כתיבה: ג'יימס טיניאן (הרביעי), אמנות: אדי בארוז, הוצאה: DC קומיקס

בסיפור שפותח את הסדרה החדשה (עם המספור הישן) של Detective Comics במסגרת ליין ה-Rebirth, אנו רואים את באטמן ובאטוומן מאמנים את רד-רובין, Spoiler (חייבים לדבר עם האנשים שממציאים כינויים לגיבורי על), Orphan (או אקס באטגירל בשבילכם) ו… Clay Face (?!) לקראת לחימה ברוע בלתי ידוע.

כשחברת DC הכריזה על הקונספט הזה, התאהבתי בו מידית. סיפור משפחת-העטלף עם דמויות פחות מרכזיות ואויב שהופך לאחד מחברי הצוות שלא לדבר על שיתוף פעולה של באטמן ובאטוומן?! נשמע טוב מדי בשביל לפספס. אחרי שקיבלתי את החוברת ליד וקראתי אותה, שמחתי לגלות שהקונספט הזה עובד מצוין לא רק כרעיון. וכעת אפרט למה הוא עובד, אבל אוסיף, אזהרת ספוילרים בהמשך הקריאה:

החוברת מציגה לנו פתיחה מעניינת ביותר. באטמן נלחם בעזראל (מתנקש, ובעל ברית למשפחת העטלף) במטרה ברורה להרוג אותו. הסיבה אינה ברורה (עדיין?), באטמן כמעט מצליח לעשות זאת, עזראל כנוע ומותש לחלוטין ולא יכול להשיב מלחמה, ואז… וכאן אני צריך שתהיו קשובים, באטמן בורח מכיוון ש… באטמן הגיע! כן, כן, באטמן הגיע, באטמן האמיתי. לא ההוא מלפני הפלאשפוינט וה-New 52, אלא זה של היקום הנוכחי. אני לא מבין למה אתם מתבלבלים, זה די ברור מי זה מי כרגע. לא?!

בכל מקרה, עזראל כן מבולבל, לא מבין מה קורה ולמה באטמן לא תוקף אותו. ברוס מצדו הבין שמשהו לא טוב קורה כאן. נראה שברוס כבר מודע לכך שמישהו שם לו כמטרה את כל גיבורי העיר גות'האם (למרות שלא ברור ממתי קליי פייס נחשב לגיבור?) ועוקב אחר הפעילות שלהם. זו הסיבה שבאטמן הציע לדיוק תומאס, בחוברת Batman Rebirth, להצטרף אליו בתור ה"עפרוני", או "לא רובין" אחר כלשהו, כי הוא מתכוון לנקוט עמדה ולא לחכות למקרים גרועים יותר. באטמן מחליט לאסוף את גיבורי העיר הבלתי מנוסים ולאמן אותם לקקראת התמודדות עם האיום המתקרב.

כולנו יודעים שבאטמן לא זר לכל עניין הסיידקיקים, אפשר לומר אפילו שהוא כבר די מומחה בתחום, אבל כשזה מגיע לאימון של קבוצת אנשים…?! נראה שאבירנו האפל לוקה במעט חוסר ביטחון (כן, אמרתי את זה, באטמן וחוסר ביטחון באותו משפט), ולכן הוא הולך לבקש עזרה מבאטוומן- קייטי קיין, בעלת העבר הצבאי שהקנה לה יכולת פיקוד על קבוצת לוחמים (או במילים אחרות, יכולת להשתלט על גברברים צעירים מלאי טסטסטרון).

לאחר שבאטמן מופיע אצלה בדירה, מתוך הצללים כמובן, הוא מראה לה מזל"ט מעקב קטן שריחף באזור הדירה שלה, מספר לה מה קורה ומוכיח לה שמדובר באויב בעל טכנולוגיה מאוד מתקדמת, קייטי מזכירה לו שהיא עובדת לבד ולא מעוניינת להיות חלק מהעוזרים שלו, אבל באטמן מבהיר לה שהפעם הוא לא מעוניין בה ככזו, אלא כשותפה שלו להנהגת הצוות והאימון שלו. פשוט, מוכנים לזה?! כי היא יותר טובה ממנו בזה. משעשע לראות את באטמן הגדול והאימתני אומר משהו כזה. וכהבעת אמון בה, הוא… מוכנים לזה פעם שניה?! חושף בפניה את הזהות שלו- ברוס וויין, שהו בן דודתה מצד האמא. טקס כניסה רשמי למשפחת העטלף בשביל באטוומן.

קייטי מסכימה להצעה (ומשאירה את ברוס מעט בהלם כשהיא מספרת לו שהיא יודעת את הסוד כבר לא מעט זמן), ויחד הם מתחילים לאחד את צוות הגיבורים חסרי הניסיון שלהם.

החוברת מציגה בקצרה אך ביעילות כל אחד מחברי הצוות, בצורה שלא מתמקדת באף אחד מהם יותר מדי, כך שגם קורא חדש יוכל להיכנס לסיפור ולא להיתקל בהרבה שאלות על חברי הקבוצה. אנו פוגשים את רד רובין ואת ספויילר, קסנדרה קיין (תחת הכינוי "אורפן", ושלאחרונה לקחה חלק גדול בסיפור של Batman&Robin: Eternal). את באזיל קרלו, קליי פייס, מוצאים באטמן ובאטוומן באולם קולנוע, צופה בסרט שהוא כיכב בו בתקופה שלפני התאונה שהפכה אותו למה שהוא. סצנה יפה שמציגה לנו צד רך יותר של באטמן, בטח כאשר מדובר בשיחה עם אחד האויבים שלו, וכמובן גם צד יותר רך של קליי פייס (לא מתכוון תרתי משמע), מה שלא הורגלנו לראות בעבר.

ההשפעה של Rebirth ניכרת גם כאן בצורה מסוימת, כשבאטמן ובאטוומן הולכים "לאסוף" את רד רובין (טים דרייק) ואת ספוילר (סטפני בראון), אנחנו רואים את טים וסטפני משלבים כוחות ונלחמים יחד ואפילו מדברים מעט על הא וקצת על דא, סצנה שהיא מעין קריצה לזמן שלפני ארועי הפלאשפוינט, בו השניים היו זוג לתקופה מסוימת. גם החליפה של טים דרייק השתנתה, מסיבה לא ברורה, ונראית כמו חליפה קלאסית של רובין. האם זה בעקבות הזעם של הקוראים על הגילוי מתחילת ה- New 52, שטים דרייק של ההמשכיות הנוכחית מעולם לא קרא לעצמו "רובין" אלא רק "רד רובין"? האם זהו ניסיון של חברת DC לרכך טיפה את השינוי הזה בעיני הקוראים, או שיש סיבה אחרת שעדיין לא נחשפה לנו.

לאחר הקמת הקבוצה, באטוומן לוקחת פיקוד ומבשרת להם שהיא לא הולכת להיות קלה איתם, בצורה שמוציאה את באטמן קצת… מוכנים לזה?! (כן, אנחנו יודעים שיש לא מעט מאלה בביקורת הזו) נחמד יותר ממנה. קטע מוזר ומגניב בו זמנית. היא גם מבינה שבאטמן מסתיר מידע ממנה, ומבהירה לו שהיא לא מרוצה מזה אבל בינתיים היא תשתף פעולה.

בסוף החוברת אנו זוכים לראות את הצד של האויב המסתורי, בלי, כמובן, לדעת את זהותו, אנו רואים אותו מאחור, עטוף בצללים, ומבינים שהוא הקים צבא של חיילי-עטלף החובשים קסדות עטלף עתידניות, ומכריז על מלחמת "הצבא של מי יותר חזק" נגד באטמן. העמוד האחרון נותן פרוש חדש לשם של החוברת Rise of the Batmen ומסביר לנו שלא מדובר בחבורת גיבורי העל החביבה עלינו, אלא על משהו הרבה יותר מאיים.

נכון להיום לא קראתי הרבה דברים שכתב ג'יימס טיניאן מעבר לכמה גיליונות Annual וסיפורי-צד בסיום חוברות של באטמן, או ככותב-שותף של סדרות כמו Talon או Batman: Eternal ואחותה הקטנה- Batman&Robin: Eternal, אך ההתרשמות שלי ממנו היא די חיובית (אם מתעלמים מהבינוניות של סדרות Eternal השבועיות שהוא היה סה"כ שותף אליהן). הגיליון הזה מוכיח שהוא יכול להוביל את הכותר הזה (יש שיאמרו אחד הכותרים המרכזיים ביותר של DC, ממנו החברה שאבה את שמה) למקום מרתק ומהנה מאוד. השילוב של חברי הצוות, היחסים של באטמן ובאטוומן כמנהיגים, העובדה שבאטמן מרגיש קצת כ"מספר 2" לעומת באטוומן וכמובן- המסתורין מאחורי האיש הרע עם הכוונות הלא ברורות, כל אלו כתובים מצוין ומצליחים ליצור חוברת נהדרת שמשמשת כיריית פתיחה מרשימה ביותר לסיפור שאני מקווה שימלא את ההבטחה של החוברת הראשונה.

גם האומנות של אדי בארוז מרשימה ביותר, ומצליחה לתת לחוברת את הטון הראוי לה ואת התוספת האמנותית המצוינת שגורמת לקורא ליהנות מכל פאנל ועמוד. השילוב של בארוז על העפרונות ושל אבר פרירה האמון על האינקינג תמיד היה נראה נפלא יחד, לטעמי. גות'האם נראית נפלא תחת ידו המנוסה, וגם הדמויות שבחוברת נראות מצוין ומאופיינות בייחודיות המתאימה להן. בארוז יודע להעביר אקשן בצורה ברורה, ואמנם בחוברת הזו לא היה הרבה, אך מה שהיה (הקרב של עזראל ו"באטמן" בהתחלה)- נראה מעולה. בעבר הייתה לי בעיה קלה עם הבעות הפנים שהא צייר, שנטו להיות מעט קיצוניות לטעמי, אך בחוברת הזו לא נתקלתי בזה כמעט בכלל, לשמחתי.

לסיכום-  החוברת, שחוזרת למספור המקורי אך עם צוות רענן וסיפור מעניין מאוד התעלתה מעל הציפיות שלי (היחסית גבוהות מלכתחילה) והיא חוברת פתיחה נפלאה לסאגה מעניינת במיוחד.

ציון: 4.5