הביקורת השבועית של "הפלאש" מוגשת בחסות הכפילים שלכם מיקום מקביל.
זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים לזהות הדמות הבאה מהספין-אוף שתוצג בסדרה.
אחת הדמויות המוצלחות שכיכבו בעונה הראשונה של "הפלאש" היא זו של ד"ר האריסון וולס\איאוברד ת'ואן\ריברס פלאש. המוות של הנבל המרכזי בתום אותה עונה היה אמור לפטור אותנו, למרבה הצער, מנוכחותו של טום קאוואנו בעונה השנייה. למרבה השמחה, תודות לרעיון היקומים המקבילים והאיום של זום מכדה"א-2, לכל דמות מוכרת יש כפיל פוטנציאלי – ומי אם לא ד"ר וולס הוא הראשון שמוצג בסדרה.[1]
[1] אם לא סופרים את הקמיאו של קילר פרוסט בפרק סיום העונה…
מסיבה כזו או אחרת, וולס-2 הוא פוץ בפני עצמו, אבל כפי הנראה לא מרושע כמו הספידסטר מהעתיד הרחוק שגנב את זהותו של וולס-1. הוא לא מתחזה לאדם חברותי ואבהי, אלא ממוקד במטרה ובצורך לשתף פעולה עם הפלאש, כשחניכיו של וולס-1 זוכים ליחס מחפיר מהאדם שנראה כמו המנטור שלהם שסרח. וזה מבלי להתייחס לעובדה שבארי נאלץ לעבוד עם תאומו של רוצח אמו והנמסיס שלו.
הנבלית התורנית היא דוקטור לייט, שודדת שנשלחת ע"י זום להרוג את הפלאש (לא ברור למה זום בחר דווקא בפושעת עם אפס מוניטין כרוצחת), ומתגלה כלינדה פארק-2. לראשונה מאז נפרדה מבארי בעונה הראשונה, לינדה-1 מגלמת תפקיד משני משמעותי, הן כחלק מהעלילה של אייריס והן כקורבן של המקבילה שלה מעולם אחר, שרוצה לגנוב את זהותה ולהיעלם. בסצנה מוקדמת לינדה מעידה על גדולתו של העורך הראשי של Picture News, מקום עבודתה, כך שברור שהוא יקפח את חייו בידיה של ד"ר לייט (הו, עכשיו היא רוצחת).
יש לי תחושה שהמעורבות של לינדה בעלילה המרכזית תוביל למודעות לזהותו הסודית של בארי, ולבסוף למערכת יחסים עם דמות מסוימת שטרם הוצגה, כמו בקומיקס. היה קשה להימנע מלהרגיש בחוסר נוחות מסוים כשאייריס, לינדה ופאטי חלקו מסך ומפתיע שבארי לא התייחס לכך.
אגב פאטי, בארי מפסיק למרוח את הזמן ומזמין אותה לדייט, שהופך למפגש מקסים למרות שהסיכויים הראשוניים לא עובדים לטובתו, לכאורה: בארי מגיע לדייט כמה שעות לאחר שנפגע מכוחותיה של ד"ר לייט ועדיין סובל מעיוורון זמני. עם סיוע מסיסקו וחשיפת סודו (לא, לא הסוד ההוא) ע"י פאטי, הדייט הולך כראוי ומסתיים בנשיקה המיוחלת. לא משנה אם בארי אכן יסיים בזרועותיה של מי שלבו היה שייך לה מאז ומתמיד, הזיווג עם פאטי נפלא ועובד נכון לעכשיו. אני בעד.
בד"כ אפשר לסמן MVP או שניים לפרק, אולם השבוע לצד בארי (בעיקר תודות להתקדמות עם פאטי) ו-וולס-2 (יש צורך להסביר?) סיסקו בלט לטובה. סוד הכוחות שלו התגלה ע"י וולס-2, אחרי שוולס-1 העניק לו אותם, והוא דחק בו להיחשף ולהשתמש בהם לטובה. החששות של סיסקו התגלו כשגויים ולפחות חברו קיבלו אותו בשמחה כמטא-יומן. וכמובן שהוא בחר בשם הקוד Vibe[2], הקרדיט לבארי.
[2] שם שעובד טוב יותר במקור עם היכולת של וייב ליצור גלי רעד, אבל מוזר כשמתייחסים לחזיונות שלו כ"גלים" והבסיס לכינוי.
בדומה לבארי, גם סיסקו לוקח צעד קדימה במישור הרומנטי ומתחיל עם הבריסטה החדשה בבית הקפה, קנדרה, אותה כבר יכולנו לראות בין האזרחים המבוהלים כשהסינגולריטי איים להשמיד את העיר בסוף העונה הראשונה. אחרי היסוס ראשוני, קנדרה מאשרת לסיסקו להתחיל איתה בשנית, והפעם היא נענית עם מספר הטלפון שלה (אנשים בימינו עדיין רושמים מספרי טלפון על פתקים?)
זווית רומנטית אחרת, המיותרת מבין השלוש, היא ההתקדמות המוזרה במשיכה בין קייטלין לג'יי. היה ברור שיש ביניהם כימיה מאז הופעתו הראשונה, אך דווקא כדמות בפני עצמה אבד לטעמי העניין בג'יי מאז הפרק השני. ועכשיו הוא גם עוזב כי אינו מוכן לקחת חלק במזימה לפיתויו של זום. איך הוא שרד במשך שנתיים, לא ברור.
על כל פנים, ההתקדמות של קייטלין עם גבר אחר (אף שנראה שמערכת היחסים הזו הוקפאה – pun not intended – בגלל עזיבתו הזמנית ג'יי) נראית מוזרה, גם אם עברו שישה חודשים מאז מותו לכאורה של רוני. הפעם היא אלמנה, לא רק ארוסה שאיבדה את אהובה, ומטריד אותי שהיא מוכנה לעבור הלאה למרות שבפעם הקודמת רוני התגלה בחיים. אף אחד לא מעלה, ולו לרגע, את האפשרות שרוני חי איפשהו, אולי מציאות חלופית.
עם הצטרפותו של וולס-2 למסיבה וקשתות סיפור מעניינות עבור בארי וסיסקו, הפרק היה מספק ומהנה, יותר אור מאשר אפילה. בונוס: פרנסין ווסט כבר לא בסנטרל סיטי.
ציון: 4
– ד"ר לייט המקורי, ארתור לייט (פעם היו מקוריים עם שמות), היה נבל, אויב של ליגת הצדק והטין טייטאנס. קימיו הושי, לעומתו, הייתה בצד של הטובים כשהשתמשה באותו שם קוד.
– קנדרה סונדרס היא – הסיטו עיניכם והימנעו מהקישור אם אתם אלרגיים לספוילרים – הוקגירל ועתידה להיות חברה ב-Legends of Tomorrow.
– ג'יי גאריק על אטלנטיס: "אחד החברים שלי מגיע משם."
– לבארי אמנם אין את היכולת "לשבט" את עצמו בקומיקס, אבל לנכד שלו בארט אלן כן, לפחות כשהיה קיד-פלאש.
פרק מאוד מאוד מהנה!
הדבר היחיד שמפריע לי הוא הניסיונות להשוות בין וולס1 לוולס 2, תוך התעלמות מהעובדה שוולס1 לא היה אף פעם וולס 1.
אבל, כאמור, היה פרק מאוד מהנה.. סופסוף ווייב קיבל זהות, ובשורה על "החבר מאטלנטיס" כמעת עשיתי חור בתקרה 🙂 עוד שורה לפנתיאון – "לא כל אחד שמקבל כוחות על מוולס הופך אוטומטית לרע". באמת , קילר פרוסט?:)