"טורבו קיד", סרט דל תקציב שמצטרף לשגעון ה"חזרה לשנות השמונים" שמאפיין את השנה האחרונה ("בחזרה לעתיד", "שליחות קטלנית", "מלחמת הכוכבים" ועוד מותגים ששלטו בשנות השמונים וחוזרים עכשיו ובגדול). הסרט, שהוקרן בסאנדנס וזכה לאהדה גדולה הוא אחד הסרטים הכי מצופים על ידי עולם הגיקים… אך האם הוא מקיים את ההבטחה שהטריילר המרהיב שלו מבטיח?

אזהרה: הביקורת כוללת ספוילרים לסרט

הסרט נוצר על ידי שלושה יוצרים קנדיים החולקים את הקרדיטים של הכתיבה והבימוי – פרנסואה סימאר, אנוק וויסל ויוהן קרל-וויסל. בתפקידים הראשיים אין אף שחקן מוכר, למעט מייקל איירונסייד הוותיק, שבאופן לא מפתיע מגלם את הנבל הראשי. הסרט הוצג לראשונה בינואר 2015 בפסטיבל "סאנדאנס" ובסוף אוגוסט זכה להפצה מצומצמת ברחבי ארה"ב ולביקורות אוהדות למדי באתרים השונים.

הסיפור מתרחש בשנת 1997 בעתיד חליפי, בו האפוקליפסה הגרעינית באמת התרחשה בתקופת המלחמה הקרה והשאירה את שרידי האנושות להילחם על משאבים בשממת הנשורת. נער בשם "הילד" מלקט שאריות ברחבי השממה, כאשר הוא רכוב על אופני BMX, על מנת לבצע סחר חליפין תמורת מים יקרי מציאות או פריטים אחרים החשובים לו, כמו למשל קומיקס אודות גיבור בשם "טורבו ריידר". במשאבי המים באזור שולט מנהיג כנופיה אכזר בשם "זאוס", שמשליט את אימתו באמצעות העוזר הפסיכי שלו, באגו, שחובש מסיכה מפלצתית וממעט לדבר.

בשיטוטיו בשממה נתקל "הילד" בנערה בשם "אפל", שמחפשת את קרבתו ומתעקשת להצטרף אליו לכל מקום. בהמשך, תחטף "אפל" ע"י הכנופיה ו"הילד" יצטרך לשתף פעולה עם קאובוי אוסטרלי שמחפש נקמה. לשם כך הוא ייעזר בכפפת האנרגיה של "טורבו ריידר", אותה מצא בשממה, ויהפך להיות הגיבור אותו הוא מעריץ.

מאוד רציתי לזרום עם הסרט הזה, כי נראה שאכן הוא נעשה עם אהבה גדולה לשנות השמונים של המאה הקודמת, וכפי שכבר ציינתי, עשור שיש לי חולשה נוסטלגית אליו. זה מתחיל בעיצוב כתוביות הפתיחה שאשכרה מרגשיות כאילו נוצרו עבור אחד מסרטי הז'אנר מהזמן ההוא, מוזיקת הרקע שבהחלט נשמעת כמו פסקולי האלקטרוניקה הצ'יזיים מאז וכל התלבושות והאביזרים שמופיעים במהלך הסרט, שבהחלט יעלו חיוך מטופש של זיכרון מתוק על פני הזקנים שבינינו.

אבל, וזה ה"אבל" הגדול, אחרי חצי שעה לתוך הסרט, כל העניין הרגיש לי כמו בדיחה שנמרחה על פרק זמן ארוך מכפי שמגיעה לה. סרטון החובבים Kung Fury לשם השוואה, הבין בדיוק את הנקודה הזו ולכן נוצר כסרט קצר עבור "יו-טיוב" (ויכול להיות שקיצוץ של 10 דקות היה אפילו משפר אותו).

דבר נוסף הוא העדר האקשן. או מבחירה רעיונית מודעת, או מתוך אילוצים תקציביים (כנראה התקציב), בחרו יוצרי הסרט שכל התחבורה בסרט תתבצע על גבי אופני BMX (וגם כמחווה לסרטי האופניים כמו "חבורת ה-BMX" בכיכוב ניקול קידמן הצעירה). כתוצאה מכך, מי שמצפה למרדפי מכוניות אחרית הימים סטייל "מקס הזועם", יתאכזב קשות. מקסימום "ווילי" וסיבוב כידון באוויר. זה די משעמם חייבים להודות.

לא רק זה, אלא שניכר בסרט כי הלוקיישנים היו מאוד מצומצמים בהיקפם. במאמץ רב, אני חושש שהיו רק כארבעה אתרי צילום עיקריים בהם התבצעו הצילומים. אני רגיל לקבל קצת יותר מסרטי המד"ב שלי. בקטע חיובי אני יכול לציין כי היוצרים הצליחו להוציא מספר שוטים לא רעים במהלך הסרט. אחד המוצלחים ביניהם הוא הפגישה הראשונה בין "הילד" לאפל שמתרחש על רקע של גן משחקים נטוש שנראה נפלא בצילום HD. צילום מוצלח נוסף מתרחש ששני הנאהבים מתנשקים מתחת מטריה שמסביבם יורד גשם של…דם.

בשלב מוקדם מאוד הסרט מחליט לשים דגש גדול יותר על GORE של סרטי אימה ולא על טון כיפי של סרטי הרפתקאות. נראה שחלק גדול מהסרט מתענג על קטעים שבהם מתרחשת כריתת איברים שונים, השפרצות של דם וגופות אדם הנקרעים לגזרים. נכון שהכל נעשה בהומור לכאורה, כמחווה אולי לסרטי אימה בעלי טון קומי גרוטסקי כמו "The Toxic Avenger", אבל אותי זה כבר ממש התיש וביאס בשלב מסוים. ניכר כי חלק גדול מהאנרגיה הקריאטיבית של היוצרים הוקדש להתעסקות ב"איך אפשר לגרום למוות מדמם ומטורף אחר": במקום לפיתוח העלילה, שנשארת בנאלית למדי לאורך רוב הסרט, גם אפשר לומר שאותה בנאליות היא גם מחווה לסרטים שהוא מחקה.

ומה לגבי מייקל איירונסייד? טוב. הוא משחק את תפקיד הרע בנבזות הרגילה שלו, אם כי נראה שהתפקיד הזה כבר מעייף גם אותו. בתור מחווה לאייטיז היה מגיע לסרט הזה מאמץ תסריטאי גדול יותר.

ציון סופי: 2.5