ביקורת זו מוגשת בחסות סילבסטר מקוי.
זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים וטנטקל במעלית שאתם עומדים להיכנס אליה!
אם יש משהו שאני לא סובל זה חוסר עקביות, ובינתיים העונה הזו מאוד עקבית בחוסר העקביות שלה… איך זה יכול להיות שעל כל פרק רע יש פרק ממש טוב?
את הפרק השבועי ניתן לסכם במילה אחת: “נוסטלגיה”. כל כולו של הפרק הוא טיול אחד ארוך במורד שביל הזיכרונות ולמעשה הוא מהווה המשך לפרק הספיישל לציון 50 שנות דוקטור. רואים בפרק לא מעט פרצופים מוכרים שלא נחזו מזה זמן מה, כמו אויבים ישנים (הזייגונים), בני-ברית ישנים (קייט מ-UNIT) וחזרתה לחיים של מעריצה ותיקה.
בתחילת הפרק אנו נחשפים לפלאשבק לספיישל חגיגות ה-50, בקטע בו שלושת הדוקטורים מכריחים את בני האדם והזייגונים משני הצורה (שחיפשו מקלט על כדה”א) לשבת לקפה ולהגיע להסכם שלום. בסוף הפרק נחתם הסכם ובו הוחלט כי כ-20 מיליון זייגונים ישנו צורה לבני אדם וימצאו מקלט על כדה”א. מסתבר כי הזייגונים מאוד מפוצלים וחלק קטן מהם מעוניינים להפסיק ולהסתתר על כדה”א, לחיות בחופשיות, ולכן עליהם להשתלט על העולם. הזייגונים מתחילים לחטוף ילדים ואנשים ולהחביא אותם מתחת ללונדון במנהרות אליהן מגיעים עם… מעליות בניינים?
הפרק עצמו מתחיל בנקודה בה רואים את הכפילה של אוסגוד (או אולי זו המקור?) עומדת מעל הקבר של אוסגוד, שנרצחה בעונה הקודמת על ידי מיסי. אוסגוד תמיד סימלה את הפאן-גירל האולטימטיבית של הדוקטור שתמיד לובשת בגדים שמתקשרים לדמותו, ובעיקר לסימן השאלה שזוהה עם הלבוש שלו בסדרה המקורית. בפרק האחרון הכפילה נלכדת על-ידי הזייגונים מסיבה כלשהי ואנו לומדים מה הסיבה תודות לסרטון שערכו שתי האוסגודיות ובו הציגו את “קופסת האוסגוד” (“Osgood Box”) שקיבלו מהדוקטור, ולדבריהן זהו מעין נשק יום הדין.
למעשה, אוסגוד והכפילה שלה היוו את מימושו של הסכם השלום, מכיוון שאף אחד לא ידע מי זו המקורית בת האנוש ומי הכפילה הזייגונית. לכן ברגע שהפלג הקיצוני ראה כי אחת האוסגודיות מתה, זה היווה עבורם תמריץ לפתוח במתקפה.
הזייגונים שולחים ליוניט וידאו של אוסגוד א-לה דאע”ש בו הם מודיעים על דרישותיהם מהעולם וזה מסתכם, למעשה, בלשלוט בעולם. כל זאת לא לפני שאוסגוד מספיקה לשלוח אזהרה לדוקטור על התגשמות “סצנריו הסיוט”.
בשלב הזה הקבוצה מתפצלת כאשר הדוקטור, כנשיא העולם, לוקח את המטוס הפרטי לארץ הדימיונית טורמאזיסטן, שם קבוצה של זייגונים מחזיקה את אוסגוד כשבויה. המבצע עצמו נכשל בגדול כאשר כל החיילים של הדוקטור נהרגים, אך הוא מוצא את אוסגוד וחוזר איתה במטוס לכיוון לונדון (זה לא שיש לו חללית שיכולה להופיע בכל נקודה בחלל ובזמן, כן?)
בינתיים קייט סטיוארט, ראש יוניט, נוסעת לניו-מקסיקו (אהבתי את המוזיקה מ”שובר שורות”!) לחקור את התחלת המתקפה של הזייגונים אך נלכדת/נהרגת ע”י מתחזה זייגונית. הקבוצה השלישית היא קלרה, שמגלה כי מתחת לעיר ישנן מנהרות אליהן הזייגונים סוחבים ילדים ואנשים. קלרה לוקחת יחידה של יוניט ויורדת למנהרות על מנת לחסל את האיום הזייגוני. לבסוף מסתבר כי זו הייתה תחבולה וכי קלרה שעומדת שם היא למעשה מתחזה שקוראת לעצמה בוני (אני יכול להתרגל לזה), המחסלת את כל הצוות. רק אז רואים את קלרה האמיתית שוכבת בתא שינה כלשהו של הזייגונים.
בסצנה האחרונה רואים את הדוקטור במטוס עם אסיר זייגוני ואוסגוד (עם סימני שאלה על דש הבגד שדומים מאוד לסימן השאלה על המקל של סילבסטר מקוי, נותן החסות שלנו השבוע). ואז, כאשר הדוקטור סוף סוף משיג את קלרה בטלפון, עונה לו בוני ומכוונת בזוקה לכיוון המטוס…
בסוף הפרק כל יוניט באירופה, צפון אמריקה ואנגליה מנוטרלת; הדוקטור מת (ספוילר: הוא לא) והזייגונים ניצחו במלחמה, על פניו. אני בטוח שעוד נראה את הקופסה שהדוקטור נתן לאוסגודיות בתור הפתרון בפרק הבא, ובטח גז האנטי-זייגונים שהדוקטור שומר אצלו כבר 1,000 שנה בערך יצוץ שוב.
הנה לכם פרק שאכן מצדיק שימוש בחלוקה לשני פרקים; אכן יש סיפור שמצריך שעתיים להציג אותו ולא סתם נמרח לשבוע נוסף. בכלל, כל כולו של הפרק היה כיפי מכיוון שהוא היווה מעין חזרה למקורות: התמודדות עם פלישה חייזרית, העזרה של יוניט ושנינות לא מאולצות מדי של הדמויות. הלוואי וכל הפרקים יהיו כך.
יחד עם זאת, מה זה אומר על הסדרה אם אחד הפרקים הטובים שלה בעונה המתקדמת הוא פרק שמתייחס לעבר שלה באופן כה מאסיבי? האם מבלי לחזור לאופי הישן שלה, התכנית תוכל להמשיך ולהתקיים? בגדול סטיבן מופאט הודיע כי הסדרה תימשך לפחות 5 שנים נוספות, אך צריך לחשוב על זריקת החייאה קלה כי פרקים כאלה ,יוצאים מן הכלל, הם שמעידים על הכלל.
הפרק הבא, “השחזור של הזייגונים”, יסיים את הקשת הזו ומכאן והלאה ארבעת הפרקים הנותרים יהיו בודדים ולא כחלק מקשת סיפור כפולה. עד אז, אני הולך לאכול קצת קלמארי.
ציון: 5
