אחרי שביקרנו במחנה האמזונות וכל הכוחות הונחו על לוח השחמט, הגיע הפרק בו השחקנים מתחילים לנוע. נראה כי אין אסטרטגיה בנויה ומגובשת והתנועה היא צעד אחר צעד, כשלכל אחד יש מטרה מעט שונה.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

ריק ורבים מתושבי אלכסנדריה יוצאים בחיפוש אחר סחורה שתוענק למושיעים. ביניהם יש גם את המתנגדים כשהבולטת ביותר היא רוזיטה אחוזת הנקמה והמעניינת ביותר היא מישון שיוצאת לצוד את ניגן לבדה. כנגדם נמצא רצונו של ניגן לשלוט בהכל. המפגשים האחרונים עם ניגן בתוספת הפרק הנוכחי, מדגישים כי, כמו כל שליט רציני, ניגן לא חותר אחר טריטוריה בלבד אלא גם אחר שושלת.

בזמן שכל מיני דמויות משוטטות בחיפוש אחר מטרות שונות, המפגש העיקרי של הפרק הוא בין קארל לניגן. קארל פולש למחנה בעודו מסתתר במשאית ומצליח להרוג שניים מהמושיעים. ניגן מתרשם מהילד האמיץ ולוקח אותו לסיור במקום.

לאורך הסיור הוא מציג לקארל את עצמת הכוח שלו, כמות החיילים שכורעים ברך בפניו, המספר הרב של נשותיו וחוסר הרחמים שלו כלפי מי שסוטה מהדרך, כמו מושיע בשם מארק שזוכה לצריבת פנים אכזרית כעונש. קארל נראה מובהל אך גם אוסף מידע חשוב על הדרך.

מעבר להפגנת הכוח של ניגן, המפגש בין השניים מרתק. קארל אמנם עודנו ילד מפוחד, אבל כמו ילד הוא גם יודע להיות אמיץ בלי להסס ואנחנו זוכים לראות צד המעלה רמיזות ותהיות על עתידו של קארל וכיצד הוא יתפתח. גם ניגן מבחין בכך ולרגעים מסוימים מפקיד את לוסיל למשמר בידיו של הנער, באותו אקט שעשה עם ריק בפרק הרביעי.

הסקרנות של ניגן כלפי קארל מעוררת גם סקרנות אצלנו. קארל עדיין לא קיבל את עונשו במהלך הפרק ולא ברור מה התכנית אותה רוקם ניגן. נראה כי הוא מנסה להוציא את היצרים של קארל החוצה. הוא מציע לו את נשותיו לשעשועי מין, מכריח אותו להוריד את התחבושת מעל עינו החסרה ומתייעץ עמו בשאלת העונש המגיע לו. כל הפעולות האלו מוציאות מקארל את הזעם החבוי בו. בניגוד לריק, שלאורך כל העונות גונן על קארל וניסה למנוע ממנו להיחשף ולהיסחף לאלימות, מעמיד ניגן דמות אב אחרת- כזו שמעודד גבריות אגרסיבית ובוטה המונעת על-ידי כוח פיזי ושליטה.

המפגש בין השניים מרתק, אבל הפרק לא חף מבעיות המשקפות את מהלך הסדרה כולה. מצד אחד לזה ציפינו, לרגע בו עלילות יחלו להצטלב והגיבורים יתחילו לפעול. מצד שני נראה כי עומדת בפני יוצרי הסדרה משימה לא פשוטה. המבנה מתפרק ומאבד שליטה. מבנה פתיחת העונה הפריד בין כולם ועכשיו, כשמתחילים לחבר בין הגיבורים מחדש, זה נעשה באופן תלוש מעט. תחושת ההמשכיות נפגמה ואנחנו לא שקועים בתודעת הדמויות, פרט לכמה בודדים.

גם הזומבים, אליהם הגיבורים ואנחנו כבר התרגלנו, נעשו לתפאורה מגוחכת על גבול הפארודית. אם הזומבים כבר לא פקטור, אז מיותר לבנות איתם סצנות עם שוטים לכאורה מאיימים, כמו בסצנה בה קארל מגיע למחנה של ניגן ואנו רואים את הזומבים הרתומים למכוניות.

לעומת שוט זה, השוט בסצנת הפתיחה של מישון בו היא מתהלכת על הכביש באדישות ושורקת בזמן ששני זומבים הולכים בעקבותיה, ממש כמו בימים בהם הייתה מטיילת עם שניים ככלבי השמירה שלה, מזכיר הרבה ממה שאבד בסדרה לאורך העונות- האימה והמשקל הרב שהיו בידי הזומבים, כמו גם המקוריות והאפיון של כל אחד מהדמויות.

העונה הנוכחית חותרת לבנות את הגיבורים מחדש, נראה כי המשימה לא תהיה פשוטה, על-אף רצף הפרקים המוצלח של פתיחת העונה. ללא ספק נבנו יסודות טובים והדמויות, ברובן, מרתקות, אבל משימת החיבור נעשית באופן מפוזר מידי. לא ייתכן כי כבר כמה פרקים שאנחנו רואים את דריל נוכח ברמת סטטיסט, שלא לדבר על יחזקאל וממלכתו (ביניהם קרול ומורגן) שלא ראינו או שמענו עליהם כבר מהפרק השני של העונה.

לעומת זאת, הנבל מתעצב יותר ומרמז על צדדים באישיותו שעוד לא נחשפנו אליהם. עוד לא ברור אם מדובר בצד רגשי כן, או שמא ניצול ציני של רגשות עבר אותם הכיל. איך שלא יהיה, ניגן, אשר הוצג כשובינסט-מזוכיסט ופטריארכלי, מציג גם רצון אחר. רצון לבית, משפחה ואבהות.

אין להיות תמימים. אף אחד מאתנו לא חושב שניגן נותר עם מוסר כלשהו. אחרי הכל הוא מגהץ לאנשים את הפנים במו ידיו. הצד שחשף בפרק זה, בו הוא מתנצל בפני קארל אם פגע בו ובהמשך בפני אוליביה, מראה כי הוא מבין את האסטרטגיה בלשמור את תושבי אלכסנדריה לצדו, או שהוא עלול להסתבך עם קבוצה שתפגע בתכניותיו. אך בנוסף לכך, הצד הרגשי שחשף בפרק זה, הרגשות האבהיים כלפי ג'ודית, מעלה את הרעיון כי עוד נזכה לראות זווית אחרת של המושיע הגדול.

אחת הסצנות המדגישות עיקרון חשוב בסדרה, היא סצנת הפסקת העישון הגנובה בין שרי ודוויט. שם מדגיש דוויט בפני אשתו לשעבר כי העובדה שהיא עדיין עומדת, תמיד באה על חשבון מישהו אחר. זה העיקרון לפיו פועל משטרו של ניגן וזו השאלה המרחפת מעל קארל וריק- מדוע הם עדיין בחיים? מדוע הם שרדו שבע עונות בעוד רבים מחבריהם מתו?

התשובה הברורה היא מפני שהם הגיבורים הראשיים, אבל התשובה הקשורה בעלילה עצמה היא מפני שהם פועלים על פי אותו עיקרון כמו של ניגן, רק עם מצפון. ואכן, לאורך כל הסיור שעורך ניגן לכבוד ביקורו של קארל במבצרו, אנחנו עדים לפיתוי של קארל לזכות באותה שליטה שיש לניגן, כפי שמורגש בעיקר ברגע בו קארל עומד במרפסת ומביט בצבא המשרתים של ניגן כורע ברך.

בסיום הפרק מגיע ניגן לאלכסנדריה עם קארל, דווקא בעוד שמישון נמצאת בדרכה אל מבצרו של ניגן וריק עדיין מסייר בחיפוש אחר סחורות עבורו. השהייה באלכסנדריה הפרברית גורמת לניגן לרצות לגור בה. גם מפני שיוכל לשלוט בקבוצה החדשה ביד חזקה יותר, אך גם נראה כי האווירה בעיירה מסבה לו עונג. כאשר ריק יגיע, יש לצפות כי נזכה לרצף אירועים מטלטלים ואולי אף נזכה לראות עימות בין אב לבנו, בעוד שרבים ממובילי החבורה אינם בסביבה ובעיקרם מישון, שיכולה להשפיע על שניהם.

לא משנה מה הסיבה בגללה ניגן יישאר או לא יישאר באלכסנדריה, מה שברור היא הסיבה בגללה הגיע. פרק המיד-סיזן שיגיע בשבוע הבא. אין כמו משחק במגרש הביתי כדי להקפיץ את המתח.

ציון: 3.5