הביקורת השבועית של "על טבעי" מוגשת בחסות אלכס פורסט.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים ואת המפלצת הרצחנית מקארבאנו!

סוף סוף זה קרה, אחרי שישה פרקים אנחנו מקבלים פרק שלא מתעסק באפילה, רק חבל שמדובר בפרק פילר שגרתי, קצת משעמם ועם המון פוטנציאל לא מנוצל.

כבר מהשנייה הראשונה ידעתי שאני לא הולך לאהוב אותו, ההתחלה הציגה את השריף המעצבנת מהפרק עם שואבי השומן. כל כך סבלתי ממנה שאני אפילו לא טורח לזכור את השם שלה.

תחילת הפרק הייתה מבטיחה מאוד, הרצח השבועי שלנו בוצע על ידי מישהו שלובש מסיכת ארנב ענקית. כן, זה באמת קרה, הרוצח שלנו הוא מסיכת ארנב מהמפחידות שראיתי. ברגעים כאלו קשה לי שלא לתהות האם הכותבים של הסדרה הם סופר יצירתיים או שהם אובדי עצות, אחרי 200+ פרקים, מה שחשוב הוא שנהניתי מבאגס באני על אסיד. בדרך לחקירה, דין ממשיך לטעון כי אלוהים לא מעוניין לעזור כי הוא מעולם לא עזר באמת ואין לו מושג מאיפה מגיעים החזיונות של סאם.

החלק שהכי ציפיתי לו בפרק הגיע, סאם ודין צריכים לחקור את הארנב הרוצח. שורבבו מספר בדיחות נחמדות לחקירה אבל לא יותר מזה. חצי מהסצנות התעסקו בכלל בחיי האהבה של השריף הנוראית שעדיין לא הצלחתי להיזכר בשם שלה. סאם ודין שורפים את המסכה מחשש שמדובר בחפץ מקולל ולפי הניסיון הרב שלנו, אנחנו יודעים שהסיפור רק מתחיל.

הסיפור האמיתי מתגלה לקראת אמצע הפרק, מדובר ברוח נקמנית. הרוח, בדרן ילדים שנהרג בטעות על ידי קורבנות הפרק, עובר בין המסכות שלו ומשתלט על מי שחובש אותן כדי לבצע את נקמתו. כרגיל, כדי לעשות את העלילה קצת יותר מעניינת, קלף "שרפנו את הגופה אז אין עצמות" נשלף, סיפור "מרגש" על האדם שמת, רגשי אשמה ואקשן גנרי מאוד שולח את הרוח הנקמנית למעלה. באמת, יש פרקים שאני חושב שכתבו אותם בזמן שלקח להגיע מהקרוואן של התסריטאי אל סט הצילומים.

לקראת סיום הפרק סאם ודין משוחחים על האפילה ו"עזרתו" של אלוהים עם החזיונות של סאם שמבין שהמדובר הוא בכלוב של מייקל ולוציפר, דין כמובן לא מוכן לשמוע על האופציה של להתעסק עם הכלוב (בצדק) וסאם מסכים לעזוב את הנושא. כמו שאנחנו מכירים את האחים וינצ'סטר, לעזוב את הנושא אומר לפתוח את הכלוב מבלי לספר לדין.

הפרק הוא פרק פילר קלאסי, לא מרשים בכלל. אני כנראה שופט אותו בחומרה יותר מאשר פרקי פילר אחרים, כי אחרי האפילה היינו חייבים איזה פרק קומדיה קליל, כזה שהסדרה יודעת לעשות בכמויות.

הפוטנציאל היה שם, האנשים יכלו להתנהג בצורה פסיכית כמו המסכות שהם חבשו, היה אפשר לשחק על הפחד של סאם מליצנים הרבה יותר, לתת לאחד האחים לחבוש בטעות מסיכה ולהחליף את השריף המעצבנת בג'ודי מילס. בקיצור, פספוס של פרק.

ציון: 2