כשאני חושב על המילה "גילטי-פלז'ר" הדבר הראשון שעולה לי לראש זו הסדרה "סופרגירל". זו סדרה שלא כל כך הצליחה, מלאה בקיטש ובכל זאת… אני נהנה ממנה. רק השבוע פורסמה כתבה שכתבתי על "לויס וקלארק – הרפתקאותיו החדשות של סופרמן" ולא היה לי מושג כמה הסדרה הזו תתכתב עם פרק הפתיחה של העונה השנייה (ולא רק בגלל שלפרק קוראים "הרפתקאותיה של סופרגירל"). מצד שני, אני ממש לא מופתע.

שני דברים גדולים קרו בסדרה בין העונות הראשונה והשנייה: ההפקה עברה דירה מרשת CBS לרשת CW (מהלך שהוכח כגאוני לאור העובדה שהפרק הנוכחי הביא לרשת את הרייטינג הגבוה ביותר מזה שמונה שנים) וגילינו שסופרמן הולך להופיע בכמה פרקים. עם פנים והכל, לא רק בצללים והודעות טקסט. ממש ליהקו בנאדם (טיילר הקלין) שרואים ושומעים אותו. גם וונדר וומן תגיע, זאת אומרת, לינדה קרטר, שהייתה (ותהיה לעולמים) הוונדר וומן הטלוויזיונית משנות השבעים, שתגלם את נשיאת ארצות הברית בעונה הקרובה.

האם שתי העובדות האלו שיחקו לטובת הסדרה? ובכן, בהחלט כן. האפקטים בפרק הזה נראים יותר טוב מאשר בעונה הקודמת (כמובן בגבול האפקטים הטובים שאפשר להשיג בסדרת טלוויזיה שלא מושקע בה תקציב של "משחקי הכס" או "ווסטוורלד"). וההופעה של סופרמן? תראו, אין ספק ששיחקו פה בקלף נוסטלגי באופן בוטה לחלוטין. והאמת?! זה עבד להם מצוין. ברגע שרואים את קלארק קנט לראשונה ומיד אח"כ את סופרמן מצטוות לסופרגירל כדי להציל את המצב – הייתי שוב ילד בן 11 והתרגשתי כמו אחד.

לראות את סופרמן בחליפה על המסך הקטן בפעם הראשונה מזה שני עשורים (להוציא את פרק הסיום של סמולוויל) ממש נגע במקומות הנכונים ברגש הנוסטלגי. לא הצלחתי להוריד את החיוך מהפנים לאורך כל הסצנה. לראות את שניהם על המסך יחדיו היה פשוט כיף טהור.

אם בכתבה על "לויס וקלארק" ציינתי ששם הפכו את הנוסחה, ושקלארק קנט הוא האישיות המרכזית בה עוסקת הסדרה ואילו סופרמן הוא רק התחפושת, כאן חזרו לנוסחה הקלאסית סטייל כריסטופר ריב. קלארק קנט הוא כתב מנומס, מגושם וחסר ביטחון  בפני כל מי שלא יודע על זהותו האמתית. משהו שבעיניי כבר שייך לעבר. למזלי רוב האנשים בסדרה הזו יודעים על זהותו של קלארק, כך שלא היה צריך לסבול את ההצגה הגמלונית הזו רוב הפרק.

השאלה שמעניינת את כולם: איך הסופרמן החדש? ובכן… לצערי, הליהוק לא לגמרי מושלם. לטיילר הקלין ("זאב צעיר"), יש בהחלט את הנוכחות ואת המראה, במיוחד עם החליפה. אבל… אז הוא פותח את הפה, אני לא יודע אם זו בעיית בימוי או משחק, אבל אני לא מאמין לאף מילה שיוצאת לו מהפה, הוא פשוט משחק לא טוב. אני מקווה שזה ישתפר בהמשך.

מה שעובד טוב מאוד היא הכימיה בינו ובין מליסה בנויסט. לעזאזל, הסצנה בה שניהם חוקרים את האחות של לקס לותר, ממש זרקה אותי אחורה לפרקים הקלאסיים של "לויס וקלארק". במיוחד ברגע בו שניהם הורידו את המשקפיים שלהם לחצי התורן כדי לסרוק ברנטגן את החדר. קלאסי!

נראה שיש ניצנים לכך שדמויות המשנה הולכות להתפתח: ווין, באופן לא מפתיע בכלל, מתחיל לעבוד במקומו הטבעי ב-DEO, ג'יימס אולסן וקארה לא הולכים לכיוון שחשבנו שהם ילכו ורק לאחרונה דווח כי אולסן יהפוך להיות ה"גרדיאן". קאט גרנט, שהיא בעיניי אחד הדברים הטובים בסדרה (ובפרק הזה גם) מראה סימני התלבטות להמשך החיים שלה (לא מפתיע, כי אנחנו יודעים שלא נראה את קליסטה פלוקהרט הרבה בעונה הזו, עקב העובדה שהסדרה כעת מצולמת הרחק ממחוזות לוס אנג'לס וביתה של פלוקהארט).

כמה דברים על כמה דברים שאין דבר להגיד עליהם:

• הנבלים השבועיים בסדרות של DC תמיד היו הצד החלש שלהן. מי שלא מכיר את שמו של הנבל השבועי (נבל בריטי, לא פחות) יגלה מה יעלה בגורלו לאחר גיגול קצר של שמו.
• לינה לותר – דמות שהופיעה בעבר גם בסמולוויל, מעבר לזה אין משהו שווה לציין בנוגע להופעתה.
• הקליף האנגר של סוף העונה הקודמת קיבל התייחסות של 2 דקות במצטבר, אז אין מה להוסיף עליו כ"כ.

הפרק היה מפוצץ ברפרנסים שונים, אז לטובת אלו שזה עבר להם מעל הראש, להלן:

• ה-DEO עבר למקום חדש. תגובתה של אלכס: "אני מעדיפה המקום הזה יותר מהקודם" – קריצה למעבר של הסדרה מה-CBS ל-CW.
• קאט גרנט תמיד ניסתה להתחיל עם קלארק קנט באופן בוטה (ראו ערך העונה הראשונה של "לויס וקלארק") וההיסטוריה הזו בהחלט מתבטאת במפגש "המחודש" ביניהם.
• לא רפרנס אבל עובדה נחמדה: קלארק הוא היחיד שקורא לג'יימס בשמו הקלאסי – ג'ימי.

רפרנסים לסרט הקלאסי של סופרמן משנת 1978:

• קאט גרנט צועקת את שמה של העוזרת החדשה שלה: "גברת טסמאכר!" אותה צעקה, עם אותו שם, צעק לקס לות'ר (ג'ין הקמן) לעוזרת שלו אותה גילמה וואלרי פרין.
• ווין שואל את סופרמן לגבי התכנית של לקס לותר לגרום לרעידת אדמה בקליפורניה – אותה תכנית שהייתה ללקס לותר בסרט.
• לינה לותר נמצאת בתוך מסוק ומציינת שבאופן סטטיסטי זו הדרך הבטוחה ביותר לנוע ממקום למקום. ציטוט ישיר מהסרט רגע אחרי שסופרמן הציל את לויס לראשונה מתאונת מסוק.

ופרט טריוויה מגניב, אחד הסרטים הראשונים שטיילור הקלין שיחק בהם, היה העיבוד לנובלה הגרפית "הדרך לפרדישן" משנת 2002. הקלין, שהיה בן 14 בזמן הצילומים (הוא היום בן 29), גילם את תפקידו של מייקל סאליבן ג'וניור, בנו של מייקל סאליבן, אותו גילם תום הנקס.

לסיכום: פרק פתיחה בהחלט חזק בסולם ההנאה והנוסטלגיה. שיפור משמעותי מהעונה הקודמת. אפילו הייתי אומר בזהירות שיש סיכוי שהפרק הזה יחזיר צופים שנטשו את הסדרה בפרקיה הראשונים בעונה הראשונה. מאוד מקווה שמדובר במגמת השתפרות מתמשכת. אבל אני עדיין מזכיר לכם ולעצמי שזו נטו סדרת פאן. אז… תנו לעצמכם ליהנות.

והמשפט שהשאיר לי חיוך גדול על הפנים בסוף הפרק:
סופרמן: "Up, up?"
סופרגירל: "And away".

ציון: 4