כן, עיבוד הוליוודי נוסף לסדרת קומיקס: דרמת הפשע Southern Bastards נמצאת בפיתוח עבור FX.
הערוץ לא זר לסדרות פשע אלימות וברוטליות, כך שסדרת הקומיקס של ג'ייסון אהרון וג'ייסון לאטור תמצא בית חם ב-FX. הסדרה מבית אימאג', שהחלה ב-2014 ונכון להיום ראתה אור לשני אוגדנים (הגיליון התשיעי יצא השבוע), מתרחשת בעיירה המושחתת קרואו קאונטי באלבמה, אליה חוזר ארל טאב עשורים אחרי שעזב אותה כדי לטפל בביתו וחפציו של דודו המאושפז בבית אבות.
טאב, בנו של השריף האגדי לשעבר, מנסה לשמור על פרופיל נמוך, אולם דרכו מצטלבת עם זו של מאמן קבוצת הפוטבול הפופולרית של התיכון המקומי, יולס בוס, האיש החזק בקרואו קאונטי והאחראי על הפשע הפושה בעיירה.
את ההפקה מוביל סקוט רודין ("הרשת החברתית", "אומץ אמיתי") כשלצידו אהרון ולאטור יתפקדו כמפיקים בפועל.
מוזר, לסדרה יצאו רק שני אוגדנים ועוד רב הנסתר על הגילוי.
הסיפור עצמו עדיין לא מבוסס ונמצא ממש בנקודת הפתיחה שלו.
אפילו התקציר "גבר זקן חוזר לעיירת מולדתו ומתעמת עם ראש ארגון הפשע המקומי" לא מהווה הסבר ראוי למה שקורה(או עדיין לא קורה) בסידרה הזאת.
ואם יהפכו את זה לעוד גרסה של "בראש מורם" זה יהיה מאכזב מאוד(אם כי לא מפתיע).
זה קומיקס נהדר. אבל אני לא רואה איך מישהו כבר חושב על לעשות לזה סדרת טלויזיה אלא אם לעיניו עומדת אך ורק הפופולריות הענקית שלה, ומבחינתי זה לא מניע מספיק.
עדיף שיעשו סידרה לscalped המופתית של אארון(היה דיבור על זה אבל לא שמעתי שום התפתחות בנושא), שגם ככה האלמנטים שהוצגו עד עכשיו ב-bastards מתכתבים איתה מאוד.
כפי שדיווחנו לאחרונה, גם The Wicked + The Divine נמצאת בהליכי הפקה לטלוויזיה, ורק לפני שבוע וחצי ראה אור האוגדן השני. במקרה של שתיהן המצב טוב יחסית למארק מילר, שמכר את הזכויות הקולנועיות של ל-Wanted על בסיס התסריט של הגיליון הראשון בלבד, וגם היצירות האחרות שלו נרכשו בשלב מאוד מוקדם יחסי (Kick-Ass ונדמה לי שגם Nemesis, אע"פ שמאז שמת'יו ווהן – שמשום מה מאוהב במילר הדוחה לטעמי – רכש את הזכויות, לא שמעתי על ההפקה דבר).
לגבי SB, אכן התיאור לא מתקרב לקרסולי העלילה עצמה, אבל חייבים להימנע מספוילרים. אני מסכים שהייתי רוצה לראות קודם עיבוד של Scalped (עוד הפקה שדובר עליה בעבר ומאז ההכרזה אין שום ידיעה בנושא), מה גם שהבסיס זהה בין הסדרות (נו, ג'ייסון אהרון), ובשתיהן יש טוויסט מוקדם מעולה. לפחות סקאלפד הסתיימה ואפשר לדעת להיכן הסיפור מוביל, מבחינת עיבוד חדש, אבל ייתכן שלאהרון\לאטור יש תכניות לטווח ארוך והם הציגו אותן בפני FX (המעורבות הישירה שלה בהפקה מאוד מבטיחה).
גם עם ספויילרים ל-SB קשה לתאר את העלילה ולאן דברים הולכים.
לדעתי האוגדן השני היה יכול להיות בקלות גם האוגדן הראשון.
וקצת על האוגדן השני של הסדרה שפתאום הבנתי מה היתה הבעיה שלי איתו. אז
ספוילרים קלים ל-Southern Bastards, הישמרו:
לדעתי אארון התרשל קצת בחשיפת העבר והמניעים של יולס בוס.
ההשוואה האוטומטית שלי היא ללינקולן רד-קרוו מscalped.
בשני המקרים מדובר בדמות שמהרגע הראשון נראית כמו big bad guy ולאחר מכן נחשפים לרבדים עמוקים יותר של הדמות.
במקרה של לינקולן זה היה עשוי נהדר ומפתיע.
אארון לקח את הזמן בהצגת שאר הרבדים של לינקולן, וההיכרות של הקורא איתו היתה הדרגתית ואותנטית.
במקרה של יולס בוס זה היה שונה.
קודם כל כבר ידעתי ממה לצפות מאארון(לא שזה דבר רע). ידעתי שאם דמות מוצגת כרעה/טובה בהיכרות ראשונית זה לא אומר שזה המצב, ושהסיפורים שלו בדרך כלל נצבעים בהרבה גוונים של אפור.
אבל הדרך שבה אארון חשף לנו את דמותו של יולס היתה מוזרה ולא טבעית.
כל האוגדן בעצם מתעסק באיך יולס הפך לאיש שהוא כיום.
אבל אנחנו עדיין לא יודעים מי הוא יולס כיום. בילינו הרבה יותר זמן עם יולס בפלאשבקים מאשר בהווה.
זה היה בסדר אם יולס היה סתם כמו כל נבל ז'אנרי, והעומק היחיד של הדמות טמון בעבורו ואיך הוא הפך לכזה נבל. אבל זה ממש לא המקרה.
בקצת הזמן שאנחנו מבלים עם יולס בהווה אנחנו נחשפים לדמות מאוד מעניינת, הוא לא עוד ראש ארגון פשע שראינו באלף מקומות אחרים.
דווקא עברו של יולס בוס, מה שאמור לחשוף לנו מאיפה בא האדם מטיל האימה הזה, היה ז'אנרי להחליא. החיים של יולס הצעיר היו פשוט מסכת עינויים אחת גדולה. כאילו אארון צועק על הקוראים "הוא מסכן! תרחמו עליו!".
את זה דווקא כן ראינו באלף מקומות אחרים. טריק זול כדי ליצור אמפתיה אצל הקורא לבחור הרע.
אבל זה לא עובד כאן כי אנחנו כבר מכרים את אארון. זה היה ברור שיולס בוס הוא לא רוע טהור כמו שזה ברור שארל טאב הוא לא טוב מוחלט.
האוגדן השני סבל מחשיפת יתר לעברה של דמות שאנחנו עדיין בקושי מכירים בהווה. אני סומך על אארון ואני בטוח שזאת הולכת להיות סידרה מצוינת, אבל חבל שהוא התחיל עם הנפילה הקטנה הזאת.
אני אשמח גם לשמוע דעה אחרת על האוגדן.
הרי רובם אומרים שזה מופתי, ואני ממש רוצה לחזור בי ולהגיד "וואלה צודקים".
עד כמה שאהבתי את שני האוגדנים הראשונים, אני מסכים עם הרבה מהנקודות שלך. ב-Scalped, כדבריך, אהרון עשה עבודה הרבה יותר טובה מבחינת פיתוח הדמויות והצגת המניעים שלהן.
ספוילרים לסאות'רן בסטרדס:
כנראה זו הייתה טעות להתחיל עם בוס כדמות שנמצאת בעיקר ברקע, כשעושי דברו הם אלה שפועלים בקדמת הבמה, עד המפגש הבלתי-נמנע עם ארל, וכמובן הרגע המכונן בסוף הקשת הראשונה. כן, הדמות הראשית היא לא מי שחשבנו ובוס הוא אכן הבוס ומכסח ישבנים ו… אוקיי, זמן לפלאשבקים. ובהווה בוס ממשיך לא לעשות הרבה.
אני מרגיש שאותו הדבר נעשה עם רוברטה. ראינו אותה בסוף הקשת הראשונה מקבלת את השיחה המוקלטת מאביה (כעת מנוח) ואז שוב בסוף הקשת השנייה כשהיא נשלחת הביתה בעקבות מותו. אני מניח שאהרון יתמקד בדמות שלה בהמשך, אבל נכון לעכשיו היא סובלת מאותו טיפול לו זכה בוס, וחוץ מהקשר שלה לארל אני לא רואה סיבה בגללה צריך להיות לי אכפת ממנה.