הביקורת השבועית של "סוכני שילד" מוגשת בחסות ג'ק אוניל.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים ונקמות שמוגשות חמות!

אם חשבתם שכל הקלפים נשמרים עבור פרק היציאה לפגרת החורף בשבוע הבא, בטח לא ציפיתם שכבר השבוע יהיה מלא אנרגיות ואירועים; מזמן לא נהניתי כך מהסדרה.

הפרק נפתח בסצנה די משעממת של רוזלינד וקולסון, סוף סוף נהנים מארוחת הערב הרומנטית שלהם, בעקבות החשיפה כי רוזלינד שירתה (ללא ידיעתה) את היידרה. כל המחסומים בין השניים נפרצים ואני מרגיש שאני הולך להירדם.

כנראה שמאליק הוא ראש ההיידרה הרציני ביותר מבין עמיתיו, כי הוא לא משאיר לשנייה אף קצה חוט פרום ושולח את וורד לחסל את רוזלינד. אני לא יודע מה לחשוב: "היא תצא מזה? היא חשובה מדי! פיל המסכן." ואז רוזלינד פשוט… מתה. וזה נפלא! אמנם מוות מהיר לדמות מרכזית יחסית, אבל השימוש בה כדי לעורר את האמוציות החבויות בקולסון, ולהעביר אותנו מיידית מהנבל המדומה לאיום הגדול האמיתי (מאליק ו-וורד), הרי שיש כאן משהו יוצא דופן, החלטה תסריטאית גאונית לדעתי.

כמובן שקולסון לא לוקח את העניין בקלות ,כפי שעשה עד עכשיו (ולבן-אדם שיחקו עם המוח, כרתו את זרועו ובגדו בו מכל כיוון), נמלט מהמקום, חוזר לבסיס ופשוט מתפרק מזעם. לא רק בין קירות המשרד שלו, אלא על כל הצוות. חקירות נוקבות, חדירה לסודות הכי מוסתרים של חברי הצוות ואפילו עימות פיזי זועם עם האנטר, שכשל לחסל את וורד כשניתנה לו ההזדמנות. קולסון מחליט לא להישאר חייב ויוצא להרוג את וורד בעצמו, כשהוא לוקח איתו את בובי והאנטר ומשאיר את מאק (באופן מפתיע למדי) כמנהל הזמני של שילד (כל מה שצריך זה לעקור לו עין ויש לנו ניק פיורי חדש).

בינתיים בחזית של היידרה, וורד מצליח לחטוף את פיץ וסימונס אחרי שחיקוי-מגנטו לוכד אותם עבורו (ומחסל את בנקס ושאריות ה-ATCU על הדרך… דווקא כשלמדנו לחבב אותו), ומביא אותם ישירות למאליק כדי שג'מה תראה להם כיצד לחזור מהעולם האחר. ג'מה מסרבת, מה שמוביל לסדרת עינויים אכזרית עבורה ומנטלית עבור פיץ, שנאלץ להאזין לזעקותיה. הקונספט כשלעצמו מעלה את סיפור יחסי פיץ\סימונס מדרגה נוספת. כדי לעצור את העינויים, פיץ מתנדב לעבור אל העולם האחר במקום סימונס, מה שמביא לסצנת התמסרות נהדרת של השניים לפני עזיבתו.

בחזרה לשילד: בזמן שמאק מרכיב סוף סוף את צוות "הלוחמים הסודיים" של דייזי בדרכם למשימה ראשונה (היי, ג'ואי!) קולסון, בובי והאנטר מאתרים את אחיו הצעיר של וורד, תומאס, כדי לפתות אותו לחשוף את מיקומו. ההתנצחות הטלפונית בין קולסון לוורד הייתה פשוט מצוינת, ובכלל, כל הבנייה לדמותו של קולסון השבוע נעשתה כמו מלאכת מחשבת מדויקת להפליא, עם הסלמה בהתנהגותו עד כדי כך שניתן להאמין בכנות כי הוא מוכן לפגוע באחיו התמים של וורד רק כדי לאזן את החשבון.

כמובן שקולסון לא פוגע בבחור ומשחרר אותו לאחר שוורד אותר. הפרק מסתכם בזמן המעבר של צוות היידרה בראשות וורד אל העולם האחר, בדיוק כשקולסון צונח ממטוס הישר אל תוך השער הפתוח דרך שמיים מופגזים ללא. עכשיו, כששני האויבים המושבעים נמצאים על אותו שדה קרב, כשאותו איניומן רב עוצמה מסתורי צופה בהם, הבמה מוכנה לפינאלה חורף כפי שטרם נראה בסדרה.

ציון: 5