כולנו גדלנו במידה כזו או אחרת על גיבורי-על כמו סופרמן, ספיידרמן או באטמן. עבור הקהל היפני, לעומת זאת, גיבורי-על שמצילים את היום למען שלום העולם והצדק הם לא בדיוק כוס התה שלו. כמה מפתיע היה כאשר סוף-סוף הופיעה סדרה שמתעסקת בתמה הזו וסחפה כמו גל צונאמי את היפנים, וכנראה לא רק אותם.

One Punch Man היא פארודיה על גיבורי-על. הגיבור של הסדרה הוא סאיטמה (Saitama), גיבור-על שמביס את כל אויביו באגרוף אחד, בודד. לא משנה עד כמה היריב גדול או מאיים, ברגע שנוצר מגע הקרב נגמר. הריטואל הקבוע הזה גורם לסאיטמה להיות אדיש ומשועמם לחלוטין מהעיסוק שלו מפאת חוסר אתגר, מה שמוביל מהר מאוד אל מחוזות האבסורד. בהמשך מצטרף אליו סיידקיק בשם ג'נוס (Genos), סייבורג ששואף לגלות מה הסוד לכוחו הבלתי נתפס של סאיטמה.

קל מאוד להתאהב בסאיטמה. הוא הגיבור הכי אנטי-גיבור שנוצר בשנים האחרונות, גם באופיו וגם כלפי חוץ – בניגוד לגיבורים המערביים המסוקסים ועתירי הבלורית, סאיטמה נראה כמו אדם ממוצע וקירח כמו בלון. כמו כן הוא גר בדירה שכורה במקום הכי זול בעיר ולא ממש אכפת לו משום דבר חוץ מעצמו.

רוב הזמן סאיטמה הוא קלולס מוחלט שנלחם מהסיבות הלא-נכונות. לדוגמה, כאשר כנופיית אנרכיסטים מטילה טרור על העיר, הסיבה היחידה שבגללה הוא בכלל שוקל לעשות משהו בנידון היא העובדה שחברי הכנופיה מתאפיינים כולם כבעלי קרחת ופשוט נמאס לו שאנשים ברחוב מזהים אותו בטעות כאחד מהם. במלים אחרות, אם סאיטמה לא מזהה רווח כלשהו או אתגר פוטנציאלי לכוחותיו, סביר להניח שהוא יעדיף להתבטל בבית מול הטלוויזיה ולתת למישהו אחר לטפל באיום המזדמן.

אבל, בעת הצורך סאיטמה גם יודע להיות רציני, וכאן נכנסים קטעי האקשן. Madhouse, האולפן שאמון על גרסת האנימה, השקיע עבודה רבה ב-One Punch Man. התוצאה היא קטעי אקשן סוחפים ומרהיבים לעין, גם כאשר חלקם הופכים במהירות מפתיעה מרציניים בצורה תהומית למצחיקים עד דמעות בהמשך. תוסיפו למשוואה את מוזיקת הרקע המדהימה והממכרת שהולחנה לסדרה על-ידי מאקוטו מיאזקי (Makoto Miyazaki), והתוצאה היא אוסף של סצינות אקשן שאפשר בקלות להגדיר אותן כבלתי נשכחות. להוציא סצנות האקשן, קשה שלא לשים לב להשקעה בציורים ובפרטים הקטנים. השמועה אומרת שהסגל ב-Madhouse כה התאהב בפרוייקט עד שהוא נשאר שעות נוספות ללא תשלום רק כדי לעבוד עליו. אם השמועה הזו אכן נכונה, רואים את התוצאות בהתאם.

כאמור, One Punch Man היא פארודיה על גיבורי-על. מעבר לגיבור, הסדרה לוקחת אלמנטים מוכרים מסדרות של גיבורי-על "קונבנציונלים" ודואגת להגחיך אותם. לדוגמה, ב-One Punch Man לא תמצאו סיפורי רקע קורעי לב שמסבירים למה דמות כזו את אחרת החליטה להיות גיבורה. אין כאן איזה באטמן מוכה טראומה שחזה בהוריו נרצחים מול עיניו או איזה ספיידרמן שמחפש גאולה עצמית לאחר שחוסר האחריות שלו הוביל בעקיפין למותו של דודו האהוב. אם תשאלו את סאיטמה מה הסיפור שלו, התשובה שלו תתמצה ב"אני גיבור בשביל הכיף". גם כאשר יש ניסיון להעביר סיפור רקע רציני כמו העבר של ג'נוס, תהיו בטוחים שיקרה משהו מצחיק ובלתי צפוי.

עלילת הסדרה מתרחשת בעולם בו גיבור נחשב למקצוע פופולרי ואפילו קיימת "אגודת גיבורים" שמאגדת אותם תחת גג אחד. הסדרה מעלה את השאלה, מה באמת מגדיר גיבור? – האם עוצמת כוחותיו? כמה אנשים מזהים אותו ברחוב? גובה הדירוג הרשמי שלו באגודה? או אולי המעשים שלו ברגע האמת? One Punch Man גם מרשה לעצמה מדי פעם להיות ביקורתית כלפי הז'אנר עליו היא צוחקת. לדוגמה, בסצינות אקשן רבות של גיבורי-על מערביים אנחנו רואים כיצד הגיבור נלחם ביריב אימתני ובניינים מסביב נפגעים או קורסים כמו מגדל קלפים. ב-One Punch Man מעלים לא פעם את השאלה מה הטעם בגיבורי-על, שאמנם מביסים את האיום המיידי, אבל מחריבים חצי מהעיר תוך כדי. נקודה מעניינת למחשבה שלסדרות גיבורי-על במערב הרבה יותר נוח להתעלם ממנה מאשר להתמודד איתה ועם ההשלכות שלה ברצינות.

תהליך האבולוציה מאחורי היצירה של One Punch Man הוא סיפור מעניין בפני עצמו. One Punch Man החל את דרכו ב-2009 כקומיקס רשת עצמאי ודל אמצעים לחלוטין שיוצרו האנונימי עונה לכינוי ONE. עד כמה דל אמצעים, אתם שואלים? בואו נגיד שבמבט מהיר עושה רושם שמדובר בלא יותר מאוסף שרבוטים וסקיצות שצויירו במחברת כדי להעביר שיעור משעמם מאשר בקומיקס של ממש. על אף זאת, הקומיקס דל האמצעים הזה צבר מהר מאוד כמה מיליוני קוראים קבועים ביפן בזכות ההומור והמסרים שהוא מנסה להעביר. הפופולריות של One Punch Man לא נשארה מתחת לרדאר של תעשיית המנגה המקצועית לאורך זמן. ב-2012 עברה הסדרה רימייק שמאוייר על-ידי יוסוקה מורטה (Yusuke Murata) והיא פעילה עד היום. היוצר המקורי, ONE, נשאר בתמונה כתסריטאי בלבד.

פעמים רבות אני נתקל בשאלה "אני רוצה להתחיל לראות אנימה, על מה אתה ממליץ?". עד לאחרונה התשובה שלי הייתה Attack on Titan בשביל אקשן ואימה או העונה הראשונה של Psycho-Pass בשביל סיפור מתח פילוסופי מתוחכם. מעתה והלאה אני מוסיף לרשימה הזו את One Punch Man בתור קומדיה מומלצת. כבר שנים שלא נהנתי ברמה כזו מאנימה ו-One Punch Man עושה עבודה מצויינת מעבר לכל ספק. באמת שחפרתי עמוק כדי לחפש בה חסרונות, אבל למעט אורכה הקצר – הסדרה מורכבת מ-12 פרקים בלבד וכמה ספיישלים – לא מצאתי דבר מהותי שהעיב על ההנאה הצרופה של לצפות ב-One Punch Man, ולכן אני ממליץ עליה בלב שלם.

ציון: 5