אזהרה: הביקורת כוללת ספויילרים לפרק!

איזו רכבת הרים רגשית עברנו בשבוע שעבר נכון?! דייזי, אוי דייזי. איך יכולת בכזאת קרירות לבגוד בחברים שלך?! מיד לאחר בריחתה של הגיבורה לשעבר, קולסון מתאושש חלקית ומתחיל לחזק עמדות. המשימה החשובה מכל, למצוא מרפא "לשטיפת השכנוע" של "כוורת", להציל את דייזי ולמנוע מ"כוורת" להשתלט על עוד אינהיומנס. משימה מדע-טכנולוגית? נשמע כמו משימה לפיץ-סימנס! ואיזו הזדמנות נהדרת לפתח את סיפור מערכת היחסים בין השניים. בזמן שצמד המדענים החביב שלנו יוצא למצוא מדען מטורף שיסייע בהשמדת "כוורת" וגם מוצאים זמן לעבוד קצת על הזוגיות שלהם, שאר הצוות יוצא לפעולת מנע.

לחזית שולח קולסון את לינקן כדי שימצא את אלישה, האינהיומנית המשתכפלת. כדי למנוע מלינקן ליפול בשבי ה"כוורת" קולסון שולף מארון התלבושות של "הסוכנת קרטר" את "אפוד ההתאבדות", אותו אפוד שלבש צ'יף דולי בעל כורחו ב1947 (תשלימו. אתם כבר צריכים לדעת שכל מה שקשור למארוול בנוי על משהו אחר). מן הסתם, לינקן חולק על דעותיו של קולסון בנוגע לשימוש באפוד, אך ממלא את ההוראות כמו חייל טוב. אך אוי, נראה שאלישה כבר עברה לצד של הרעים (שוב), והשכנוע של "כוורת" משפיע עליה כל כך חזק עד שהיא מקריבה שכפולים של עצמה כדי להימלט.

אלישה היא לא היחידה שמצטרפת "לכוורת". זוכרים את ג'יימס? האינהיומן הפוטנציאלי המתבודד מלפני שני פרקים?! כדי למצוא את הדבר היחיד שיכול להשמיד אותו, "כוורת" דוחף לג'יימס עסקה שלא יוכל לסרב לה, והופך אותו ל"גמביט"…(זה נורא מצחיק כי לאורך שאר הפרק, ג'יימס כל הזמן מנסה למצוא לעצמו כינוי מגניב ולא מצליח). אחרי "שכנוע" מהיר, ג'יימס מגלה לדייזי ו"כוורת" את מקומו של המכשיר.

מה שמעוד מעניין לאורך הפרק, הוא לא רק עליית המדרגה ביחסי פיץ-סימנס, אלה גם סוג של החזרת הקשר סקיי-וורד. השיחה ש"כוורת" מנהל עם דייזי כמעט מרגישה כמו בעונה הראשונה, שהשניים היו בצד של הטובים, ממש בתחילת סיפורם. אני מניח שמדובר במעיין סגירת מעגל ליחסים הללו והדבר נעשה בצורה אלגנטית וחביבה ביותר.

פיץ-סימנס מצליחים לאתר ולשכנע את דוקטור רדקליף לעזור להם ממש שניות לפני ש"כוורת" וחבורתו מתפרצים פנימה וחוטפים את הדוקטור הטוב (אני מניח). ואיך מקנחים השניים את כישלון המבצע? סקס. הם מקיימים בפעם הראשונה סקס. איך אפשר לכעוס עליהם אחרי זה?! כן, זה יוצר מעט בלבול ואי אמינות לדמויות, אבל גם מקדם אותם כמערכת יחסים בסיפור, אז יש כאן איזון מסוים שמונע מגרעת.

הקרם-דה-לה-קרם של הפרק (אני משתמש בהמון דימויים מתוקים בזמן האחרון): בעזרת מודיעין שסיפק מאליק לפני שמת, טאלבוט משמיד את אחרוני התאים של היידרה! הארגון הרשע חוסל! זמן להביא את האפלה החדשה- "כוורת" למרכז המסך. אך זה לא הכל! הקטע המדליק באמת, היה כשקולסון ומיי נקברו תחת ההריסות של מחבואו של ג'יימס, ומה שהציל אותם- מגן ההולוגרמות של קפטן אמריקה מהקומיקס!!! "זמן להחזיר את המגן למ.ג.ן.". לאלו שראו כבר את "קפטן אמריקה-מלחמת האזרחים", זה אומנם לא פרק שמתקשר באופן ישיר לסרט, אך קוראי הקומיקס בהחלט יכולים לראות קשר עקיף.

לסיכום, לא מדובר באותה עוצמה אמוציונאלית כמו בפרק הקודם. אך חיזוק מערכות היחסים (פיץ-סימנס) והחייאת מערכות ישנות (סקיי-וורד) בתוספת קישורים ישירים (אפוד ההתאבדות) ועקיפים (מגן ההולוגרמה) לשאר היקום הסינמטי של מרוול, בהחלט משאירים את הצופה עם עיניים דבוקות למסך ועניין רב. הרכבת ממשיכה לדהור קדימה

ציון 4.5