הרשו לי להתחיל הפעם מסוף הפרק, פרק בו למדנו פרט מאוד חשוב!

צו האופנה בסטאר-סיטי לחורף 2016 הוא ברדסים ירוקים. כולם לובשים אותם, החץ הירוק, פרומיתאוס ועכשיו גם "מר סחבות" או "סמרטוטי" תבחרו אין שבא לכם לכנות את Ragman, הבעיה היא, שמרוב ברדסים ירוקים קשה להבדיל בין סופר-גיבור לסופר-נבל, בין חבר לאויב. זה פחות או יותר תמצית העלילה של הפרק.

קבלו 5 ברדסים ירוקים מפרק 2 של עונה 5 (ספוילרים בפנים):

מיסטר ראגמן – עם כינוי ג'מייקני משהו, קבלו את איש הסמרטוט, מר הסחבות, (רק דמיינו כמה קל לו לנקות את הבית מאבק שלא לומר ספונג'ה). "ראגמן" מגיע לסטאר סיטי לנקום באחראים על מות משפחתו (במיוחד אביו) ועל השמדתה של העיר שלו "הייבנרוק", אשר הושמדה ע"י טיל גרעיני בעונה הקודמת (טיל אשר הוסט על ידי פליסטי מהמסלול שלו אל "הייבנרוק".  ראגמן זוכה לכינוי שלו בזכות סמרטוטי הפלא (נשבע לכם זה נשמע יותר טוב באנגלית) בני ה-2000 שנה שאביו עטף אותו בהם כדי להגן עליו מהפיצוץ הגרעיני. הסחבות הללו, בסדרה, נראים יותר כמו זרועות תמנון ארוכות שהוא שולט בהם כאילו הן… זרועות תמנון ארוכות. (עדיין, נראה דיי מגניב)

ראגמן מצטרף לצוות החץ לאחר שהם מבינים שיש להם הרבה מהמשותף כולל הקרבתו העצמי של האב (של כל אחד מהם) למענם (מישהו אמר מרתה?), מעניין כיצד אחוות יתומים זו זה תבוא לידי ביטוי כאשר "סמרטוטי" ילמד שלפליסטי יש חלק בהשמדת העיר שלו ובמות אהוביו.

אגב, הדמות, אותה יצרו הצייר ג'ו קיוברט, והכותב רוברט קניגר בשנת 1976, היא אחת הדמויות היהודיות הידועות ביקום של DC. במקורות הקומיקסאים, "הסמרטוטן" (איך אתם תתרגמו את זה) נוצר על ידי קהילות יהודיות במזרח אירופה אי שם במאה ה-16 כדי להחליף את "הגולם" בתור המגן של הקהילה. הסחבות של RAGMAN מכילות את הנשמות של האנשים או היצורים שהרג ובזמן קרב הוא יכול לזמן את הכוחות שלהם לעזרתו. התפקיד הועבר בירושה מדור לדור.

צלצל בפעמון 1 – אוליבר חווה פלאשבקים מימי הטירונות שלו באחוות הברטבה הרוסית, שם לאתגר הראשון שלהם הם היו צריכים לצלצל בפעמון, לשם כך הם היו צריכים לעבור דרך שורת בריונים גדולים ואכזריים. אוליבר מבין שרק בעזרת שיתוף פעולה הם יוכלו לעמוד במשימה, והוא אכן מצליח לצלצל בפעמון אך זה גורם להוצאה להורג של יתר המתמודדים.

צלצל בפעמון 2 – החץ מרכיב לעצמו צוות חדש, אנו מכירים את מר פנטסטיק, ויש את ה-Wild Dog שבעיקר מתנגח באוליבר כראש העיר ובאוליבר כחץ, (הבנו שאתה מורד… תרגיע!) ויש את אוולין, שעושה רושם חביב, נחכה לראות מה האינטרס שלה לחבור לצוות (במילים אחרות, את סיפור האוריג'ין שלה). אוליבר מזמן את החבורה גם כן לצלצל בפעמון ובדרך מכסח להם את הצורה, דבר שמהר מאוד גורם להם לסרב פקודה ולנטוש את האימונים. התירוץ: אין להם בעיה לחטוף מכות אם יש להם סיבה. והחץ הוא לא סיבה מספיק טובה. לקראת סוף הפרק כאשר אוליבר נותן בהם אמון וחושף את זהותו, הוא מגלה שעבורו ועבור מה שהוא מייצג הם כן מוכנים לחטוף מכות.

סיפורי דיגל – דיגל יוצא לפעולה להשיב את "ג'נסיס", ציוד צבאי לא ממש מעניין (שכנראה יהפוך למעניין במהלך העונה), ומגלה שהיחידה שלו בגדה בו ושהם אלו שסוחרים בנשק באופן לא חוקי ואם זה לא מספיק, אז מסתבר שהם גם מפלילים אותו בכך. – הסיפור הזה מחדש את התקווה שדיגל יחזור, ודיי מהר, לצוות החץ לאחר שיפרוש או יופרש מהצבא.

האויב הוא ידיד – ללא ספק הקטע המעניין בפרק היה כאשר אנו מגלים שראגמן הוא לא אויב אלא ויג'ילנטי כמו החץ וחבורתו, והוא אפילו מוכן להצטרף אליהם. משמח אף יותר לראות שהסדרה לא זנחה כליל את נושא הקסמים עם מותו של דמיאן דארק אלא מחזירה את הקסם עטוף תכריכים (אהההה ראיתם מה עשיתי פה…).

הפרק היה, ללא ספק, עם נרטיב מגובש, כתוב וערוך היטב. התמה של, "האם אני יכול לבטוח בבן אדם הזה?", אשר מלווה אותנו כבר 5 עונות קיבלה הפרק שלל זוויות ואזכורים מכיוונים שונים, מחד אוליבר חייב לסמוך על החבורה החדשה שלו, מצד שני בברטבה הוא למד שהוא יכול לסמוך רק על עצמו (זה הובהר במונטאז' פלאשבק ערוך נהדר). דיגל מגלה שאפילו החברים שלו ליחידה יכולים לבגוד בו. מסובך… בהחלט, אבל ככה זה כשמחליטים לבטוח במישהו.

ציון פרק: 4 סחבות רצפה