בקומיקון 2013, הזמין זאק סניידר את הארי לנקוס לבמה בכדי לקרוא את אחד הציטוטים המפורסמים ביותר מהקומיקס "שובו של האביר האפל" שכתב פרנק מילר.

I want you to remember, Clark…in all the years to come…in your most private moments…I want you to remember…my hand…at your throat…I want…you to remember…the one man who beat you.

השיחה הזו סיימה את קרב הענקים בין באטמן לסופרמן, באותו רגע הלוגו של משפחת אל חשף את עצמו יחד עם סימן העטלף – באטמן נגד סופרמן היה סרטם הבא של אולפני וורנר, זה שפותח את הדלת ליקום הסינמטי של DC ויוביל, ובסופו של דבר אל סרטי "ליגת הצדק".

מאז עברו שלוש שנים, וורנר דחו את יציאת הסרט, אפלק לוהק להיות האביר האפל, גל גדות הוכרזה בתור וונדרוומן והיום סוף סוף הגענו ליום המיוחל. היום שבו שני הגיבורים הגדולים ביותר בעולם (מצטער מארוול, זה נכון), נפגשים על מסך אחד. אבל לפני שאנחנו צוללים לקרב הגלדיאטורים הזה בואו נסתכל אחורה על הסרט הראשון ביקום המשותף של DC – "איש הפלדה" שיצא ב-2013, שעד היום לא בדיוק ברור תוכנן להיות סרט הבסיס ליקום הסינמטי המשותף של DC.

ב-2012 כריסטופר נולאן סיים עם טרילוגיית האביר האפל המשובחת שלו ודיבורים על באטמן חדש נחשבו באותה תקופה לדברי כפירה. הגרסה המזעזעת של "גרין לנטרן" ב-2011 חירבה את הדמות ונראה ש"איש הפלדה" הוא הסרט היחיד שיש ל DC בקנה בזמן שמארוול כבר עמוק בשלב 2. "איש הפלדה" קיבל דעות חלוקות בין חובבי הקולנוע אבל הכסף בסופו של דבר הכריע את הכף וסלל את הדרך.

טרילוגיית האביר האפל המוצלחת גרמה ל- DC להחליט, שבניגוד לנימה הקלילה והקאמפית (ברובה) של סרטי מרוול, להם דווקא הכיוון הריאליסטי והאפל יותר מתאים. וסופרמן קיבל את הטיפול המדוכדך שמתאים יותר לבאטמן. העלילה לא שונתה יותר מידי מהסיפור שכולנו מכירים, כוכב קריפטון גווע לאיטו והיה בדרך להשמדה. לארה וג'ור אל החליטו לשלוח את בנם היחיד לכדור הארץ כדי לתת לו את הסיכוי לחיות. קאל-אל נמצא על ידי זוג חוואים בטקסס שגידלו אותו כילדם, יחד עם ערכים טובים וקצת קרינת שמש צהובה הפכו את קלארק קנט לסופרמן.

השינוי המשמעותי היחיד לסיפור היה, שגרם לי להרים גבה בתחילת הסרט ולאורכו היה סיפור המקור של קריפטון. במקום כוכב גבישי קיבלנו עולם דמוי אווטאר. סיפור לידת הילדים בקריפטון גם שונה מעט, כל ילד בקריפטון מהונדס מראש ונולד עם מטרה מסויימת שאותה הוא ממלא כל חייו. קאל אל (קלארק קנט/סופרמן) הוא הילד הראשון מזה מאות בשנים שנולד בלידה טבעית. הלידה הטבעית מאפשרת לקאל אל משהו שאין לאף בן קריפטון, בחירה חופשית.

הסתכלות אחורה, העובדה הזו קצת מפוספסת כי לא נראה שהיא השפיעה על החלטותיו של סופרמן בכדור הארץ, הוא בכל מקרה היה גדל בעולם שמאפשר לו להיות מה שהוא רוצה. הבחירה החופשית שניתנה לקלארק שיחקה תפקיד מסויים בקבלת ההחלטות שניתנו לו על ידי שני האבות שלו במהלך הסרט. נושא הלידה הטבעית של קלארק היה מיותר וקצת דחף לגרון את ייחודו של קלארק, כאילו הוא צריך להיות מיוחד יותר מ"הבן האחרון של קריפטון".

"איש הפלדה" הוא ללא ספק סרט הקומיקס הטוב ביותר לשנת 2013 (טוב יותר מ- "הוולברין", "קיק אס 2", "ת'ור העולם האפל" ו"איירון מן 3" שיצאו באותה שנה) ואחד מסרטי הקומיקס האהובים עליי באופן כללי. והנה הסיבות מדוע אני אוהב את הסרט:

האקשן – עם כמה שאני מעריך את סופרמן 1 ו 2 של דונר (למרות שהיום נוהגים להגיד 'של כריסטופר ריב') ונכון שצריך לתת מקום לדמויות ולדרמה ויחסו של סופרמן לבני האדם, אבל בסרטים הללו, וגם ב"סופרמן חוזר", בואו נודה באמת, אין כמעט אקשן. ב"איש הפלדה", אנו רואים את מלוא כוחותיו של סופרמן בשימוש מלא כיאה לאפקטים של המאה ה-21. הסרט סיפק לנו יותר מקרב אחד (בשונה מסרטי מקור), ויזואלית הקרבות נראו נפלא ונתנו את התחושה האמיתית של קרבות קריפטוניים (על ההרס המשני נדבר בהמשך) ומגוון כוחותיו של סופרמן נראים בצורה פשוט מדהימה.

הריאליסטיות – אז כן, זה נהיה טרנדי לעשות סרטי קומיקס ריאליסטים יותר, אבל במקרה של סופרמן הכיוון כן היה נכון. קיבלנו הצצה לילדות של קלארק, מה זה לגדול עם כוחות משונים שבתחילת דרכם נראו כקללה וכמה כאבי גדילה בנוסף לילדות רגילה שקלארק חווה (חווה, הבנתם?). התמודדותה של האנושות גם בוצעה בצורה הגיונית, בשנות ה-70 אולי היה נחמד לגלות חייזר שמסוגל להשמיד את האנושות בשנייה ולאהוב אותו אם הוא מציל חתולים מעצים. אולם היום, הצבא בפאניקה, הממשלה מוטרדת כי הם לא הגוף החזק מכולם וצריכים להתמודד עם פלישת חייזרים ומגלים שבתוכם כבר במשך עשרות שנים חי חייזר. אז למה שהם יקבלו את סופרמן בחיבוקים ונשיקות???

הנבלים –עם כל האהבה שלי לסרטי מארוול הנבלים שלהם, בואו נודה באמת, לוקים (לוקי, סטגדיש!) בחסר. זוד ופיאורה הצליחו להיות נבלים מדהימים, הם היו רעים, כוחניים, אליטיסטים ומרתקים. הנבלים הטובים ביותר שקיימים הם אלו שבעלי המטרה שמקדשת את האמצעים ובטוחים שהם הטובים. זוד (מייקל שאנון) היה הכל. הבנו מאיפה ההתנהגות שלו מונעת וכשסופרמן הרס את ספינת "הילדים" היה ברור מאוד מאיפה מגיע הזעם שלו ולמה הוא רוצה נקמה, כל מטרת חייו נהרסה ברגע אחד. פיאורה (אנג'ה טראו) הצליחה לגנוב כל סצינה שהיא השתתפה בה, הייתה מאיימת ומהפנטת באותו זמן.

אם מדברים על זוד, אי אפשר שלא לדבר על הפילים שבחדר.

**ספוילר**

סופרמן הורג את זוד. קודם כל, סופרמן הרג בעבר, הוא הרג בקומיקס והוא גם הרג את זוד בסופרמן 2, אז אפשר להירגע. מי שצפה בסרט יודע שלסופרמן לא היתה ברירה, הוא ניצב מול אל שאומר לו חד וחלק 'אני הולך להרוג את כל בני האדם כנקמה בך' וכשמעמידים את סופרמן מול ההחלטה אם להרוג את זוד או לתת לחפים מפשע למות, מה הוא יכול לעשות? מה אתם הייתם עושים? שתיים, סופרמן שנא את העובדה שהוא נאלץ להרוג את זוד, שניה לאחר מכן הוא מירר בבכי, הוא לא רצה לעשות את זה.

סופרמן, כאדם, הולך להיבנות לנו בסרטים הבאים ובעיקר ב"באטמן נגד סופרמן". מה אנחנו מעדיפים? גיבור שמחליט שהרג זו לא הדרך שלו ככה סתם או גיבור שטעם זאת פעם אחת, נגעל מזה ומחליט שזו לא תהיה הדרך שלו לעולם? באטמן לא משתמש באקדחים/הורג כי הוא לא רוצה או כי זה לא נוח, הוא נכווה מזה פעם אחת ולא רוצה קשר אל זה.

הפיל השני שבחדר, כמות ההרס המשני במטרופוליס. "למה לסופרמן אכפת מארבעה אנשים שהקרב שלו במטרופוליס ובסמולוויל השמיד כנראה אלפי אנשים". לזה יש לי תשובה אחת, הוא היה סופרמן בערך 48 שעות, הוא רק גילה על המורשת שלו ופתאום צבא חייזרים שחזקים ממנו דופק בדלת. כמו שציינתי בפסקה הקודמת, הוא רק בתחילת דרכו, אי אפשר לצפות שיהיו לו את אמות המידה שיש לסופרמן שאנחנו רואים שנים בטלויזיה/קולנוע. הוא נלחם במישהו שבכל הגדרה עילאי ממנו בתחומי הקרב והלחימה, הוא בקושי הצליח לעמוד מולו ואנחנו מצפים שהוא גם ידאג לו להפיל בניין או שתיים?

לצד התשבחות על הסרט, יש בו גם כמה נקודות שפל:

משפחת קנט – אין לי בעיה עם שינויים בסיפורים של דמויות קומיקס כדי שיתאימו למדיום הקולנועי כל עוד שומרים על גרעין העלילה. לא אכפת לי אם באטמן יהיה לא לבן כי להיות לבן זה לא העיקר בבאטמן – הוא ילד שהפשע לקח את הוריו והחליט להקדיש את חייו ללחימה בפשע, אין שום קשר להיותו בחור לבן. אז למה היתה לי בעיה עם משפחת קנט בסרט הזה?!

פשוט מאוד, הם לא היו הקנטים, כולנו יודעים שסופרמן גדל להיות האדם והסמל שהוא בגלל החינוך והערכים שמשפחת קנט, ג'ונתן ומרתה, הקנתה לו. אבל בסרט, ג'ונתן קנט לא מלמד אותו להשתמש בכוחות שלו לטובה, הוא מעדיף שקלארק ישמור על הסוד שלו מאשר להציל ילדים!!!! ג'ור אל הוצג כדמות אבהית משמעותית יותר מאשר ג'ונתן קנט. אפילו בטריילר של שחר הצדק מרתה קנט אומרת את המשפט הבא: "מה שתעשה העיקר שתחליט, אתה לא חייב כלום לכוכב הזה" מה?! מצטער, אבל זאת לא מרתה קנט, אלו לא ההורים שלמדתי להכיר.

התמנון – סצנת הקרב של קלארק מול המכונה הזאת בים ההודי, סצינה מיותרת ובאמת שלא מוסיפה כלום לדמויות או לעלילה. אין לי מה יותר מידי לומר עליה.

בסוף השבוע הקרוב נוכל כולנו סוף סוף לראות את הגרסה החדשה לאביר האפל ופתיחת הדלתות ליקום החדש של DC.