גיבורי-על הם מושא להערצה. הם מצילים את העולם, מסתוריים, כולם רוצים להצטלם איתם או להיות הם. כשהם פורשים כנף וממריאים מעלה, כולנו מסתכלים עליהם והם מרגישים הכי טוב בעולם. אך מה הם באמת אותם גיבורי-על נערצים? "בירדמן", של אלחנדרו גונזלס אינאריטו, מנסה להציע לנו תשובה כנה וכואבת.

ריגן תומסון (מייקל קיטון) היה גיבור-על כל חייו ושחקן כל חייו. דמותו המיתולוגית, "בירדמן", כיכבה בסדרת סרטי קולנוע והעניקה לו עצמה וכוחות שאפשר רק לחלום עליהם. נערץ ושיכור, תומסון משוכנע שהוא יכול להמשיך הלאה עם קריירת המשחק שלו בלי להיות "בירדמן" (ואולי גם בלי בירדדמן עצמו). מה שמוצג לנו לאורך הסרט זה עד כמה תומסון מכור לכוח ולעצמה שלו, זו שהייתה בדמותו של בירדמן וזו שיש לו (או הייתה לו?) כשחקן. עד כדי כך, שכאשר הוא עומד מול המראה בחדר ההלבשה שלו, הוא בעצם עומד מול חולשותיו וכישלונותיו ומוצא עצמו אבוד.

 תומסון אבוד כי הוא כבר לא גיבור-על ואפילו לא בטוח שהוא עדיין שחקן. נשאלת השאלה האם התהליך שהוא עובר לאורך הסרט שונה מאותו תהליך של כל אדם אשר מזדקן ומסיים את חלקו בעולם הזה? למעשה מדובר בתהליך זהה, מה שאומר שכל אדם הוא גיבור-על. שכולנו גיבורי-על וכולנו שחקנים שצריכים במה להראות כמה אנחנו חזקים או במילים אחרות, כמה אנחנו רלוונטים (ואולי זו בעצם הסיבה לאתר הזה ולאהבה שלנו לקומיקס וקולנוע).

והבמה עליה מתרחשת ההצגה שהיא הסרט? הבמה היא ניו-יורק. גם בימת התיאטרון העולמית, בימת הקולנוע העצמאי, וגם הבמה הקומיקסאית בה פועלים חלק גדול מגיבורי-העל המוכרים כמו ספיידרמן, הנוקמים ואיירון מן.

כמובן כדי שתהיה הצדקה לקיומו של גיבור-על, אנו זקוקים לנבל שיעמוד מולו. ב"בירדמן" מדובר בנבלית – הביקורת, בדמות של טאביתה דיקסון (לינדסי דאנקן). הביקורת היא הנבלית הערמומית שקיימת רק בכדי להעמיד מראה שבורה מול גיבור העל שבטוח ביכולתו וצדקתו. מראה שחושפת עד כמה גיבור העל גם הוא חלש ורקוב כמו הנבל.

הסאונד, הצילום, התסריט והבימוי של "בירדמן", מצליחים להעביר לנו את חוויית התיאטרון במלואה, בדגש על מאחורי הקלעים אשר מוצגים באופן חי ומדויק כפי שרק רוברט אלטמן (ז"ל) היה מצליח. שם, מאחורי הקלעים, פוגש תומסון את בירדמן מחדש ואת הצורך שלו להיות שחקן שהוא גיבור-על כזה שמצליח לספר את סיפורו ולגרום לכולם להעריץ אותו. על אף הביקורת והריקבון.

בתחכום רב, שלעיתים יכול להיתפס כפלצני ויומרני, מצליח גונזלס להעביר לנו סיפור על כוח העל של השחקן דרך יצירת מופת ניו-יורקית. התיאטרון, האנסמבל העשיר (בייחוד אמה סטון ואדוארד נורטון הנפלאים), הצלילים הצורמים של העיר, התהילה והביקורת כנגדה – כל אלו מביאים לנו את סיפורו של תומסון: אב, גיבור-על ושחקן שצריך לקבל אישור מתמיד משלושת ההגדרות הללו על מנת שיוכל להציל את העולם.

הסרט הזה יגרום לכם לתהות מה יקרה לטוני סטארק כאשר הוא יזדקן, או לחשוב על אריק לנשר (מגנטו) שמאבד מכוחותיו בשנים האחרונות בשל גילו. מה יקרה לסטארק ולנשר, ולכל אחד מאיתנו כאשר נזדקן? האם נמשיך להיות גיבורי העל שאנחנו כיום? תשובתו של "בירדמן" היא…כן.

ציון: 5 מתוך 5

"בירדמן" הטריילר-