתפר כנבל עוד מהצגתו הראשונה ב"פלאש". הוא אויב עוצמתי, אינטליגנט, יכול לנוע בזמן ומשוחק נפלא על ידי מאט לטשר. השילוב שלו עם נבלים מוכרים וטובים מ"החץ", מלקולם מרלין (ג'ון בארומן) דמיאן דארק (ניל מקדונהיו) ובעתיד גם קפטן קור (וונטוורת' מילר) הופך את האיום על האגדות גדול יותר, בהחלט עלייה בדרגה מוונדל סאבאג' הישנוני. כמו כן, השילוש הזה עשוי להשפיע על שאר הגיבורים ביקום הטלוויזיוני.

השינוי של מיק – מיק רורי, או בשמו הקומיקסי Heat wave התחיל בתור ה loose cannon של החבורה. הוא היה לא צפוי, עשה רק צרות ודאג בעיקר לעצמו. השינוי שחל בו, שהחל בסוף העונה הראשונה והמשיך לשנייה, הוא מבורך. הוא העניק פן אנושי לדמות, הפך אותו מילד סדיסט למישהו ששונא את כולם ומשם לאדם שלוקח אחריות על מעשיו ומקריב את עצמו למען חבריו. רורי הפך לגיבור ואפילו לכזה שמספק לנו לא מעט רגעים מצחיקים. זו הסיבה שאנחנו רואים סדרות וסרטים, אנחנו רוצים לראות את הדמויות שאנו מלווים גדלות ומתפתחות.

מה קרה עד עכשיו?

העונה השנייה התחילה בבום, אמיתי, לא מטאפורי. האגדות הצליחו להציל את ניו-יורק מפצצה גרעינית בזמן מלחמת העולם השנייה, מזימה שתוכננה על ידי דמיאן דארק והריברס פלאש. הצוות פוצל ולאחר הפרק הראשון אוחד מחדש ללא קפטן ריפ האנטר שעקבותיו נעלמו.

בחצי העונה הראשונה משימתו של הצוות כללה בעיקר הגנה על קו הזמן. לאחר שבסוף העונה הראשונה שומרי הזמן הושמדו, האגדות הפכו להיות שומרי הזמן היחידים, מגנים על קו הזמן מכל שינוי שנעשה בו, על ידי פושעי זמן ומסתבר שגם על ידי בארי אלן.

חלק מן הפרקים הציבו את האגדות ביפן הפיאודלית, המערב הפרוע ומלחמת העולם השנייה. התקופה האחרונה הציבה את האגדות על מסלול התנגשות עם "אגודת הצדק של אמריקה", לאחר החלפת מהלומות קצרה הצוותים הבינו ששניהם באותו צד והחליטו לעבוד ביחד. הפרק שאיחד את שתי הקבוצות הסתיים בכך שהריברס פלאש רוצח את רקס טיילר, המנהיג של הקבוצה. מילותיו האחרונות של רקס מצהירות כי נוסע בזמן אחראי לרציחתו.

ויקסן, חברה ב"אגודת הצדק", שביכולתה לחקות יכולות של חיות, מחליטה להצטרף לאגדות כדי לצוד את הרוצח של רקס. יחד איתה מצטרף לצוות נייט הייווד, היסטוריון שבעקבות תאונה וקצת תרכיז קפטן אמריקה הופך אותו לגרסת קולוסוס של DC, אדם שיכול להפוך את גופו למתכת.

יחד עם ההגנה על קו הזמן, האגדות החלו את מלחמתם ב"לגיון האבדון" שהוקם על ידי הריברס פלאש. כרגע מטרותיו של הלגיון לא ידועות, מה שאנחנו כן יודעים הוא שהם מנסים להשיג חפץ שנקרא "חנית הגורל". בעולם האמיתי, "חנית הגורל" היא החנית שבה ישו נדקר למוות לאחר שנצלב. בעולם הקומיקס של DC, ביכולתה של החנית לשכתב את המציאות מחדש. חצי העונה הסתיים בכך שהלגיון משיג את המפה שמובילה אל החנית.

לאן הסדרה הולכת?

נראה כי התשובה לשאלה "אז למה יש לצפות?" היא די פשוטה. לריברס פלאש יש מטרה את ויחידה בחיים – להרוס את בארי אלן. העונה הראשונה של ה"פלאש" ביססה את השנאה היוקדת שיש לאיאוברד ת'ון (שמו האמיתי של הריברס פלאש) לבארי אלן ומה הוא מסוגל לעשות כדי להשמיד אותו. לא מעניין אותו כוח, עושר, עוצמה או להיות המהיר מכולם. מעניין אותו להרוס את בארי והוא יעשה כל מה שאפשר כדי להשיג מטרה זו. לריברס פלאש יש בעיה אחת – הוא לא יכול להרוג את בארי אלן מבלי להשמיד את עצמו, עקב ההשפעות של מסע בזמן.

"חנית הגורל" תאפשר לריברס פלאש לשכתב את ההיסטוריה ללא בארי אלן מבלי לפגוע בעצמו. הוא יוכל ליצור את עצמו כפלאש או למחוק את בארי מדפי ההיסטוריה מבלי שהשינוי הזה יתגלגל וימחק אותו מקו הזמן. אני בספק ששאר חברי הלגיון שותפים לסיבה הזו, הם כנראה חושבים שכל אחד מהם יקבל הזדמנות לשנות את העבר. דמיאן דארק ירצה להציל את התוכניות שלו (זאת לאחר ששרה לאנס סיפרה לו שהוא ייכשל בעתיד) ושכתוב המציאות קוסם גם למרלין שיוכל להחזיר את טומי ואשתו לחיים, לקרב אליו את תיאה וגם להשמיד את אוליבר.

אין ספק שבשלב מסוים "לגיון האבדון" יתפרק, אני כבר רואה את הריברס פלאש בוגד בכל חברי הצוות שלו כדי להשיג את מטרותיו. כדמות המדהימה שהוא, אנחנו יודעים שלא אכפת לו משום דבר אחר חוץ מבארי.

השבוע תחזור "אגדות המחר" לאחר פגרת החגים, הסדרה עוברת שינוי ובמקום להיות משודרת בימי חמישי (ארה"ב) היא תשודר באותו יום של הפלאש, שלישי (ארה"ב). העובדה ששתי הסדרות ישודרו אחת אחרי השנייה באותו יום, "הפלאש" ומיד אחריו "אגדות המחר", רק מחזקת את ההערכה שהעלילה של אגדות המחר הולכת להשפיע על העלילה של הפלאש.

נשאיר אתכם עם טריילר לחצי השני של העונה השנייה: