ביקורת "גות'אם" עונה 2 פרק 5: צילוק

הביקורת השבועית של "גות'אם" מוגשת בחסות סקוט סניידר וגרג קאפולו.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים להיסטוריה האפלה של משפחת וויין!

יש לי הצעה מהפכנית ליוצרי "גות'אם": לאפס את הסדרה ולהתמקד במיתולוגיה שמאחורי גות'אם סיטי. אם בכל מקרה אין ולא הייתה להם כוונה לתת כבוד לסיפורי המשטרה בעולמו של באטמן (כן, שוב אני מתייחס ל-Gotham Central המופתית), לפחות האינטריגות המשפחתיות שהיוו בסיס להקמתה של העיר במאה ה-19, כפי שתוארו בפרק, ואירועים היסטוריים אחרים יכולים להוות בסיס מעולה לסדרת טלוויזיה שתקדים את באטמן מבלי לזלזל באינטליגנציה של הצופים עם גרסאות אינפנטיליות של נבלים מוכרים.

And it burns, burns, burns, the ring of fire
And it burns, burns, burns, the ring of fire

בעונה הראשונה הוצג רוצח סדרתי בהשראת דמות אורבנית היסטורית בחשיבותה לעיר, ואילו בעונה הנוכחית מסופר על עברה האפל לכאורה של משפחת וויין, בהריסתה של אחת ממשפחות המייסדים, דומא, אבותיהם של תיאו וטביתה גלאבאן. אני מוכן לנחש שפרטי הסיפור לא לגמרי מדויקים, מאחר ובקומיקס אבותיו של ברוס וויין היו צדיקים כמעט גמורים כמותו.

דווקא הפינגווין הוא שמגלה את הפרט הכה חשוב, ומוצא עצמו בעמדה חדשה מול תיאו, שעדיין מחזיק באמו וכופה עליו לבצע פשעים מחרידים בעוד המרוץ שלו לראשות העיר מתחזק. אם חששתי מתפקידו של קובלפוט העונה לאור תכניותיו של גלאבאן, ולאחר מכן כשאולץ לעבוד עבורו, אני מרוצה מהנחישות שלו להיאבק ובתוך כך לגלות את סודותיו של "חברו" החדש.

"אם הארווי שוב קונה נקניקיות צ'ילי, אני יורה במישהו!"
"אם הארווי שוב קונה נקניקיות צ'ילי, אני יורה במישהו!"

יחד עם זאת, כאילו לא הספיקו המראות המטרידים ברבע האחרון של העונה הקודמת בעלילותיה של פיש מוני והדולמייקר, "גות'אם" מנסה לרדת נמוך יותר עם מראות גרוטסקיים: עין שנעקרה מסיד באנדרסלו הנכלולי, זרוע כרותה בפלאשבקים (עם שוט מתמשך על הגדם הבשרני) ויד גדועה שעד לאחרונה הייתה שייכת לבוץ' המסכן.

אם אהבתי את מקומו של הפינגווין בסוף הפרק, באותה מידה אהבתי את מעשיו של בוץ' במהלכו. כך שמאוד היה חבל לראות את אוסוולד מנצל את שליטתו בבוץ' באופן כה אכזרי, הולך רחוק כדי למכור את בגידתו ורכישת אמונו של גלאבאן – ע"י הטלת מום כבד ביד-ימינו.

נושא המשפחה (ההיסטוריה של הגלאבאנים\דומאים, אוסוולד וניסיונות החילוץ של אמו) הובלט מאוד השבוע, בין השאר בהצגתה של הנבלית החדשה פיירפליי\בריג'יט, חברתה של סלינה. נערה שברירית שמנוצלת ע"י אחיה החורגים, ולאחר שנכפה עליה להפוך לפורצת\פירומנית, היא מאמצת בחדווה את תפקידה החדש. סלינה מנסה למשוך אותה מחוץ למעגל ההתעללות, שתיהן יתומות שנותרו ללא אהבת אם, אך ללא הצלחה. רק אחרי ש"אחיה" של בריג'יט בוגדים בה, היא מקבלת את עזרתה של סלינה, מי שעשויה להוות תחליף ראוי למשפחה.

Ignite Cowboy
Ignite Cowboy

סלינה, בכלל, מתיימרת להיות פורצת\נערת רחוב קרת לב, אך מוצאת אהבה במקומות מסוימים. דמותה תמיד עוקבת אחר ברוס (לפחות עקבה, עד התערבותו של אלפרד בשבוע שעבר) שבבירור היא מרגישה כלפיו משהו, אפילו רק כידידה; החברות עם אייווי פפר (לאן היא נעלמה, באמת?); הניסיון שלה לסייע לבריג'יט; ודבריה של בריג'יט על חיפושיה המתמידים של סלינה אחר אמה, כשהגיעה לרחוב לראשונה.

ההיבט המשטרתי היה החלש בפרק. קפטן בארנס הופך מהר מאוד למכונת וואן-ליינרים, וזה לא בסדר שהוא גונב להארווי את התפקיד (בולוק עדיין היה משעשע יותר, בייחוד כשהציע לקנות דונאטס למארב שלו ושל ג'ים, והאינטרקציה ביניהם ברכב). כפי שניחשתי, צוות הכוח המיוחד לא שרד לאורך זמן וכבר אחד מהרביעייה קיפח את חייו (בצירוף מקרים מוזר, הוא חבר הצוות הכי משעמם בין דמויות משעממות – והיחיד שהוא לא אישה, בן מיעוטים או גיק). בעקבות המוות של גארט, גורדון נופל לידיו של גלאבאן ומסכים להביע בו תמיכה פומבית עבור חיזוק המשטרה, אחרי שסירב לקחת צד פוליטי. בקצב הזה, בקרוב כל הפושעים בעיר יחזיקו את ג'ים בכיס שלהם.

"מקווה שתזכור את החברות שלנו כשתצטרך לזרוק אותי לתא מרופד"
"מקווה שתזכור את החברות שלנו כשתצטרך לזרוק אותי לתא מרופד"

ההישג הכי גדול מהצד הזה של הסדרה הגיע בדאבל דייט של ג'ים ולי עם ניגמה וקריסטן, שהפכו למאוד דביקים אחרי פרק אחד. נו, לפחות היא תצליח לשמור עליו שפוי והוא בכלל לא יהפוך לארכי-נבל רצחני.

כמובן, נקודת החוזק הכי גדולה של הפרק הייתה היעדרותה של ברברה. או איך שטביתה תיארה אותה: "ברברה בסדר, אבל היא ישנה כל היום ודי מטורללת."

ציון: 2
ratings-tv-2

– בריג'יט פייק היא הגרסה הנשית של גארפילד לינס\פיירפליי, נבל פירומן ואויב של באטמן. לינס כבר הופיע כנבל בעונה הראשונה של "החץ".
– על משפחת וויין והשפעתה על גות'אם סיטי בעבר ובהווה אין צורך להרחיב.
– משפחת אליוט גם היא מעשירות העיר. טומי אליוט היה חבר ילדות של ברוס עם עבר מאוד דומה (הוריו נהרגו בתאונה לא הרבה אחרי הירצחם של הוריו של ברוס), אך תמיד קינא בחברו וכשבגר הפך לאויב של באטמן, האש. טומי הופיע בעונה הראשונה כחבר כיתתו של ברוס, אך מערכת היחסים ביניהם הייתה הרבה פחות חברית – הוא התנהג כביריון והתנכל לברוס.
– למשפחת קיין התייחסתי כבר לפני שבועיים: לא רק שהיא קרויה כך ע"ש אחד מיוצריו של באטמן, בוב קיין, יש שני ענפי משפחה בגות'אם שלא ברור הקשר ביניהם. האחת היא משפחה אמידה ומעמודי התווך של העיר, ממנה הגיעה אמו של ברוס, מרתה. השנייה הולידה שתי ויג'ילנטיות: באטוומן ופליימבירד.
– משפחת קראון: לא בטוח אם יש קשר, אבל אייבל קראון היה ראש ארגון פשע מקומי.
– משפחת דומא לא קיימת בקומיקס, אולם נראה שהסיפור של משפחת "גלאבאן" יישק לזה של מסדר דומא הקדוש. אחד מחברי המסדר בקומיקס היה ז'אן-פול ואליי\אזראל, מחליפו של ברוס בתפקיד באטמן בשנות ה-90, לאחר שביין שבר את גבו.

2 thoughts on “ביקורת "גות'אם" עונה 2 פרק 5: צילוק”

  1. מעניין לקרוא את הביקורת שלך כי אף פעם לא קראתי את הקומיקס אז המידע סדרה מול קומיקס מעניינת. הייתי נותנת לפרק 4 כוכבים.

השאר תגובה