כתיבה: דן אבנט   אמנות: ברט בות'   הוצאה: DC Comics

 אזהרה: המשך הקריאה כולל ספויילרים לחוברת ולאירועי Titans Hunt

חברת DC ממשיכים בחוברת הנוכחית את הקשת הסיפורית שהחלה בספיישל Rebirth, לאחר שוולי ווסט נפרד מבארי אלן בחוברת The Flash: Rebirth #1. פה אנו עוקבים אחרי וולי ווסט, שמנסה להתאחד מחדש עם חבריו הטובים, הטיטאנים, בכדי לגייס אותם לחקור יחד איתו את פשר השנים הנעלמות ומי שאחראי לכך.

החוברת היא גם המשך ישיר לסדרה Titans Hunt שהתחילה באוקטובר האחרון, אותה גם כתב דן אבנט, שמטרתה הייתה להחזיר ליקום של DC את צוות הטין-טייטאנס המקורי, ולעשות מעין "ריטקון" למצב של הקבוצה הזו ב- NEW 52, שם גילינו, אחרי אירועי ה- Flashpoint שמעולם לא הייתה קבוצת טיטאנים בהנהגת דיק גרייסון, ושאת קבוצת הטין-טייטאנס הראשונה הקים טים דרייק (רד רובין).

במהלך Titans Hunt נפגשו חברי הקבוצה הוותיקה אחד עם השני: דיק גרייסון (רובין/נייטווינג), דונה טרוי (וונדר-גירל), גארת' (אקוואלאד/טמפסט), רוי הארפר (ספידי/ארסנל), לילית' קליי, גנארק ("קייב-בוי"), הוק ודאב (האנק הול ודון גריינג'ר), ומלקולם דאנקן. כל אחד מהם חי עד עכשיו ללא שום קשר עם השני, והחל להרגיש דחף מוזר וזיכרונות עמומים, שהובילו את כולם לאותו המקום ובסופו של דבר לעימות מול הנבל "מיסטר טוויסטר", שתכנן הכל, ושגילה להם במהלך הקרב איתו שהם כן היו קבוצה בעבר, אך בקרב האחרון שלהם מולו, כשהם כמעט נוחלים כישלון, הם הצליחו להשכיח מעצמם ומהעולם את הקיום שלהם כ"טין-טייטאנס", וכך הצליחו להביס אותו.

הטיטאנים מביסים אותו גם הפעם, ומונעים את התוכנית הזדונית שלו- הכנסת האדון העוצמתי שלו ליקום שלנו, אדון מסתורי בעל כוח רב, שמגיע ממימד אחר, ושיש לי הרגשה שהוא איכשהו קשור להתרחשויות של ספיישל Rebirth. גם לאחר הניצחון של הטיטאנים (המילה "Teen" יורדת, הגיל מחייב) הם הרגישו שבכל זאת, משהו כאן חסר. מישהו שהיה חלק מהם בעבר לא נמצא איתם כרגע.

את התשובה לכך גילינו, כמובן, כשוולי ווסט חזר ליקום המרכזי של DC בחוברת Rebirth. לאחר חזרתו הוא משוחח עם בארי אלן, מעדכן אותו במה שהוא יודע, ושם הם נפרדים. ווולי, כאמור, הולך לחפש את חבריו, וזו הנקודה בה נפתחת החוברת שלנו.

על הסיפור בחוברת אין הרבה מה להרחיב- וולי מגיע לדירה שבה הטייטאנס שוהים ומיד אחריו מגיע דיק גרייסון, שמופתע מאוד לפגוש בפולש הלא מוכר (מסתבר ששאר העולם עדיין לא מודע לקיומו של וולי ווסט). וולי מנסה להסביר את עצמו, אך דיק ישר קופץ עליו (כי למה להקשיב כשאפשר פשוט להתנפל?), ובשנייה שנוצר ביניהם מגע פיזי, זרם חשמלי יוצא מוולי ופוגע בדיק שעף לרצפה מחושמל. כשדיק מתעשת הוא כועס על וולי שחשמל אותו ואומר את השם "וולי" באופן טבעי לחלוטין, ואז נופל לו האסימון.

וולי מבטיח לו הסברים, אך הוא רוצה לפגוש גם את שאר הטיטאנים, שבדיוק הגיעו לדירה, לבושים בחליפות מחודשות (ונהדרות!) בנוסח Rebirth, ומכתרים את הפולש ואת דיק שעוד לא קם מהרצפה. הטיטאנים מסיקים שוולי עשה משהו לדיק, וקופצים יחד על וולי על מנת לנטרל אותו. כי, שוב, למה לא פשוט להקשיב לצד השני שלא מראה שום סימנים של תקיפה?!

וולי מתחמק במהירות אופיינית מההתקפות של הצוות, אך מגיע למסקנה שהוא יכול לנצל את המצב בשביל ליצור מגע פיזי עם כל אחד מהם, ובכך להחזיר להם את הזיכרונות שיש להם ממנו. וכך הוא עובר אחד אחד ומחזיר להם את הזיכרונות, כל נגיעה וזרם חשמלי מלווה בפלאשבק מסיטואציה אישית שהייתה לכל אחד מחברי הצוות עם וולי, אם זה המעבר של רוי הארפר לדירה משלו, התחמקות עם רובין ממערת העטלף בבאטמוביל האסורה, או תזכורת לעבר הרומנטי של וולי עם לילית'. לבסוף, כשכולם מחושמלים כראוי וזוכרים היטב, וולי מסביר להם מה קרה ליקום, ופורש בפניהם את החשד האישי שלו- שמי שעומד מאחורי גניבת עשור השנים מהעולם, עלול לעשות זאת שוב. אך, אל דאגה, וולי מבטיח שבעזרת הטיטאנים הוא מתכנן למצוא את האיום הזה ולנטרל אותו.

דן אבנט משתמש בחוברת הזו כהמשך ישיר ל-Titans Hunt ולכן אין כאן הצגת דמויות מעבר לפלאשבקים האישיים של כל אחד מחברי הקבוצה עם וולי. פלאשבקים שאמורים לגרום לנו לסימפתיה כלפי הדמויות, תחושת נוסטלגיה לקוראים הוותיקים שבינינו ולהמחיש לנו כמה וולי ווסט היה חלק חשוב מהחיים של חבריו, וכמה שהוא חסר היה להם במהלך השנים האחרונות.

כתוצאה מהמפגשים האלו, אנו מקבלים חוברת עמוסה ברגשות, מה שמרגיש די ראוי כלפי וולי ווסט, דמות שהייתה חסרה להמון מעריצים במהלך השנים האחרונות שבהן הוא נעדר מדפי הקומיקס של DC.

אישית, די התאכזבתי מהפתרון של דן אבנט שהיא ללא ספק דרך קלה לגרום לוולי ליצור מגע פיזי עם חברי הקבוצה. ציפיתי מקבוצת גיבורים יחסית בוגרים (בוגרים יותר מהטין-טייטאנס, לפחות) להיות פחות פזיזים וחמומי מח, ולא להסתער ישר על המטרה בלי לחשוב פעמיים (ואפילו כשדיק גריסון, המנהיג שלהם, מנסה לגרום להם להפסיק). זה אמנם הכניס אקשן לחוברת, אבל גרם לדמויות להיראות בעיניי כמו הגרסאות הצעירות וחסרות הניסיון שלהן.

בצד האמנותי של החוברת, ברט בות' מנסה לתת לסיפור מקצב דינאמי, כמו לרוב הכותרים שהוא אייר ב- DC בשנים האחרונות, והופך את כל סצנת הלחימה בוולי לסחרחרה של אקשן, זוויות "מצלמה" מוזרות, ושלל פוזות כמעט בלתי אפשריות מצד הטיטאנים.

אהבתי את האומנות שלו על הסדרה טין-טייטאנס שפתחה את הניו-52, אך עם השנים הסגנון שלו כבר פחות מדבר אליי. הוא אמנם יודע לשים הרבה פרטים בציור שלו, מה שבחוברת הזו מתבטא בפירוט הנפלא של החליפות של הטיטאנים ובתפאורה של החדר בו הם נמצאים (עד לרמת הכיתוב על הניירות הפזורים בחדר, לפעמים), אך הדמויות שלו עדיין לוקות בהבעות פנים מאוד קיצוניות ובזוויות לא אנושיות במיוחד בעת שהן נלחמות.

בשורה התחתונה. הכתיבה בינונית ולא התחברתי לאומנות, אך בכל זאת יש לנו כאן התחלה חביבה לסדרה חדשה על הצוות הבוגר יותר של גיבורי העל הצעירים של DC. אמנם, עלילה אין כמעט בכלל, אך בכל זאת מדובר בספיישל פתיחה שעדיין ממשיך את הספיישל המרכזי של האירוע.

אם אתם לא מעריצים של הדמויות האלו סביר להניח שהעניין היחיד שתמצאו בכותר הזה הוא הקישור שלו לסיפור המרכזי של יקום DC שאחרי ה-Rebirth, אך כולי תקווה שדן אבנט יצליח להעביר בכל זאת את מהות הדמויות והדינמיקה שביניהן גם לקוראים החדשים, אך בעיקר לקוראים הוותיקים שמאוד (מאוד!) רוצים שזה יהיה טוב.

ציון: 3